"סקטור טכנולוגיה טוב מרמז על כלכלה טובה - כרגע הוא לא"

הציפיות בשוק ההון לקראת דוחות הרבעון השלישי של חברות הטכנולוגיה הישראליות נמוכות, וגם האנליסטים לא מפגינים אופטימיות רבה ■ אילו מניות עשויות בכל זאת להפתיע לטובה, ומאילו מגזרים צריך להיזהר במיוחד

רגע לפני דוחות הרבעון השלישי של חברות הטכנולוגיה הציפיות נמוכות, החדשות השליליות לא מפסיקות להגיע, וגם תנאי המאקרו-כלכלה לא תורמים לאווירה. האם ייתכן שמנקודת פתיחה כה חלשה, המשקיעים דווקא יופתעו לטובה בסופו של דבר?

"השאלה היא מה נתפס בעיניי המשקיעים כהפתעה", אומר על כך רמי רוזן, אנליסט טכנולוגיה וראש מחלקת מחקר Sell Side בהראל פיננסים. "אם מספיק שהדוחות יהיו סבירים, או שהציפייה היא להפתעה בסגנון מלאנוקס ברבעון הקודם (עקפה באופן משמעותי את תחזיות השוק, ש' ח' ו') - כי הפתעות בסדר גודל כזה אני חושב שלא נראה".

"אנשים לא מצפים ליותר מדי, אז כל הפתעה עשויה להיות לטובה", סבור דניאל מירון, אנליסט מחקר בכיר מבנק ההשקעות RBC, שותפו של בית ההשקעות תמיר פישמן.

רוזן מוסיף עוד כי "תוצאות הרבעון השלישי פחות או יותר ידועות, כך שהדבר החשוב ביותר למשקיעים זה התחזית לרבעון הרביעי. גם אם חברה תעקוף את התחזיות ברבעון הנוכחי זה לא יהיה שווה כלום אם התחזית לרבעון הרביעי תהיה חלשה", ובהקשר זה מציין מירון כי "הרבעון הרביעי בדרך כלל טוב יותר בגלל עונתיות (הוצאות תקציביות של ממשלות וארגונים שנדחות לסוף השנה, ש' ח' ו'). אם החברות יתנו תחזיות שלא יהיו כל כך נוראיות כמו החששות בשוק, יכול להיות שיהיה `relief rally`, כלומר, עליות חדות לאחר תקופת אי ודאות".

"ה-IT צומח יותר מהר מהכלכלה"

"סקטור הטכנולוגיה הוא אינדיקטור מקדים לתופעות מאקרו-כלכליות", אומר רוזן. "כשהסקטור מתנהג טוב זה רמז לכך שהכלכלה משתפרת, כי בראשית כל גל כלכלי יש הצטיידות טכנולוגית. כרגע זה לא המצב, כך שיכול להיות שזאת לא נקודת הזמן הכי טובה להיות במשקל יתר בטכנולוגיה כסקטור".

לדברי מירון, הסקטור דווקא "ממשיך להתנהג ברמה סבירה יחסית", על רקע המשך אימוץ של טכנולוגיות חדשות על-ידי הצרכן הסופי והחברות. "אנשים לא מוותרים על גלישה או על שדרוג סמארטפון", הוא אומר. "במקביל, חברות וממשלות רוכשות ציוד טכנולוגי שמאפשר להן חיסכון ושיפור תהליכים. אמנם קצב אימוץ ה-IT איטי יותר מלפני שנה, אבל הוא צומח בקצב גבוה יותר מהכלכלה".

בבחינה פרטנית של תתי-תחומים בטכנולוגיה, יש כמובן תחומים בעייתיים וכאלה שממשיכים לצמוח. שני האנליסטים מזכירים בהקשר זה את שוק השבבים כאחד מהנפגעים בתקופה האחרונה. "מי שעומדת באור הזרקורים זו אינטל, ויש סימני שאלה סביב המחיר הממוצע לשבב, והצלחה או אי-הצלחה של אולטרה-בוק שהיה אמור להתחרות בטאבלטים", אומר רוזן. "הרבה גופים מורידים תחזיות לאינטל, והמגמה השלילית מקרינה על כל התחום". רוזן מזכיר כדוגמה למצב התעשייה את אורבוטק, יצרנית מערכות בדיקה גם לתחום השבבים, שפרסמה השבוע אזהרת רווח חמורה.

