יש לכם טלוויזיה בעסק? ייתכן שאתם זכאים לפטור מהאגרה

עו"ד אדי ויינשטיין על פסיקה שניתנה לאחרונה בבימ"ש השלום בת"א, שסוללת את הדרך לעסקים רבים לקבל פטור מאגרת רשות השידור

לרשות השידור חוקים משלה. עסקים רבים אינם מודעים כי כיום יש להם אפשרות לקבל פטור מאגרת טלוויזיה ולהוזיל עלויות.

במה דברים אמורים? חוק רשות השידור קובע כי כל אדם המחזיק מקלט טלוויזיה חייב לשלם אגרת טלוויזיה. הוראת חוק זו לא השתנתה במרוצת השנים ולא התאימה את עצמה לשינויים הטכנולוגיים המודרניים, ובעיקר הפסקת קליטת שידורי טלוויזיה באמצעות משושות (אנטנות) וריבוי מסכי מחשב בבתים, שלא כולם מותאמים לקליטת שידורי טלוויזיה.

בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב נקבע כי מאז שינתה רשות השידור את שיטת שידוריה משידור אנלוגי לשידור דיגיטלי הנקרא "עידן+", הניתן לקליטה באמצעות ממיר דיגיטלי או באמצעות חברות הכבלים והלוויין, אין לחייב יותר מחזיק מקלט טלוויזיה בתשלום האגרה רק משום שהמקלט כולל בתוכו רכיב הנקרא "טיונר" המסוגל לקלוט שידורים אנלוגיים, כפי שהיה נהוג עד אז.

נקבע כי לאחר המעבר לשידורים הדיגיטליים במארס 2011, אין עוד משמעות לקיומו של רכיב זה במקלט, ולכן כל עוד לא הוכיחה רשות השידור כי המקלט מחובר למכשיר חיצוני הקולט שידורים דיגיטליים - ניתן לקבל פטור מתשלום האגרה.

ההחלטה משפיעה בעיקר על בעלי חנויות או עסקים אחרים המשתמשים במקלטי טלוויזיה לשם הצגת תוכן פרסומי, מבלי שהמקלט מחובר למכשיר חיצוני הקולט שידורי טלוויזיה.

בהתאם למבחנים שהיו נוהגים עד למתן פסק דין, אם המקלטים הללו כללו רכיב טיונר מובנה, חויבו בעלי העסקים בתשלום אגרת הטלוויזיה. כעת ניתן לומר כי בית משפט השלום בתל-אביב צמצם את הפער בין המשפט לבין הטכנולוגיה בצעד אחד נוסף - והגביל למעשה את החיוב באגרת הטלוויזיה אך ורק לאותם מחזיקים אשר בפועל קולטים שידורי טלוויזיה.

מדובר בצעד חשוב מאוד לכלל ציבור המחזיקים במקלט טלוויזיה, אשר חשיבותו לא נעלמה, אמנם באיחור "קל", גם מעיני המחוקק.

בימים אלה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק רשות השידור. אם הצעת החוק תאושר, המחזיק במקלט טלוויזיה שאינו מחובר לממיר יהיה פטור מתשלום האגרה.

הוראת חוק ישנה וכללית

כבר היום לאחר פסק הדין של בית המשפט, ניתן לומר (וניתן יהיה לומר זאת ביתר שאת לאחר אישור הצעת החוק) כי תם העידן בו רשות השידור נהנתה והתעשרה על חשבון האזרח בגלל הוראת חוק ישנה כללית מאוד אשר לא התאימה עצמה לזמנים המודרניים.

כלליותה של הוראת החוק וחוסר הבהירות לגבי תחולתה גרמו לעבודה לא יעילה של רשות השידור, אשר הסתמכה על תזרים הכנסות גבוה והעסיקה המון עובדים שלא לצורך; וגם לעומס על בתי המשפט, אשר נאלצו לפתור סכסוכים בין צרכנים לבין רשות השידור בנוגע לחובת תשלום אגרת הטלוויזיה.

יש לקוות כי השינויים האחרונים להם אנו עדים בנוגע לחובת תשלום אגרת הטלוויזיה תביא לידי חסכון לא רק בכיסו של האזרח הקטן אלא גם לצמצום ההתדיינויות המשפטיות ולהתייעלות רשות השידור, אשר עלותם מוטלת בסופו של דבר גם היא על האזרח.

* הכותב הינו עורך דין ומרכז התחום הכלכלי-מסחרי במשרד עורכי דין א. שילה ושות' עורכי דין.