בג"ץ הכריע: מאחז מגרון יפונה מיושביו כבר בשבוע הבא

6 שנים אחרי עתירת "שלום עכשיו" שהחלה את ההליך המשפטי בסוגיה - הכריעו שופטי העליון כי כל מתנחלי המאחז מגרון יעזבו את בתיהם ב-4 בספטמבר

המאחז הלא חוקי מגרון יפונה מכל יושביו בתוך כשבוע, עד יום 4 בספטמבר, ואילו המבנים הבנויים עליו ייהרסו בתוך שבוע נוסף, עד 11 בספטמבר, וזאת למעט המבנים הנמצאים בחלקה 10 במאחז - כך פסק הערב (ד') הרכב בג"ץ, בראשות הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל.

השופטים דחו את בקשת תושבי מגרון לעכב את הפינוי בשל אי-השלמת הכנת האתר החלופי שאליו אמורים לעבור המתנחלים, ואולם החליטו לאפשר פרק זמן של 3 חודשים לחקירת המשטרה בנוגע לטענות על מעשי מירמה שעמדו בבסיס עסקת הרכישה של קרקעות המאחז על-ידי המתיישבים.

בשנת 2006 עתרו לבג"ץ בעלי הקרקע הפלסטיניים, שעליה הוקם המאחז, ובמסגרת העתירה התחייבה המדינה לפעול לפינוי המאחז בתוך חודשים ספורים, והובהר כי כנגד כל המבנים במאחז הוצאו צווי הריסה סופיים.

בתחילת 2008 שבה והתחייבה המדינה כי המאחז יפונה בתוך 6 חודשים. בהמשך ביקשה המדינה לעכב את הפינוי עד להקמת שכונה חדשה עבור מפוני המאחז.

בפסק דין שניתן באוגוסט 2011 קבע בג"ץ כי נוכח הפגיעה הקשה בשלטון החוק לא ניתן עוד לכרוך בין פינוי המאחז להקמת שכונה חדשה, ונתן צו מוחלט המחייב את המדינה לפנות את המאחז עד ליום 31.3.2012.

בפברואר 2012, שבועיים לפני תום השהות שניתנה למדינה, הוגשה בקשה נוספת של המדינה להארכת מועד לביצוע פסק הדין, ב-3.5 שנים. בג"ץ דחה את בקשת המדינה אך קבע כי "לפנים משורת הדין", הוארך המועד לפינוי ב-4 חודשים עד ליום 1.8.2012.

כחודש לפני המועד המיועד עתרו תושבי מגרון בעצמם לבג"ץ, בטענה כי רכשו את הקרקע, וכי ניתן להסדיר את מעמדו התכנוני של המאחז.

כשבוע לפני המועד הגישה המדינה בקשה נוספת להארכת מועד לפינוי, מטעמים מבצעיים ומאחר שטרם הושלם האתר הזמני שאליו החליטה הממשלה לפנות את תושבי המאחז. בג"ץ הורה לקיים דיון במהלך אוגוסט, והוא התקיים לבסוף אתמול. ערב הדיון פנתה קבוצה מתושבי מגרון בבקשת עיכוב נוספת, בטענה כי האתר החלופי טרם הושלם.

השופטים גרוניס, נאור וארבל הדגישו בהחלטתם כי "טענות באשר לאי-מוכנות של האתר הזמני בגבעת היקב לא יהוו עילה לעיכוב ביצוע נוסף. רשמנו לפנינו את הודעת המתנחלים כי אין בכוונתם לעורר מהומות ולנקוט אלימות כלשהי במסגרת פינויים לאתר החלופי".

באשר לטענה כי קרקעות היישוב נרכשו מבעליהן הפלסטיניים, מציינים השופטים כי לטענת התושבים הפלסטיניים, "עסקאות הרכישה עליהן נסמכים העותרים מבוססות על מסמכים מזויפים ומעשי מירמה". בעניין זה מתקיימת חקירת משטרה.

לעמדת המדינה, ועדת השרים לענייני התיישבות ביקשה לפני כחודש שתיבחן האפשרות ל"הסדרה תכנונית" של החלקות, "אם תוכח כשרות הרכישה". ואולם לפי עמדת הפרקליטות, המתואמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, "אין היתכנות משפטית ותכנונית להמשך מגוריהם של התושבים במגרון בעת הזו, וכיבודו של פסק דין בג"ץ מחייב את פינויה של מגרון כעת".

השופטים קבעו כי רכישת הקרקע היא "נסיבה חדשה" שנוספה לאחר מתן פסק הדין ה-2011, והיא מחייבת "לשקול אם יש מקום לשנות לגבי החלקות את שנקבע בפסק הדין". ואולם גם אם יוכח כי הרכישה היא כדין, "אין פירוש הדברים שעל המבנים שנבנו להישאר על כנם. אין מחלוקת כי השימוש שעושים המתיישבים בחלקות כיום איננו תואם את התוכניות החלות עליהן".

השופטים אף דחו את הטענה כי רכישת הקרקע נעשתה תוך "הסתמכות" על החלטת בג"ץ שעיכבה את הפינוי, בעוד שהוברר בדיון כי הרכישה נעשתה עוד לפני מתן ההחלטה.

עוד קבעו השופטים כי "אין ללמוד כי בכל מקום שבו אין מדובר בקרקע פרטית יש לאפשר התיישבות. בניגוד לטענת העותרים - שאלת הבעלות לא הייתה אבן-הנגף היחידה להתיישבות במקום. העותרים מבקשים, למעשה, להכשיר בדיעבד את הישיבה במקום ולפעול בשיטת 'נעשה ולאחר מכן נכשיר'". (בג"ץ 8887/06).

"בדרכי שלום"

בעקבות פסק הדין קרא היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לתושבי מגרון, למנהיגיהם ולכל הגורמים הרלוונטיים להימנע מהתלהמות ולנהוג באחריות. "עליהם לכבד את שלטון החוק ולפנות את המקום בדרכי שלום, כפי שגם רובם התחייבו בפני בג"ץ אם בית המשפט יורה על פינויים".

וינשטיין הודיע כי הוא "מודע להיבטים הציבוריים ולרגישות הרבה של פרשת מגרון ולעובדה שהחלטת בג"ץ איננה קלה עבור תושבי המקום".

לדברי היועץ, עמדתו, שהתקבלה במלואה על-ידי בית המשפט, "ביטאה את האיזון הנכון בין החובה לקיים את פסק דינו של בית המשפט בעתירה קודמת לבין הטענות לרכישת חלק מהמקרקעין במגרון".

לדברי היועץ, הוא "שם דגש רב על הצורך בשמירה על זכות הקניין של הפרט - הן הפלסטיני והן הישראלי".