"השבבים הם הסמן הקיצוני של התעשייה", סבור מירון. "שבבים משמשים לא רק למחשבים אלא גם להרבה מאוד תעשיות כמו רכב, תעופה, מנועים למכונות וכדומה. כשהצרכן הסופי צורך פחות וחברות תעשייתיות מייצרות פחות - ישנם סימני חולשה בתעשיית השבבים".

לעומת זאת, מירון מזהה גם "כיסים" של חוזק בתחום: חברות שמייצרות שבבים לסמארטפונים וטאבלטים, כמו קוואלקום וברודקום. "הצמיחה בתחום באה על חשבון הצמיחה בשוק ה-PC, שם אינטל יותר חשופה ולכן היא סובלת", אומר מירון.

"להסתכל על הרווחיות"

תחום מעניין אחר הוא ציוד התקשורת, בו פעילות חברות ישראליות, ובהן מלאנוקס, אודיוקודס, סרגון ואלוט. "היקף ההוצאות על ציוד תקשורת מתחילת השנה לא היה מזהיר, אבל עשויה להיות התאוששות לקראת הרבעון הרביעי", מעריך מירון. על תחום החומרה הוא אומר כי לא נראו בו סימני חולשה כמו בתעשיית השבבים, אך גם הוא מושפע מהמצב הכלכלי; ואילו תחום התוכנה "עבד טוב יחסית", כהגדרתו. "ארגונים לא מוציאים יותר על טכנולוגיה, אבל תחום התוכנה מאפשר לחברות לשפר ביצועים גם בלי להוציא סכומי כסף גדולים", הוא מציין.

רוזן מזכיר את המצב המאקרו-כלכלי באירופה. "חברות שחשופות ליבשת עלולות להיפגע יותר", הוא אומר. "נייס חשופה לא מעט, וגם סרגון - שחשופה במקביל גם לאזורים צומחים כמו אפריקה ואמריקה הלטינית. לייבפרסון חשופה לאירופה, אך מרבית החשיפה היא לבריטניה שמצבה טוב יותר. השאלה המרכזית היא כמה המוצר קריטי, האם הוא nice to have ואפשר לקצץ בו, או שהוא must have, כמו מוצרי אבטחה ורגולציה, או חלק ממוצרי נייס".

בין המניות הישראליות בסקטור יש כמה שרשמו ביצועים גרועים ביותר מתחילת השנה. ביניהן נמצאות סיוה, ספקית טכנולוגיית עיבוד דיגיטלי שנפלה ב-54.7%, ויצרנית ציוד התקשורת אלווריון שמחפשת את דרכה ומנייתה נפלה ב-51.6%. לעומת זאת, יש גם הצלחות כמו מלאנוקס, ששילשה את שוויה.

- מי מהחברות הישראליות יכולה להפתיע לטובה בדוחות הרבעון?

רוזן: "חברות שיכולות להראות תוצאות טובות, או יותר נכון סבירות פלוס - לא צמיחה פנומנלית - הן אלוט ולייבפרסון. יש ציפייה להמשך ביצועים חזקים במלאנוקס. המשקיעים ממתינים לתחזיות לרבעון הבא: בנייס בדרך כלל הרבעון הרביעי חזק ולא הייתי מצפה לפחות מזה, ובאיזיצ'יפ אני מעריך שהוא יהיה די דומה לרבעון השלישי".

מירון: "עשויות להיות הפתעות בחברות שלא מצפים מהן ליותר מדי. לדוגמה, סיוה ואיזיצ'יפ, שהציפיות מהן לא גבוהות, לא בגלל החברות עצמן אלא בגלל התעשיות שבהן הן פועלות. כך גם בקליקסופטוור, שתצמח השנה אבל פחות מהצפי המוקדם. בנוסף, נתוני היסוד של אלוט ממשיכים להיות חזקים, והחברה היא נהנית ישירה מהצמיחה בתעבורת המידע, כי היא מסייעת לחברות תקשורת לנהל את התעבורה טוב יותר".

ולמה עוד כדאי לשים לב בדוחות? לרוזן יש המלצה: "חשוב להסתכל על עניין הרווחיות. יש מצבים שבהם אין צמיחה גדולה בהכנסות מרבעון לרבעון, אבל ברווחיות החברה כן צומחת. כלומר, יש מהלך של התייעלות. חשוב לבדוק את זה כי אם הרווחיות גדלה בגלל התייעלות, הרי שפוטנציאל הצמיחה ברווחיות מוגבל".

תשואות של חברות טכנולוגיה
 תשואות של חברות טכנולוגיה