הסיכוי שהממשלה תאשר הטלת מס דלק על ליסינג - קלוש

טיוטת חוק ההסדרים כוללת הצעה לביצוע רפורמה בשווי השימוש על רכב צמוד, שכוללת גם הכללת מרכיב הוצאות הדלק ע"י המעסיק ■ אפילו ברשות המסים טוענים: זה לא ריאלי ■ וגם: דוח זליכה בדרך להיקבר

שר התחבורה מבקש מהממשלה לקבל לידיו סמכויות מרחיקות לכת, שיקנו לו שליטה נרחבת על הרגולציה בשוק יבוא הרכב הסדיר והיבוא האישי. כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2013.

בסעיפי ה"המחליטים" של החוק החדש מתבקשת הממשלה לאפשר לשר התחבורה בחוק לקבוע, בין השאר, את סוגי הרכב ותוצריהם, שיורשה לייבא כל אחד מיבואני הרכב הסדירים או המקבילים. המשמעות היא שהשר יוכל לפצל הלכה למעשה זיכיונות יבוא רכב שנמצאים בידי יבואן מסוים, לאסור או לאפשר ליבואן ספציפי לייבא כלי רכב של מותגים מתחרים וכך הלאה.

סמכויות בתחום החלפים והמוסכים

טיוטת חוק ההסדרים כוללת גם החלטה להעניק לשר התחבורה סמכויות רבות בתחום החלפים והמוסכים ובהן, בין השאר, לקבוע את הכללים שבהם יחויב בעל רישיון סחר העוסק ביבוא חלקי חילוף, כולל רשימה של חלקי חילוף ותנאים ליבואם. בתחום היבוא האישי מוצע בחוק ההסדרים להעניק לשר התחבורה סמכות לקבוע הוראות בדבר צורת ההתקשרות בין העוסק ובין המייבא ובכלל זה הצגת שכרו של העוסק.

כפי שנחשף שלשום (ד'), טיוטת חוק ההסדרים כוללת גם הצעה לביצוע רפורמה בשווי השימוש על רכב צמוד, שכוללת שני מהלכים שונים: עדכון שווי השימוש בגין הרכב הצמוד "והתאמתו לגובהו הריאלי" ובמקביל הכללת המרכיב של שווי המימון והוצאות הדלק על ידי המעסיק, בהתאם להיקף הנסיעות הפוטנציאלי הגלום בהטבה.

המשמעות היא ששווי השימוש "הרגיל", שמחושב כיום כאחוז ממחיר הרכב, עשוי להיות מוזל בשנה השנייה והשלישית עקב התיישנות הרכב - כפי שהציעה במקור ועדת זליכה. אולם ההוזלה הזו תקוזז על ידי הכנסת מרכיב המס על הטבת הדלק למשכורת, שיהיה משמעותי במיוחד לעובדים שהמעביד מכסה עבורם את הוצאות הדלק ל-30-40 אלף קילומטרים בשנה או יותר. ככל הידוע, רשות המסים מתנגדת למתווה המס הזה וטוענת כי הוא אינו ריאלי ליישום.

טיוטת חוק ההסדרים חושפת, לראשונה, גם את המסקנות הסופיות של צוות היישום הבינמשרדי, שמונה בתחילת השנה כדי לבחון את התחרותיות בשוק הרכב ואת יישום המלצות ועדת זליכה. מהטיוטה עולה כי בניגוד למסקנות ועדת זליכה לא זוהו כשלים תחרותיים משמעותיים בתחום יבוא הרכב החדש או בתחום הליסינג.

על פי מסקנות הצוות, "מחירי כלי הרכב בישראל אמנם גבוהים, אך בניכוי מרכיב המיסוי רמות המחירים של רכבים חדשים אינן חריגות באופן מיוחד מהמקובל בעולם". הצוות קובע גם כי "ריכוזיות המותגים והיבואנים בישראל דומה למקובל בעולם ויש דינמיות גבוהה בנתחי השוק של היבואנים המובילים".

