תביאו שניים, תביאו שלושים

למה משפחות עשירות בוחרות להגביל את הילודה בניגוד לכאורה לעיקרון האבולוציוני?

פוסק ההלכה, הרב יוסף שלום אלישיב, נפטר בחודש יולי האחרון בגיל 102. אחת העובדות שהוזכרו במסגרת ההספדים, אשר נועדו לפאר את חייו הארוכים והעשירים, הייתה מספר צאצאיו. הרב אלישיב זכה לראות את נכדי-ניניו, והמספר הכולל של צאצאיו עלה על אלף. הרב המנוח הותיר אחריו צאצאים רבים, עד כדי כך שיש ויכוח לגבי מספרם המדויק. במונחי אבולוציה, הרב אלישיב הוא מדליסט אולימפי, למרות שספק רב אם הוא עצמו היה מקבל את המינוח הזה.

אלא שמשהו מוזר קרה לאבולוציה. מאז שהתאפשר לבני האדם להגביל את הילודה שלהם, רובם עושים זאת בשמחה. לכאורה, יצר ההתרבות שלנו, שעומד בבסיס כל חיינו בעולם הזה, מנחה אותנו להגדיל ככל האפשר את מספר הצאצאים שלנו, אולם בפועל דווקא כשחברות הן עשירות יותר, מספר הילדים בכל משפחה נמצא במגמת ירידה עקבית.

מדוע זה קורה? אחת הגישות שהוצגו בעבר כדי להסביר את הסיטואציה הזו היא שבחברות שפע, מיעוט צאצאים בטווח הקצר אמור להביא לריבוי צאצאים בטווח הארוך. מדוע? משום שכשהצאצאים מעטים הם יכולים לרשת משאבים רבים יותר מההורים שלהם, ולהקים בעצמם משפחות מיוחסות ועשירות. למשפחות אלה יש סיכוי טוב יותר לאורך זמן להתרבות בהצלחה, עם פרטם בקבוצה שהם מיוחסים ובעלי גנים טובים.

לכן, בטווח הרחוק, למשפחה זו אמורים להיוולד צאצאים רבים יותר. מחקר חדש מגלה שהתיאוריה הזו אינה נכונה באופן מלא. נכון, בחברות שפע המשפחות קטנות יותר, והדבר מאפשר להורים להוריש יותר לילדיהם. ואכן, בטווח הרחוק הדבר משפיע לטובה על הסטטוס הכלכלי והחברתי של הצאצאים, גם ארבעה דורות קדימה.

אולם, המחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, מצא כי ארבעה דורות קדימה, המשפחות שבחרו במיעוט צאצאים מתי שהוא בדרך, נותרו עם פחות צאצאים לעומת משפחות אחרות.

נראה כי אפילו האבולוציה שלנו פועלת לפי העיקרון הקפיטליסטי - הגנים כבר אינם שואפים להיות בתוך כמה שיותר בני אדם, אלא בתוך בני אדם שיש להם כמה שיותר. לחילופין, ייתכן שאין שום קשר בין הבחירה של בני תרבות השפע להתרבות לבין מה שקורה לגנים שלהם ארבעה דורות קדימה.

המחקר הזה מעיד על קונפליקט בחברות השפע בין הצלחה כלכלית להצלחה ביולוגית, אומרים החוקרים בראשון ד"ר דיוויד לוסון מהמחלקה לאנתרופולוגיה ב-University College of London.

"נראה כי בבתים עניים יותר, יש פחות מה להרוויח מהגבלת הילודה, משום שהצלחת הילדים ממילא לא תגיע מן המשאבים שההורים שלהם העניקו להם", אומרת פרופ' אילונה קופיל מהמכון לשוויון בבריאות במכון קרולינסקה בשוודיה, אחת החוקרות שהובילו את המחקר.

קופיל הוסיפה כי יש לשים לב לגודל המשפחה כשבונים תוכניות להגברת השוויון בחברה.

לווסת את הווסת

רעיון אחר שהועלה בהקשר זה הוא שייתכן כי הפחתת מספר הילדים בחברות עשירות, מועילה איך שהוא להישרדות החברה כולה. אולי אנחנו מתקרבים למצב שבו ריבוי אוכלוסייה יוביל להכחדה כוללת של המין שלנו. ידוע כי במינים שונים של בעלי חיים, כאשר מספרם מתחיל לגדול ברמה שמאיימת על בית הגידול שלהם, החיות עשויות להפחית את מספרן, אם על ידי הפחתת ירידה בפעילות המינית, הגברת הנטייה להילחם זה בזה עד מוות, או אפילו על ידי התאבדויות המוניות.

הסבר מסוג זה שניתן גם, למשל, לשאלה מדוע קיימת מנופאוזה - הפסקה של הוסת הרבה לפני סוף חייהן של נשים. המנופאוזה מגיעה לפני סיום החיים גם בחברות שלא האריכו את החיים באופן מלאכותי בעזרת הרפואה המודרנית, וההסבר הוא כי זהו מנגנון שנוצר כדי למנוע פוריות יתר של הקבוצה כולה, ותחרות על משאבים בין דורות של נשים באותה החברה.