ברומו של טעם: איפה תוכלו ללגום רום איכותי כמו בהוואנה?

בצהרי היום, כשהטמפרטורות מזנקות לשיאים חדשים ולא מוכרים, אפשר לעצום עין בלתי מכוונת ולדמיין שהטיילת הקטנה המובילה לכניסה הצפונית של נמל יפו היא בעצם המלקון - טיילת האבן האפורה הענקית של הוואנה בקובה.

אחרי שיצאתי מכמה שעות של טעימת רום בחברתם הנעימה של יואב קורנקופ, בעליה של מסעדת קאסה נובה, ושל ניר דגן, השף שלה, יכולתי לדמיין זאת הרבה יותר בקלות. הילדים השזופים שצללו במים רק הפכו את הזיכרון לחי יותר. הם והמוחיטו המצוין שהכין לי שמעון רוכלין, הברמן הצעיר והחייכן.

לא ידעתי הרבה על רום לפני שהגעתי לכאן. זאת אומרת, ידעתי שמכינים אותו מקנה סוכר ושהוא משמש להכנת עוגות. מקסימום בסיס מוצלח לקוקטיילים קלאסיים כמו מוחיטו, דאקירי ו...רום עם קוקה-קולה. כשהזכירו לי השניים שבקרדי, הרום המפורסם מכולם, הוא בעצם מותג האלכוהול הנמכר בעולם, עדיין לא השתכנעתי. רום היה בשבילי לא יותר מחומר הגלם של הזיכרון הנעים מהברים שבהם שתה המינגוויי בהוואנה. שלא לדבר על הבר המקסים בנמל של העיר המרתקת הזו, שבו ישב גבריאל גרסייה מרקס בשנות ה-30 של המאה ה-20, ושבו ישבתי גם אני לפני כמה שנים, ושתיתי מוחיטוס בעודי צופה בלהקת הסלסה המקומית, שגבתה דולר לשיר מכל תייר שנקלע למקום הלא תיירותי הזה.

אבל אז פצחו השניים בסדרת חינוך כה להוטה, עד שבסיומה נכנעתי גם אני. אחרי הכול, מדוע להילחם ברום ג'מייקני כה מוצלח כמו האפלטון Vx, שלא רק שמו מתכתב ישירות עם קוניאקים מדרגת Xo, אלא גם, וזה כמובן חשוב הרבה יותר, טעמו העמוק והעשיר; או עם רום פשוט דווקא כמו הסיינט ג'יימס סילבר ממרטיניק, שטעמו טעם קנה סוכר מובהק. או היהלום שבכתר, ה-10 Cane מטרינידד, שהזכיר לי יותר מכול את טקס מציצת קני הסוכר של ילדותי, אלה שקראנו להם "קיינעס" - קני סוכר ביידיש.

בין לבין טעמתי סביצ'ה של קלמרי ומולים, שרימפס ומוסר ובצל אדום עם כוסברה, ליים וצ'ילי - כן, רום הולך מצוין עם סביצ'ה, וכמובן גם עם עוגת הגבינה עם המנגו והשקדים שהגיש דגן לקינוח.

איזה כיף לגלות עולם חדש, חשבתי לעצמי. הנה למשל ה-Mount Gay Xo. כן, הוא כבר לא מתבייש לקרוא לעצמו ממש כך, הרום הנהדר הזה מברבדוס. ולא בכדי. או האפלטון השערורייתי שהוגש לקינוח. בן 21 שנה. זה לא רק התהדר בגיל מופלג אלא גם התנהג כמו קוניאק קשיש מדרגתXo ואולי אפילו Extra. לו הייתה זו טעימה עיוורת, הייתי נופל בפח. מזל שאיני משתתף במשחקים כאלה. מי בכלל רוצה לשחק כשמולך רום כה נהדר, כן או לא 175 שקלים למנה.

אחר כך הכין לי שמעון מוחיטו אחד מרענן, לזכר הוואנה, ואני ישבתי מולם מחויך. גם אילו הייתי בהוואנה. כי הנה אני כאן, ביפו, יושב מול אוסף בקבוקי רום שלא היה מבייש אף בר בהוואנה, אני חושב. ופתאום כל הטווח כולו - מבקבוקי הרום הצעיר והשקוף בעל הטעם המובהק של קני הסוכר הטריים, ועד בקבוקי הרום הכהה והמיושן שנים רבות בחביות ששימשו קודם ליישון ג'ק דניאלס או איזה אלכוהול משובח אחר, רום עם טעם של קוניאק או של ברבן טוב - הנה כולם מעניינים, ונחמדים, ומרתקים, וטעימים להפליא. ורק להקת הסלסה ההיא של הבר ההוא בהוואנה ההיא, רק היא חסרה עכשיו כדי להשלים את התמונה. ואז יוצאים החוצה ומקבלים מכת חום כה נוראה, עד שהוואנה של הדמיונות צפה ועולה שוב.

קאסה נובה. רציף העלייה השנייה 48, כניסה צפונית לנמל יפו; טל' 03-5413636