ארבעה שחקני NBA שבהם אי-אפשר לגעת

קווין גארנט וטים דאנקן חתמו הקיץ על סעיף שלא מאפשר לשלוח אותם בטרייד לשום מקום אחר ■ מי השניים האחרים? ולמה יש כל-כך מעט שחקנים כאלה?

עונת הטריידים ב-NBA ידועה כאחת החוויות הלא נעימות עבור שחקנים בליגה. עשרות שחקנים מקבלים בכל שנה הודעה על מעבר מיידי, בדרך כלל תוך 24 שעות, לקבוצה אחרת כחלק מעסקת חליפין. כחלק מההסכם הקיבוצי בין ארגון השחקנים לבין הליגה, לשחקנים אין שום יכולת לסרב לטרייד במידה שהקבוצה שלהם החליטה להעביר אותם.

אלא שלאחרונה מתפתחת תופעה של מספר שחקנים שבהם אי אפשר לגעת בשום מצב. ארבע שחקני NBA בלבד מתוך 450 המשחקים בליגה - קווין גארנט (בוסטון), טים דאנקן (סן אנטוניו), קובי בראיינט (לייקרס), דירק נוביצקי (דאלאס) - הצליחו להכניס סעיף מיוחד "no trade clause" לחוזה שלהם כתנאי להישארותם בקבוצה.

השניים האחרונים שעשו זאת הקיץ הם גארנט ודאנקן, במהלך שנועד להבטיח להם שקט ושלווה עד תום החוזה, מבלי שיצטרכו למצוא את עצמם בגיל מתקדם כשהם נזרקים מהבית.

לא מעט שחקנים דורשים את להכניס את הסעיף הזה על מנת להבטיח את עתידם, אבל ברוב המוחלט של המקרים קבוצות מעדיפות שלא להיענות לבקשה על מנת לא "לסנדל" את עצמן עם שחקנים קשישים שלא שווים את הכסף. הליגה העמידה תנאי סף לדרישה של שחקן לקבל סעיף שמאפשר לו להיות חסין מפני טרייד: השחקן צריך להיות בעל ותק של 8 שנים לפחות בליגה, ובנוסף לשחק בקבוצה שממנה הוא דורש חסינות מטרייד לפחות 4 עונות.

חלק מהשחקנים נאלצים להסתפק בכיסוי אחר, בדמות סעיף "trade kicker". מדובר בסעיף (הרבה פחות נדיר) שמאלץ את הקבוצה לשלם להם בונוס במידה והקבוצה משגרת אותם בטרייד. לדוגמה: לדרון וויליאמס, הכוכב של ברוקלין נטס, יש trade kicker שמחייב את הקבוצה לשלם לו 15% מהסכום שנשאר בחוזה שלו במידה והיא מעבירה אותו בטרייד לקבוצה אחרת.

בשנת 2010 היו ל-12% מהשחקנים בליגה סעיף trade kicker, שמבטיח בונוס של בין 5%-15% מהשכר למי שנשלח בטרייד.