מנהלת תוכנית הפיתוח של הטיל חץ 3 בתעשייה האווירית גוזרת על עצמה שתיקה לא אופיינית, בעת של פטפטת נמרצת בעניין האיראני. כשפוליטיקאים עתירי עוצמה, לצד הדיוטות גמורים, מברברים את עצמם לדעת בתרחישי בלהות, ענבל קרייס מסתגרת במפעל הטילים של התעשייה האווירית, ומקדישה את עצמה למה שחשוב באמת - המרוץ נגד שעון הגרעין המתקתק של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד.
ניהול האתגר הביטחוני-קיומי האדיר הזה נועד ליום שבו יתברר שהסנקציות הכלכליות של המערב לא הועילו, וגם חלון ההזדמנויות לתקיפה צבאית של מתקני הגרעין ברפובליקה האסלאמית נסגר. לאיראן יעמוד כושר גרעיני צבאי, והעיניים יינשאו לעבר קרייס ואנשי הצוות שהיא מנהיגה במפעל מל"מ שבבאר יעקב.
במשך תקופה ארוכה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הם עובדים שם מסביב לשעון, כתף אל שכם, בונים את אותו מרכיב יחיד ובלעדי שיעשה את ההבדל בין תרחיש בלהות מבעית ודמיוני, למציאות איומה ומסויטת. כל איום שיוצא מטהרן על "ההשמדה הקרובה של הישות הציונית" מזיז שם בעצבנות את מחוגי הדריכות, מאדיר את האמונה העזה שמובילה את קרייס, האישה החייכנית ונעימת המזג, "זאת שתעצור את פצצת האטום האיראנית".
עד למאדים
המשא שהונח על כתפיה של קרייס, 45, הוא אדיר. את הזכות לנצח על פיתוח הנשק נגד נשק יום הדין היא נושאת ביושר אחרי שנות עמל ארוכות שבהן פילסה את דרכה אל הצמרת בעשר אצבעות.
בצבא שירתה כעתודאית במשרד הביטחון, בחטיבת מחקר ופיתוח אמצעים מיוחדים (אמ"מ). בשנים שלאחר מכן למדה הנדסה כימית בטכניון. היא סללה את דרכה מעלה במפא"ת (מרכז פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) של משרד הביטחון. לפני כ-12 שנה עברה לתעשייה האווירית, שם קיבעה את מעמדה בחוד פרויקט טיל החץ, ובין היתר הובילה את תוכנית הפיתוח לשיפור הביצועים המערכתיים של החץ. כהוקרה על תרומתה לקידום הפרויקט, היא קיבלה את פרס ביטחון ישראל היוקרתי מידי נשיא המדינה. ההישג שזיכה אותה בפרס היוקרתי מקוטלג כמסווג.
בין לבין, היא השתתפה מטעם התע"א כעמיתת מחקר בתוכניות פיתוח של טילים בארה"ב ובאוניברסיטת MIT במסצ'וסטס, ולקחה חלק במיזם מיוחד שהובילה הפקולטה לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה הקשור בטיסה למאדים. עבודותיה פורסמו בכנסים בינלאומיים בתחום ההגנה מפני טילים.
למרות שהיא נמצאת בלב מרכז ההחלטות הביטחוני, לרוב היא נחבאת אל הכלים. בשיחות סגורות מתארים אותה קולגות כ"אישה צנועה, שלא חשוב לה להתערבב כדי להאדיר את שמה. מקדישה את המקסימום למען השגת המטרה וכלום מעבר לכך, לא עושה עניין גדול מעובדת היותה אישה שהגיעה למקום כל כך מרכזי בפרויקט בעל חשיבות אסטרטגית".
ליום של הפצצה האיראנית, אם וכאשר יבוא, היא מכינה, כאמור, את מה שאמור להיות המפלט האחרון בהחלט. לא עוד פנטזיות יצירתיות על תקיפה דרמטית של אתרי גרעין שפזורים במרחק של יותר מ-1,500 ק"מ מגבולות הארץ; לא עוד מחשבות על גודל צי כלי הטיס שיטוסו במבנה אדיר ממדים, עמוסים לעייפה בפצצות חודרות בונקרים, וכוחות קומנדו מיומנים שיכו במכת מחץ את כוחות משמרות המהפכה.
