דוגמה אישית? לא אצל נבחרינו

מכרז רכבי הליסינג המחיש כי לחברי הכנסת שלנו אין מצפון חברתי

המושג "דוגמה אישית" אינו כלול בדרישות החובה הרשמיות מנבחרי ציבור, מבעלי תפקידים ומבעלי שררה שמקבלים את משכורתם מהמדינה; שלא כמו במדינות מתוקנות בעולם, בהן הוא מהווה חלק טבעי ובלתי-נפרד מהתפקיד. מי שהחלטותיו משפיעות על ציבור רחב של אזרחים אינו אמור להוציא את עצמו מן הכלל.

בישראל המושג "דוגמה אישית" יוצא רק לעתים רחוקות מספרי הלימוד, והמחשות לכך אפשר למצוא למכביר. ניקח, למשל, נושא טריוויאלי כמו בחירה בכלי רכב. הכנסת והממשלה הנוכחיות קיבלו בקדנציה הנוכחית לא מעט החלטות שמטרתן לשכנע את הציבור לעבור לכלי רכב "ירוקים" וחסכוניים יותר, לעודד שימוש במכוניות עם הנעה חשמלית (קיימת החלטת ממשלה רשמית בנושא) וכיוצ"ב. נבחרי הציבור גם חתומים על העדכונים בבלו המוטל על דלק, שבגינם מחירו של ליטר בנזין בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

לפיכך, היינו מצפים שנבחרי הציבור יתנו דוגמה אישית בבחירת כלי הרכב הצמודים שהם מקבלים מהמדינה בליסינג. החודש נסגר מכרז הליסינג של כלי הרכב הצמודים לחברי הכנסת, ולאור מחירי הדלק הנוסקים והעובדה שחברי הכנסת נוסעים פי-שלושה ק"מ מנהג פרטי ממוצע ועם דלק חופשי, היינו מצפים שלפחות חלק מהמכוניות שנכללות ברשימת הבחירה של הח"כים יהיו מכוניות קומפקטיות, שבהן יוכלו לבחור בעלי מצפון חברתי מפותח.

אבל ברשימה המוצעת על-ידי חברת הליסינג שזכתה במכרז מצאנו, שוב, את אותו מבחר מקובל של מכוניות מנהלים ייצוגיות, בתוספת אופציה לג'יפ מאזדה ולמכונית היברידית אחת ב-150 אלף שקל (מעניין מי יבחר בה). ומה אין ברשימה? אין בה זכר למכוניות קטנות, חסכוניות וזולות, אין אזכור לדיזלים, ומעל הכול - אין בה מכוניות חשמליות. נבחרינו, שמנסים לשכנע אותנו בחשיבות ההתנתקות מהנפט לביטחון ישראל, לא מעוניינים אפילו באופציה תיאורטית לבחור ברכב חשמלי כרכבם הצמוד.

ויש גם רשימת פטור

דוגמה נוספת, מטרידה הרבה יותר, נוגעות להיעדר דוגמה אישית בתיקון תקנות שעניינן הרשמי הוא בטיחות בדרכים. ניקח, למשל, את מערכת מצלמות המהירות האוטומטית א-3, שזכתה לתמיכה נרחבת ופומבית מהרבה חברי כנסת, שרים, סגני שרים וקצינים בכירים, למרות שטרם הוצגו הוכחות מחקריות ליעילותה. מקורות פנימיים מדווחים לנו כי קיימת "רשימת פטור" של כלי רכב רבים, שהמערכת מתוכנתת להתעלם מהם ולא להנפיק להם דו"חות. אנחנו לא מדברים רק על אמבולנסים או ניידות משטרה, אלא על כמה וכמה קטגוריות של כלי רכב אזרחיים. ומי נמצא ברשימת החסינות המיוחסת? אנחנו לא יודעים. שקיפות מעולם לא הייתה הצד החזק של הוגי מערכת א-3 ומפעיליה.

אבל אפשר אולי לקבל רמז מרשימת הפטורים שפורסמה לגבי תקנה בטיחותית "חיונית" אחרת: "חוק המלשינון". החוק, שהתקבל באחרונה בכנסת, מחייב ציי רכב להצמיד מדבקת דיווח על עבירות תנועה לאחורי הרכב. רשימת הפטורים מחובה מטרידה זו ארוכה וכוללת, בין השאר, את כל כלי הרכב של הצבא (כולל רכבי ת"ש אזרחיים שצמודים לקצינים); של משטרת ישראל (כולל רכבים עם מספר אזרחי); של שירות בתי הסוהר; ושל שירותי הביטחון ויחידות הסמך, כולל התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, רפאל ועוד.

ולנו לא נותר אלא לצטט את אחד המשפטים הזכורים מהסרט "בלייד ראנר": "אם אתה לא 'מישהו', אתה אף אחד".