תמונת ילדות: התערוכה המתעדת את הילדות הקיבוצית

התערוכה "שי לילדינו" במשכן לאמנות בעין חרוד מלקטת חפצים ועדויות של ילדות קיבוצית נכחדת

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים? היום הוא כנראה מחפש כוכבים ב-X" פקטור", עוקב אחריהם ביוטיוב ומצ'וטט עם חברים בפייסבוק. התערוכה החדשה במשכן לאמנות בעין חרוד מתחקה אחר ילדות נשכחת. ילדות של משחקים בחצר, טיולים בין הדיר והרפת, יציאה לשדות ונסיעות "בכאילו" על טרקטור ישן בארגז החול.

בתערוכה ובספר "שי לילדינו - תרבות לילדים בקיבוצים", שאצרה עינת אמיתי, נחשפת הסביבה המגרה והמזמינה שבתוכה גדלו ילדי הקיבוצים. זו הייתה "תרבות פנימית", שנוצרה בכל קיבוץ בנפרד, אך קווי הדמיון של ביטוייה היו השתקפות של מסגרת החיים הקיבוצית.

לא מעט אידאות ושאיפות נקשרו בעולם הילדות בקיבוץ. בתערוכה באים לידי ביטוי רעיונות בתחומי האדריכלות, הקשר אל הטבע, חצר הגרוטאות, האמנות, משחקים וצעצועים, וגם ספרות, תיאטרון, קולנוע וימי החגים, עם הטקסים והקישוטים המיוחדים להם.

הילדות הקיבוצית נחשבה (ונחשבת עד היום) אידילית ומוגנת. התערוכה מתעדת את סממניה ממאה שנות קיבוץ, אך נראה שהילדות המצוטטת בה הסתיימה ברובה בשנות ה-90: הלינה המשותפת, שאינה מוזכרת בתערוכה במפורש, היא רק אחד מעמודי התווך של תרבות רעיונית שלמה, שתחילה זכתה להערצה והתפעלות ובהמשך להוקעה פומבית רועמת. כמוה גם חצר הגרוטאות, מעוז הדמיון והיצירה, שהוצאה ברובה אל מחוץ לחוק עם כניסת תקני הבטיחות.

איים של שיוויון

בתי הילדים בקיבוצים היו איים של חברה שוויונית וחופשית. הילדים, מצדם, התנסו בחופש תנועה, כמעט ללא התערבותו של "מבוגר אחראי". על הרקע הזה צמחו חוויות אישיות וזיכרונות קולקטיביים - לטוב ולרע. מלח הארץ וילדי השמנת צמחו לצד עשבים שוטים. ילדים שחשו עצמאים אך נטושים, וכבוגרים הפנו עורף לרעיונות ה"הזויים" של הוריהם האידאליסטים, ניערו את אורח חייהם ועד היום נמצאים בחיפוש אחר מודל נכון יותר.

כאשר מתבוננים בצעצועי העבר הפשוטים, רובם ככולם בייצור עצמי, קשה שלא להבחין בתשומת הלב שהוקדשה לילדים. סוסי הנדנדה שנוצרו באהבה משאריות בנגריה, בובות הבד מהמתפרה ושמיכת יום ההולדת הרקומה - שבה כל ילד מוצא את שמו ביום הולדתו ומצטרף לתמונה הכללית הצבעונית. כל אלה מעוררים געגוע והתרפקות.

הילדים של היום לא יזהו את מתקני משחק שהומצאו ונבנו במיוחד לחגיגות "יום הילד". אלה העשירו את מגרשי המשחקים בהמצאות ייחודיות, שעמדו בניגוד מקסים למראה האחיד של גני השעשועים מייצור תעשייתי. בתערוכה הם נראים כשרידים ארכיאולוגיים מעידן אחר.

"התערוכה והספר מעלים שאלות על משמעות השיתוף בחינוך, על מעורבות הקהילה בחינוך הילדים, ועל תרומתו של המבוגר לעיצוב הסביבה התרבותית שבה גדל דור העתיד", כותבת אמיתי.

היא עצמה בת קיבוץ גשר, דוקטור למדעי המחשב, אספנית וחוקרת של תרבות לילדים בקיבוצים. התערוכה היא פרי מחקר וליקוט מוצגים מקיבוצים, אנשים פרטיים, מחסנים וארכיונים, שעליו טרחה במשך ארבע שנים. התוצאה חיננית אך לא מתחנחנת. תמונת ילדות מצהיבה, צובטת לב ורבת קסם.

המשכן לאמנות, עין חרוד, א'-ה' 9:00-16:00, שבת וחגים, ו' וערבי חג 9:00-13:30. www.museumeinharod.org.il

צרו איתנו קשר *5988