אלי כהן: "הכדורגל שלנו לא במגמת ירידה, הוא במגמת צלילה"

מאמן בית"ר לא מפחד מהעבודה בקבוצה חסרת אמצעים ("בהפועל זכיתי ב'אליפות שרוכים' עם 8 מיליון שקל שכר שחקנים") ומודאג מהרמה המידרדרת בליגת העל

"אני לא חושב על הישארות בליגה, אלא על הישארות ברביעייה הראשונה של הכדורגל הישראלי", אומר אלי כהן בארשת פנים רצינית, והשמיים לא נופלים. כהן, 61, מאמן בית"ר ירושלים, הוא אחד משני המאמנים היחידים בארץ (בנוסף לדרור קשטן), שאימנו אצל כל "ארבע הגדולות".

"השריף" כבר עבד במהלך הקריירה הארוכה שלו ב-13 קבוצות שונות (10 בליגה העליונה), כמה מהן קבוצות עם בעיות כלכליות, חלקן מ"הגדולות". לכן הוא לא נרתע גם מהכאוס שצפוי לו השנה בבירה. בשבוע שעבר קיבלה בית"ר את האו.קיי מהבקרה התקציבית להתחיל את העונה עם התקציב השישי בגודלו בליגה (כ-21 מיליון שקל), אבל הקאץ' מגיע כשמנקים מהסכום הזה את החובות וצרכי המועדון, ואז נשארים עם 7-8 מיליון שקל בלבד עבור שכר שחקנים לעונה הקרובה - אחד מתקציבי השחקנים הנמוכים בליגה. במציאות הבלתי אפשרית הזו, שכוללת כמה שחקנים שהחוזים שלהם עדיין לא אושרו בבקרה, יורה אלי כהן את המשפט שפותח את הריאיון הזה. לא פלא שלא השתכנעתי.

***

"אימנתי בארבע הגדולות, אבל לא בתקציבי ענק. לא זכיתי מעולם לאמן עם תקציבים של 80 מיליון, של 120 מיליון", אומר כהן ל"גלובס". "את בית"ר קיבלתי בהתחלה בתקופה של המפיות. במכבי ת"א היה התקציב הכי נמוך שיכול להיות בקבוצה כמו מכבי ת"א, 11.7 מיליון שקל שכר שחקנים. חוץ ממכבי חיפה שם היה לי תקציב של 30 מיליון, הכי גבוה שהיה לי אי-פעם. בהפועל ת"א היו לי 8 מיליון שכר שחקנים, ואני באתי לשם מבית"ר ירושלים מתקציב שחקנים של 15 מיליון. הייתי בהלם, ולמרות זאת עשיתי גביע ואליפות של שרוכים"...

אתה מתייחס לעונת 1997/98 כאילו הפועל ת"א זכתה באליפות ולא בית"ר.

"זה לא כאילו, לקחנו אליפות ראסמי. במדינה מתוקנת לא רק שמורידים נקודות, מענישים את בית"ר. עשר דקות לפני הסיום הקהל טייל בתוך המגרש, הפחיד את השחקנים".

איך זה לאמן במועדון גדול עם תקציב של קבוצת תחתית?

"התקציב העונה בבית"ר שבר את כל השיאים. כשהתחלתי את קריירת האימון ברמת עמידר היו לי שבעה שחקנים מורחקים בגלל מכירת משחק. אמר לי אז העיתונאי המנוח, אלכס פרלסמן ז"ל: 'אתה משוגע? ככה אתה רוצה להתחיל את הקריירה?'. אמרתי לו שלא קיבלתי כלום על טס של זהב, אני איש של עבודה. אני לא מפחד משום אתגר. בחדרה התחלנו עם מפרק מפעיל. באסיפת פתיחה היו לי 40 שחקנים, תענוג. בסוף האסיפה ראיתי איך כולם ניגשים עם מפיות לדדל'ה, היושב ראש, והוא משחרר אותם, אחד אחד. נשארתי עם שחקני נוער. התקציב העונה בבית"ר נמוך יותר מהתקציב שהיה לי בהפועל ת"א ב-97'. אולי רק לקבוצות שעולות ליגה יש תקציב יותר נמוך. יש פה לרוב שחקני בית, שזכו באליפות וגביע, והם מאוד מוכשרים. יש אפשרות להצעיד אותם למעלה".

איך מרכיבים קבוצה במצב כזה?

"מאוד מאוד קשה. יצאנו למחנה בחינם וגם זה בפיצול, כי לא היה מקום בטיסה. הכל ברגע האחרון. הכל נעשה בקבצנות. זה תרם וההוא תרם. זה לא יאה למועדון ברמה הזו שיגיע למצב כזה. מ-400 מיליון שקל שהשקיע גאידמק, אתה פתאום רעב לגרוש. לקחו לשחקנים את המכוניות, את המשכורות, את הכל. נשארו רק שחקני בית שאכפת להם מהמקום".

מדהים שגאידמק, שלא מזרים אגורה, עדיין הבעלים של בית"ר.

"צריך להוריד בפניו את הכובע. הוא לא רוצה לזרוק את הקבוצה הזו לעזאזל, ולכן מחכה לאיש שיגאל אותו מבית"ר. אם הוא הולך, אין גם ערבויות לתקציב. הוא אמר שהוא רוצה להעביר את הקבוצה בצורה מסודרת ולא שתתרסק אחריו. אני מעריך אנשים כאלה. גאידמק קיבלו אפס תמורה עבור 400 מיליון שקל שהשקיע, הגיע לבתי משפט והיה לאדם רדוף - ועדיין עשה טוב למדינה".