התשובה של קרייס מגלמת את העליונות הטכנולוגית הישראלית, ואת התעוזה שעשתה את החברות הביטחוניות הישראליות לכל כך מסקרנות, עם תוצרת נחשקת בשוקי העולם. אם מישהו באיראן יחליט לשגר לכאן שיהאב, אולי חמוש בראש קרב גרעיני ואולי חמוש בראש קרב קטלני אחר, היא כבר תדע להשמיד אותו במעופו. זה יקרה הרחק מאוד מכאן, וסמוי מעין לא מזוינת, בנקודה שניתן רק לדמיין אי שם בחלל, ובאופן שיעמיד לישראל המותקפת הגנה מפני נשורת של חומרים רעילים. חשוב לא פחות מזה, יהיה לה מרחב פעולה גדול מספיק מבחינת זמן ומרחק, כדי לאפשר הזדמנות יירוט שנייה באמצעות שיגור חץ נוסף.
אם עד עכשיו טיל החץ הבטיח הגנה טובה, כמעט מושלמת, מפני ירי של טילים בליסטיים לעבר ישראל, הרי שפרויקט חץ 3, שעליו מנצחת קרייס ביד רמה מאז 2007, מכפיל את אותה הגנה.
ממוקדת מטרה
בזמן שהתעשייה האווירית שוקדת על פיתוח בלוק 4, שיהווה את הגרסה העדכנית ביותר של חץ 2, בניסיון להגיב לאיום הרקטות הכבדות והטילים לטווח בינוני שהחיזבאללה משגר מלבנון, פרויקט חץ 3 מתקדם בתהליך מקביל. את ההשראה קיבלה התעשייה האווירית מהטיל נגד טילים חץ, שמשמש את מערך ההגנה האווירית של ישראל והוכרז מבצעי כבר בשנת 2000.
טילי החץ עברו מאז כמה שדרוגים והתאמות לאיומים העדכניים שהופיעו במרחב. לכאורה חץ 3 דומה בשם ובמהות, אך טכנולוגית הוא שונה בתכלית. מערכת ההגנה שעל פיתוחה מופקדת קרייס חדשה לגמרי. מדובר בטיל דו-שלבי, שיוצא מהאטמוספרה בתוך כמה עשרות שניות מרגע ששוגר. כשהוא כבר בחלל, השלב הראשון שלו מתנתק ונשאר ממנו ראש קרב שמשייט בחלל, ולמעשה אורב בסבלנות לטיל המטרה. ראש אלקטרו-אופטי מנווט אותו אל הטיל המאיים, ופוגע בו במהירות עצומה וברמת דיוק מוחלטת, של ברזל אל ברזל.
מכיוון שהטיל מתעדכן כשהוא מזהה את המטרה תוך כדי מעופו, ניתן לנייד אותו ממטרה אחת לאחרת גם כשהן במרחק רב זו מזו. ראש הביות גם יודע להבחין בין הטיל התוקף לבין גופים שיכולים להתנתק ממנו לצרכי הטעיה. יתרון נוסף של חץ 3 הוא שניתן יהיה לשגר אותו מספינות טילים (סטי"לים) מתקדמות. המיירט החדש צפוי להיות מבצעי ב-2015.
בסימולציות שעשו התעשייה האווירית ומשרד הביטחון זה נראה פשוט. המציאות בשטח מורכבת בהרבה, והפרויקט יצטרך לעמוד בכמה מבחנים קריטיים בתקופה הקרובה. עיניים רבות יהיו נשואות לעברה של קרייס, בארץ וגם בארה"ב - שמשתתפת במימון המיזם הטכנולוגי המורכב, בהיקף של 700-800 מיליון דולר. היקפו הכולל של הפרויקט מגיע ליותר ממיליארד דולר.
הדרך לפתיחת בקבוקי השמפניה עוד ארוכה, רוויה בתחנות בדיקה של חיווט מתאים בגוף הטיל, ובחינה מדוקדקת של המנוע שיעלה אותו מעלה מעלה במהירות. הדריכות והמתח שמאפיינים בחודשים האחרונים את פעילותה, לצד הציפיות האדירות מן הפרויקט, מגיעים בימים אלה לשיא - עם השיגור הראשון של הטיל החדיש, שבו ייבחנו יכולות הטיסה שלו. הצלחה בניסוי הזה היא תנאי להמשך ההתקדמות בפרויקט לקראת הניסויים הקריטיים, שבהם כבר יוצב לחץ 3 אתגר היירוט במקומות ובגבהים שיועדו לו.