לגבי ענף הליסינג קובע הצוות כי "נראה שמתקיימת תחרות בין מספר רב של מתחרים ברמת ריכוזיות דומה למקובל בעולם. מחירי הליסינג בישראל נמוכים בהשוואה למקומות אחרים בעולם ונראה כי רווחיות החברות נשחקת בשנים האחרונות".

עם זאת, הצוות קובע שלחברות הליסינג "עדיין יש כוח יחסי רב מול כלל ענף הרכב והן נהנות מכוח קנייה מול יבואני הרכב, יבואני וספקי החלפים והמוסכים ומשפיעות באופן מהותי על הפעילות העסקית בענף".

פגיעה קשה בחברות הליסינג

הצוות קובע גם כי לחברות הליסינג "יש דומיננטיות בשוק הרכב המשומש בכל הנוגע למכירת כלי רכב בני שנה עד שלוש שנים". כוח תחרותי זה של חברות הליסינג מהווה, כביכול, את אחד הנימוקים לשינויים המוצעים בשווי השימוש שעשויים להביא, להערכת האוצר, להקטנת היקפי הפעילות של ענף הליסינג ולפגיעה בכוחו התחרותי. בנוסף נכללת בטיוטת חוק ההסדרים, על פי המלצת הצוות, הצעה להגביל את שיעור הפחת השנתי לצורך מס של רכבי הליסינג ל-15% במקום 20% כיום. יצוין כי זוהי פגיעה קשה בחברות הליסינג, ועד כה הן הצליחו לבלום את המהלך.

ביחס לשוק הרכב המשומש קובע הצוות הבינמשרדי כי "השקיפות על אודות היסטוריית הרכב המשומש הינה נמוכה ביחס לעולם ובישראל אין תיעוד מסודר של עברו של הרכב ויש מחסור בזמינות של מידע קיים. ביחס לשוק החלפים קובעת הוועדה הבינמשרדית כי "ליבואני הרכב בישראל יש שליטה חזקה מעבר למקובל בעולם המתבטאת במחירים גבוהים של חלפים מקוריים ותחליפיים. לצרכן חסר מידע זמין על אודות החלפים הזמינים בשוק ואילו חלפים מתאימים לרכבו. קביעה זו של הצוות מהווה עילה להמלצה בחוק ההסדרים לחייב את היבואנים לפרסם את מחירי החלפים ברשת".

בענף הרכב מעריכים כי הקביעה כי שוק יבוא הרכב התחרותי מהווה ניצחון גדול ליבואני הרכב הסדירים סותמת למעשה את הגולל על מסקנות הליבה של ועדת זליכה. יצוין כי חוק ההסדרים אינו כולל התייחסות לכמה מההמלצות שבעבר הוגדרו על ידי זליכה בתור "קריטיות" ובהן ההמלצה לבצע פיקוח על גובה ההנחות שניתנות לחברות הליסינג וההמלצה לפצל מותגים.

הצוות הבינמשרדי:

■ במקטע הרכב החדש והליסינג לא זוהו כשלים תחרותיים מהותיים

■ היבוא האישי, שמשפיע בעיקר על רכבי יוקרה, מאופיין בבעיה של התנהלות עם קשיי אכיפה בהיבטי מיסוי, תקינה ורישוי

■ מבנה ההפצה של היבואנים בישראל אינו שונה מהמקובל בעולם אך קיימות מגבלות שאינן מאפשרות לערוצי הפצה נוספים להתפתח

■ בענף הליסינג מתקיימת תחרות בין מספר רב של מתחרים ברמת ריכוזיות דומה למקובל בעולם

■ מחירי הליסינג בישראל נמוכים בהשוואה למקומות אחרים בעולם

■ לחברות הליסינג כוח יחסי רב מול כלל ענף הרכב. בענף הרכב המשומש הן שולטות על ההיצע של רכבים חדשים יחסית

■ ליבואני הרכב בישראל שליטה חזקה מעבר למקובל על מחירי החלפים וזמינותם

טיוטת חוק ההסדרים
 טיוטת חוק ההסדרים