איך בונים תכנית רכש כשאתה לא יודע מה אתה יכול להביא?

"אתה יודע שאתה לא יכול להביא שחקנים מנוסים, אלא רק צעירים. לקחנו שחקן מוורטקס הקרואטית, שפשטה את הרגל והורדה לליגה השישית, ושחקניה הפכו לחופשיים. קפצתי על המציאה. ישראלים? לא יכולתי לבחור אף אחד. היו שחקנים שהסכימו לבוא בחצי מחיר, אבל אלה לא שחקנים שמוכחים בשטח. אין כאלה תגליות, ומעבר לכך, יש לי כמה שחקנים מוכשרים בקבוצה שאני מקווה שיסגרו איתם, כמו שי חדד, דן אייבינדר ועמית בן שושן".

יש מצב שהם לא יישארו?

"יש בהחלט סיכוי שאחד או שניים לא יישארו. אני צריך לעשות את הקלקולציה איך אני משאיר במאגר שחקנים שעומדים בתקציב, ואם אצטרך להיפרד משחקנים, אני אעשה את זה".

איך זה מסתדר עם המטרות שהצבת?

"אני לא פוחד גם להצהיר עכשיו שאם העניינים יסתדרו, ויש לי שחקנים שלא משחקים מסיבות תקציביות ואין להם כושר משחק - שאני רוצה לגעת ברביעייה הראשונה, שזה המקום הטבעי של בית"ר. אני מנסה להחדיר את זה לשחקנים שלי".

נראה לי שאם תהיו בפלייאוף העליון זה הפתעת העונה.

"לגמרי".

***

אלי כהן לא צריך את השכר מבית"ר כדי להתפרנס. במשך שנים הוא ידע לנהל קריירה גם מחוץ לכדורגל, מה שמאפשר לו להתגורר בקומה ה-15 של מגדלי יו היוקרתיים והמעוצבים בצפון ת"א. אבל נדמה כי העבודה בבית"ר, אותה הצליח להשאיר בליגה בעונה הקודמת כשקיבל אותה שתי נקודות בלבד מעל הקו האדום, ואחרי כמה קדנציות לא מוצלחות במועדונים אחרים - מחזירה אותו לחיים. "אני מכיר את המועדון, את האנשים, את הירושלמיות הזו. אמרו לי שאני מתאבד, אבל זה יצא כזה גדול שאפילו הדהמתי את עצמי. אני לא נשבר בקלות. אני עובר פה דבר שלא עברתי בכל הקריירה שלי ואני לא מרים ידיים. כשהסביבה משלימה עם ירידת ליגה, אני לא מקבל את זה. בנתניה, כשראיתי שחבל על הזמן, אמרתי שאני לא הולך עם הראש בקיר".

אתה מרגיש שבית"ר זה תיקון?

"אני מרגיש שבית"ר זו שליחות. הקבוצה הזו נתנה לי מקפצה לצמרת".

אתה יכול להסביר איך זה שלבית"ר מגיעים או טייקונים מהירח או תאווי פרסום?

"זה כנראה הגורל של בית"ר. איך אומר האוהד דני 'גרעפס'? 'בית"ר ירושלים נוסדה בתשעה באב ונגזר עליה לסבול'".

אפשר להוסיף היום לארבע הגדולות את קרית שמונה?

"לא. מבחינת רמה, כן. לא מבחינת קהל. היא יכולה להכפיל את התקציב ולעלות לגבהים בלתי רגילים, אבל ייקח לה שנים להגדיל את כמות האוהדים. בניגוד לבעלים אחרים, איזי שרצקי מבין בכדורגל, והוא אוסף שחקנים צעירים".

אתה רואה את מכבי ת"א, עם כל המהפכה הזו, עושה אליפות?

"כמו שאני מכיר את מכבי ת"א, הסבלנות של הקהל שלה קצרה. עוברים שם שחקנים מדהימים, אבל אין שם גרעין של שחקני בית. מכבי נשענת כל הזמן על שחקני רכש. כשעבדתי שם, הבאתי בלם ספרדי בעלות כוללת של 300 אלף דולר. לוני הרציקוביץ' אמר לי שבזה מסתיים הרכש. למזלי פרצה מלחמת לבנון השנייה, וכל רשימת הרכש נמחקה, כי אף זר לא רצה להגיע לפה. אם לא מאיר שמיר מממן, גם מילאן מרדקוביץ' לא מגיע".

אומרים שהפועל ב"ש זה הדבר הבא בליגה. מסכים?

"אני לא חושב, אבל הם לא יהיו קבוצת תחתית כמו בשנים האחרונות. איך שלא יהיה, מכבי חיפה תמיד תרוץ. אחרי השובע, עכשיו הגיע אליהם מאמן חדש. במכבי ת"א יש השקעה בלתי רגילה, השאלה היא מה יקרה כשיהיה משבר. עם כל הכבוד, המאמן שלה אימן נוער. כשיש משבר במכבי, אתה לא יודע מתי תצא ממנו ואם לא תצא בזמן, תצא משם לגמרי. בני יהודה תישאר במקום הטבעי שלה".

איך אתה רואה את הכדורגל שלנו?

"הוא לא במגמת ירידה, הוא במגמת צלילה. גם בנבחרת. זו לא האיכות של פעם. הכדורגל בארץ מוזנח ברמה התפעולית. אתה מקבל שחקני בוגרים וצריך ללמד אותם כדורגל. הם היו בפנימיות ואקדמיות, ויש להם ליקויים בסיסיים. השחקנים שלנו עדינים כאילו הם משחקים עם שמלות".