ככל שפרויקט הגרעין האיראני, כך לפי אינדיקציות מודיעיניות שמצטברות במערב, צובר תאוצה - הדריכות בצוות של קרייס גוברת. זו אחת הסיבות שהיא בחרה להנמיך בשבועות האחרונים פרופיל תקשורתי ונמנעת מהתייצבות אל מול הזרקורים. בצנעה, היא מסבירה שהיא לא הסיפור, שכל הצלחה בפרויקט תהיה שלה כמו שהיא של כל טכנאי והנדסאי שקשור אליו.
קרייס מבינה את מקומה כפורצת דרך עם חץ 3, כי הייתה בצוות שפרץ את הדרך עם הטילים חץ 1 וחץ 2, והעמיד מערכת נשק ראשונה מסוגה, יש מאין. היא עצמה מגדירה את האתגר כ"חוצפה של מדינה קטנה לעשות דבר שעוד לא נעשה, ולנהל פרויקט של מעצמה. מספר המדינות שמפתחות דברים מטורפים כאלה זעום".
הדיל של הטיל
קרייס נשואה לתת אלוף ד"ר יצחק קרייס, קצין הרפואה הראשי של צה"ל. הם גרים ביישוב אמיד במרכז הארץ, והורים לשלושה ילדים (20, 17, 12). בנוסף ללימודי ההנדסה הכימית, היא למדה גם מינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, וסיימה בהצטיינות. לפני מספר חודשים מצאה את עצמה מופיעה לפני חבריה לכיתה של הבת הקטנה, מרצה ומפרטת על עבודתה הייחודית.
"היא עניינית ומקצוענית בצורה מדהימה, שמעוררת פליאה והשתאות, כי זה לא בא על חשבון זה שהיא נעימת מזג ונוחה לעבודה", מספר קולגה, מומחה בעל שם בתחום הטילים, שבילה במחיצתה שעות ארוכות של דיונים מסווגים. "אם להגדיר את הרמה המקצועית שלה, אפשר לומר באחריות שהיא המקצוענית שבין המקצוענים. היא מפוקסת על המשימה, נעולה על הפרטים בזכות חושים חדים, בעלת כושר מנהיגות, טעונה במטען של כריזמה נדירה. היא אישה כארז, עמוד התווך של הפרויקט. אשת הברזל הקלאסית".
"אל תרימו גבה על היותה אישה שמובילה את אחד המיזמים הביטחוניים והרלוונטיים ביותר של מדינת ישראל", ממליץ אחד מעמיתיה. "תחום הטילים לא נשלט בידי גברים. היו כבר נשים שהתקדמו בו וצברו הישגים, גם בתעשייה האווירית.
"העולם הזה כל כך מקצועי שאסור להתפשר בו על בינוניות. הוא לא עוסק בשאלות של מגדר, כי הוא מקדש רק שני דברים: ידע ומקצוענות, ולענבל יש אותם בשפע. מה שכן, למרות שזה לא עולם גברי בהוויה ובהגדרה, נשים צריכות לשלם יותר כדי להתקדם בו. הפעילות תובענית מאוד, ממושכת, וצריך מיומנויות די טובות כדי להישאר איש משפחה טוב, ובמקביל לעמוד בראש צוות אדיר במפעל ביטחוני חשוב.
"אומרים עליה שהיא תעצור את האיום הגרעיני של איראן, אבל אל תעשו לה את זה. אל תעמיסו עליה אחריות כל כך אדירה, כי זה לא הוגן ולא צודק. אין אישה ואין איש אחד שיעצרו את אחמדינג'אד ואת הגרעין האיראני. זאת משימה של מאות רבות של אנשים, שלצד קרייס עמלים על הפרטים הקטנים ועל הפרטים הגדולים, בדרך לגיבוש התשובה הכי טובה לאיום הכי נורא".
הדירוג המלא מופיע במגזין 50 המשפיעות של ליידי גלובס, הניתן לרכישה בחנויות סטימצקי ברחבי הארץ, ולהזמנה באתר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
