תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

הג'יניוס החרדי משתלם יותר

תוכניתניות חרדיות מצטיינות במוסר עבודה נדיר ■ אז למה לא יותר חברות טכנולוגיה ישראליות מנצלות את המשאב האנושי הזה? "זו התדמית המטופשת, שאנחנו טובות רק ל-QA"

זה לא יהיה חידוש גדול אם נספר איך חברות ישראליות גילו, שלא צריך לחפש תוכניתנים בהודו או ברומניה לצורך מיקור חוץ, ואפשר לקבל את השירות בעלויות אטרקטיביות ובלי פערי שפה וגיאוגרפיה כאן בישראל, בין בתי התוכנה שנפתחו בקהילה החרדית ומעסיקים (בעיקר) נשים צעירות, רציניות ומוכשרות להפליא. השמועה, אודות שכר נמוך ותפוקה גבוהה כבר יצרה גל של התעניינות ובסיס לקוחות מרוצים. אלא שאליה וקוץ בה: נוצר הרושם שמדובר רק במשימות פשוטות יחסית, כמו בקרת איכות (QA) ועיצוב דפי אינטרנט, אולם לביצוע פרויקט טכנולוגי מורכב, חדשני ובעל יעדים קריטיים, יש לוותר על האופציה הזאת ועל היתרונות הכלכליים שהיא מציעה.

סביבת עבודה חרדית הוליסטית

"חבל שהתרווחה הדעה הקדומה הזו", אומרת יהודית סויסה, מנכ"ל משותף בחברתi-rox מבני ברק. "אצלנו בחברה מועסקות קרוב ל-100 תוכניתניות אקדמאיות, בעלות תואר ראשון במדעי המחשב או הנדסאיות מדופלמות, שהוכיחו מעבר לכל ספק כי הן משתוות באיכות עבודתן לכל צוות פיתוח אחר בישראל. נכון, הן לא בוגרות יחידות מחשב מהוללות בצה"ל, אך הן מביאות למקצוע את כל מה שאחיהן מביאים ללימוד התורה: שקידה ללא הרף, עומק מחשבה ונחישות להבין כל בעיה על כל משמעויותיה, רצון ומחויבות להשתפר ולהוסיף ידע ורצינות תהומית שאינה מוסחת על ידי אופנות ומשובת נעורים. ואת התוצאות רואים בתפוקות שלהן.

כדי לשלב את הנשים החרדיות בעולם ההי-טק לא מספיק לפתוח לפניהן את הדלתות לסביבה לא חרדית ששוררת ברוב חברות הטכנולוגיה. "צריך להבין את הטוטליות של אורח החיים הזה", אומרת רות מרגלית, המנכ"ל המשותף שחולקת עם יהודית סויסה את התואר והאחריות למיזם ששתיהן הקימו לפני כ-6 שנים. "כדי שהעובדות שלנו יפרחו מקצועית עלינו ליצור עבורן סביבת עבודה חרדית-הוליסטית. עליהן להרגיש חלק מהמרקם האנושי בלי צורך להתנצל על אורח חייהן, על תרבותן הדתית והעולם הרוחני שהן מביאות מהבית. דרישה זו הרבה יותר חשובה להן מרמות שכר וצ'ופרים אחרים שמחזיקים את העובדים במקומות אחרים. והעובדות מדברות בעד עצמן: אחוז הנטישה ב-i-rox אפסי, פחות מבכל בית תוכנה אחר. על הנאמנות הזאת אנו משלמות בדבר נוסף שחשוב לנשים החרדיות יותר ממשכורת - השתלמויות מקצועיות סדירות, המבטיחות את מקומן בחזית הטכנולוגיה. החברות שעובדות איתנו כבר יודעות שבנות i-rox לא מפחדות מטכנולוגיה מתקדמת, להיפך, זהו כח המשיכה שלהן ל- i-rox.

פיתוח מערכות בטחוניות קריטיות

לדוגמה, פיתחנו עבור חברה מובילה בתעשיה הבטחונית ממשק משתמש חכם וחדשני לטיפול במידע חזותי. זהו פרויקט בטחוני שלא אוכל לפרט לגביו מעבר לכך, שמדובר בקונסולת עיבוד מידע המגיע בזרם שוטף ממצלמות ומחיישנים המותקנים במטוסים, לוויינים, ותחנות קרקע. האתגר במערכת זו, שניתן ליישם אותה גם ביישומים אזרחיים כמו מערכות דיאגנוסטיקה רפואית, הוא למזג את זרמי המידע בזמן אמת ולהציג אותם למפעילים בצורה המבטיחה עבודה אינטואיטיבית באפס שגיאות. אני לא מכירה הרבה יישומים שפיתוחם דורש יותר ידע וכישרון טכני - והתוכניתניות שלנו עשו עבודה ללא דופי, בזמן שיא ובעלויות משמעותיות מתחת למקובל בשוק".

