הטוויסט הקטן של ש"ד

המנה העיקרית במשפט השחיתות הגדול בישראל מאז ומעולם החלה הבוקר (ב') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

העובדה הזו, שגורלו של משפט הולילנד יקום או ייפול במידה רבה על-פי חקירתו הנגדית של עד המדינה ש"ד, ידועה לכל המשתתפים. לפיכך, סבב יום החקירה הנגדית הראשון בעיקר בקביעת הטון לשבועות הקרובים, במאבקי כוח קטנים וגדולים בין העד ובין הסנגורים, בהם עו"ד גיורא אדרת המייצג את היזם הלל צ'רני, לבין עד המדינה, לבין השופט דוד רוזן.

בסרטים ובסדרות המשפטיות מקובל שהסנגור אומר לעד המפתח בוקר טוב ומציג את עצמו בשמו. גם בבתי המשפט בישראל נתקלים בכך מדי פעם. אלא שאדרת החליט להיכנס למצב של עימות עם ש"ד מהשנייה הראשונה והחל לירות ללא מילות נימוסין.

לא חלפה דקה אחת מתחילת החקירה הנגדית ועד שהטיח בש"ד ששיקר, שבדה ממוחו, שהוא שקרן וזייפן. הטקטיקה ברורה: לעמת את ש"ד עם אין-ספור הצהרותיו בחקירתו במשטרה ובעדותו הראשית בבית המשפט, למצוא סתירות, התנגשויות, להציגו כשקרן שלא ניתן לסמוך על מילה אחת היוצאת מפיו. לגרום לבית המשפט לייחס משקל מינימלי, אפסי, לעדותו ולכל המסמכים שהוא כתב המצויים בחומר החקירה.

הפתעה קטנה

לשם כך היה אדרת נכון לעלוב בעד המדינה, לסנוט בו, לפקפק בכל מילה היוצאת מפיו ולהציגו כשוטה. "אמרת בעבר שאתה שקרן, נכון?", אדרת שאל, וש"ד השיב בחיוב. "כשאמרת את זה, לא שיקרת, נכון?", המשיך אדרת לקול צחוקם של יושבי האולם, בעיקר הסנגורים.

אלא שהשופט רוזן החליט לשגר מסר משל עצמו - ולא לאפשר לסנגורים לכתוש את עד המדינה ללא הבחנה ולערער עוד ועוד את מצבו הנפשי. כשאדרת קטע את אחת מתשובותיו של העד ואמר "תפסיק לספר לנו סיפורים שאנחנו כבר מכירים" - העיר לו השופט רוזן והורה לו לאפשר לעד להשלים את התשובה, גם אם היא אינה לרוחו.

בעורקיו של אדרת זורם כנראה קרח. הוא הפגין שליטה עצמית, וגם כשהרים את קולו - נראה היה כי הדבר מתוכנן ומחושב.

אלא שבעורקיו של ש"ד זורם כנראה חומר אפל יותר, וגם הוא הכין הפתעה קטנה ליום הראשון של החקירה הנגדית. לצד פצצות המצרר הקטנות ששחרר במטרה להסיט את הכותרות היוצאות מבית המשפט, משקריו שלו לפרטים פיקנטיים כמו הרמזים שקיבל מעו"ד יגאל ארנון ומהשר אביגדור ליברמן ביחס לכך שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מושחת, ושניתן לשחד אותו, טרח ש"ד וקיים טקס קטן אך משמעותי של הכאה על חטא. הודאה בכך שהוא מתחרט על רבים ממעשיו - כמו למשל חיבור טיוטת כתב התביעה, שכונתה "כתב הסחיטה", שכללה גם לגרסת העד אין-ספור פרטים שקריים.

הטוויסט הקטן של ש"ד

הטוויסט הקטן הזה של ש"ד תפס את הסנגור לא מוכן. אדרת טרח והכין סדרה ארוכה של שאלות, שהשורה התחתונה בכל אחת מהן היא - ש"ד שיקר, רימה, זייף והמציא. והנה פתאום אומר לו עד המדינה: נכון, שיקרתי, אני מתחרט על כך, כעת אני דובר אמת.

בימים הבאים ניתן יהיה להיווכח אם עמדתו זו של עד המדינה אכן הסיטה את החקירה הנגדית ממסלולה המקורי.

על אף כל אלה, ריבוי הגרסאות שמשמיע ש"ד בנקודות זמן שונות, מפחית עוד ועוד מאמינותו. הפרקליטות נשבעה בתחילת המשפט כי יש בידיה ראיות נוספות, עצמאיות, שאינן קשורות לש"ד או למסמכים שייצר, ושיש בהן כדי להוכיח את אשמתם של צ'רני, קלנר, אולמרט והאחרים.

ברור שככל שאמינותו של ש"ד מתערערת - מצבה של התביעה בתיק הופך להיות קשה יותר ויותר, מאחר שהראיות הנוספות אמורות היו מלכתחילה לשמש חיזוק וביסוס לעדות המרכזית, ולא תשתית ראייתית עצמאית.