מערכת לוגיסטית מבוססת RFID

דוגמה אזרחית להובלה בחזית הטכנולוגית אפשר למצוא בפרויקט פיתוח נוסף: מדובר במערכת ניהול מצאי (Assets Management) ולוגיסטיקה המבוססת על טכנולוגית RFID. תגי RFID מאפשרים מעקב אלחוטי אחר ציוד, אנשים וסחורות ללא צורך במגע פיזי בין התג ליחידת התישאול. מערכת התוכנה, שמתעדכנת כל העת אודות למיקומו של כל פריט, מבצעת רישום אוטומטי של כל כניסה ויציאה מהמחסנים, מעבר בקופה או הטענה לרכב השילוח. היא מבטיחה שליטה קפדנית במצאי ללא ספירת מלאי פיזית, מניעת גניבות ושגיאות רישום, אובדן סחורה בדרך ומשלוחים מיותרים. "זה אחד מהפרויקטים הראשונים בישראל שדרשו הטמעה טכנולוגית של RFID בקנה מידה גדול ומשימותיו חולקו בין מספר קבלני משנה", אומרת רות מרגלית. "כל צוותי הפיתוח שנכנסו לפרויקט נאלצו ללמוד דברים חדשים ולפתח ידע שלא היה קיים קודם לכן. לא כולם עמדו במבחן - אבל את החלק של i-rox סיפקנו בזמן, בתקציב ובהלימה מושלמת לתיאור המשימה. אין דבר רחוק יותר מהתדמית של "בנות ה-QA".

להשתלם בלי לצאת מהמתחם החרדי

שמירה על רמה מקצועית גבוהה בתחום שמשתנה ללא הרף כמו טכנולוגיות המידע דורשת מאמץ בלתי פוסק להתעדכן. כמעט כל חברה טכנולוגית נאבקת עם האתגר הזה, מאבק שדורש השקעה משמעותית בזמן וכסף. עבור חברת תוכנה הפועלת במגזר החרדי לקושי התקציבי מתווסף קושי תרבותי - אין מספיק מקומות הכשרה שעומדים בדרישות אורח החיים המסורתי. "עבור בנות i-rox הקושי הזה לא קיים, משום שמקום העבודה הוא גם בית הספר", אומרת יהודית סויסה. "פעמיים בשנה אנו עורכות כאן קורסי השתלמות ארוכים להנדסאיות תוכנה, בהם לוקחות חלק מעובדות i-rox לצד תוכניתניות אחרות, שבאות ללמוד מאיתנו טכנולוגיות חדשות. הקורסים מוכרים על ידי משרד התמ"ת ונתמכים על ידי הג'וינט. תחומי הלימוד מגוונים ומקיפים בין השאר את סביבות הפיתוח של מיקרוסופט ,Java, וניהול מתקדם של מסדי נתונים. לאחרונה פתחנו גם מגמת Mobile במסגרתה רוכשות הבנות כישורים בפיתוח יישומים ל-iPhone ולאנדרואיד.

וזו היא רק ההתחלה

הלקוחות מגיעים מכל קצות התעשייה הישראלית - חברות המתמחות באינטגרציה של מערכות עסקיות, כמו HP, חברות מוצרים בעלות פעילות גלובלית, כמו NICE והתעשייה הביטחונית וגם סטארט-אפים. במקרים רבים הלקוחות משלבים צוותים שלנו כחלק מצוותי הפיתוח שלהם, אך לא מדובר בהשכרת גולגולות. החלק שלנו מבוצע בצורה עצמאית, כמודול באחריות i-rox, על ידי תוכניתניות העובדות מהמשרד שלנו תחת פיקוח והנחיות של הנהלת i-rox. מנהל הפרויקט של הלקוח מנהל במקביל צוותים פנימיים וצוותים שלנו שיושבים בבני ברק ומנוהלים על ידי ראש צוות שלנו.

"בסופו של דבר, ללקוחות אכפת רק מהתמורה שהם מקבלים לכספם", אומרת רות מרגלית. "והם חוזרים ל- i-rox כי הם מקבלים יותר תמורת פחות. במספרים, עד 30 אחוז פחות במחיר - ללא פשרה באיכות. לנו יש אמנם גם תחושת שליחות מיוחדת, לשרת את הקהילה ולתת לבנות האלה מקום עבודה עם אופקים בלתי מוגבלים. אבל כמיזם כלכלי אנו מתחרות בזירות המחיר, הזמן והאיכות ללא הנחות. לא נותנים לנו הנחות ואנו לא מבקשות לקבל. אנו מאמינות כי בדרך שלנו אפשר להשיג יעדים עסקיים נועזים וההיסטוריה מוכיחה את הטענה. מאז הקמתה i-rox גדלה שנה אחר שנה באחוזים דו-ספרתיים וזו רק ההתחלה. יש כל כך הרבה חברות וארגונים, שיכולים להרוויח ממיקור חוץ של פיתוח באמצעותi-rox , שזו רק שאלה של זמן עד שהמודל שלנו יתקבל כ-Best Practice בכל התעשייה"