עורכת פראנס 24: "אנו בוחרים בקהל שלא רוצה שיגידו לו מה לחשוב"

את הקו המערכתי של רשת החדשות פראנס 24 מכתיבה עורכת לבנונית בשם נאהידה נקד ■ עם כניסתה לתפקיד פסלה לשידור, בערוצים באנגלית, צרפתית וערבית, מונחים כמו "תוקפנות ישראלית" או "שאהיד" ומנעה מתן במה לטרוריסטים

כשבספטמבר השנה נודע כי המגזין הצרפתי הסאטירי "שרלי הבדו" עומד לפרסם קריקטורות פוגעניות על הנביא מוחמד, נכנס העולם לכוננות ספיגה. הציפייה לגל מהומות נוסף הייתה גבוהה. במערכת ערוץ פראנס 24 שבלב פריז, קיבצה העורכת הראשית, נאהידה נקד, את 3 ראשי הערוצים הבינלאומיים הפועלים תחת המותג: האחד באנגלית, השני בצרפתית, השלישי - המשדר לעולם כולו בערבית. על השולחן עמדה הסוגיה, איך משדרים את החדשות על האיורים.

"אלה 3 סוגים של רגישויות", מספרת נקד, "הערבים אומרים 'אתם לא יכולים להראות את זה והמגזין עושה דבר אסור בפרסומיו'. הערוץ האנגלי אומר, 'אנחנו מסכימים שזה בעייתי כי צריך לכבד את בני כל הדתות'. ואז אתה מגיע אל הצרפתים. הם אומרים, 'אנחנו מדינה חילונית ואסור להגביל אף אחד לעשות סאטירה'. ההחלטה שלנו בקו המערכתי, שתקף לכל הערוצים, הייתה לא להגיד דבר שיפוטי על ההחלטה של המגזין להראות את הקריקטורות אבל לא להראות אותן באף אחד מהערוצים".

- ואם לא היה לכם את הערוץ הערבי? הרי האיורים האלה, הם החדשות עצמן, זה הסיפור.

"היינו מקבלים את אותה ההחלטה. אנחנו לא ערוץ סאטירי. אנחנו מרגישים שזה לא תפקידנו להראות קריקטורות שקשות לצפייה בעבור חלק גדול מהצופים. אלה קריקטורות פוגעניות מאוד לאנשים בני כל הדתות. למה אנחנו, כערוץ חדשות, מחויבים לזעזע אנשים? זה לא הסגנון שלנו, זה לא אנחנו. אם אנשים רוצים לקנות את המגזין, הם יכולים לעשות זאת".

לא אל-ג'זירה

פראנס 24 נוסד בשנת 2006 כמיזם ציבורי, במטרה לשדר חדשות אל העולם מזווית הראייה הצרפתית. כיום 6 שנים אחרי, מדובר באימפריית שידור של ממש. אין כמעט מדינה ברחבי הגלובוס שלא מקבלת את החדשות מפריז, באחת מ-3 השפות ואלה מועברות באתרי האינטרנט שמפעילה המערכת. פרט לזה, הרשת מפעילה גם אקדמיה לעיתונאות שמסייעת למערכות חדשות במדינות שעושות את צעדיהן הראשונים בעולם הדמוקרטי, לתרגל תקשורת חופשית. בישראל, משודר הערוץ בשתי הפלטפורמות בשפה האנגלית ובצרפתית. אתר וואלה מעביר גם את הערוץ הערבי.

נקד, ילידת ביירות שבלבנון, היא אחת הנשים המשפיעות כיום על התקשורת העולמית. ב-1982 היא היגרה עם משפתה לצרפת והפכה לעיתונאית שטח דומיננטית. היא הייתה ממקימי ערוץ פראנס 24 הערבי, ובשנה שעברה הפכה לעורכת הראשית של הרשת כולה על ערוציה. כשהחלה בערוץ הערבי, אמרו לה שאם היא רוצה לסחוף את ציבור הצופים הייעודי, היא חייבת להיות אל-ג'זירה. נקד בחרה בדרך אחרת. "אנחנו בוחרים בקהל שלא רוצה שיגידו לו מה לחשוב, שלא רואה אל-ג'זירה. אלה שבוחרים לא לקחת צדדים בעימות".

- האם באמת אפשר לא לקחת צד, כערוץ ערבי שמשדר לערבים?

"זו כבר הבעיה שלך כצופה אבל אני לא אגיד לך איזה צד לבחור. אנחנו נראה את התמונות, נקיים דיון מעמיק אחריהן וננתח מעמדות פרשנים. כשאתה צופה בערוצים ערביים רבים, אתה רואה דברים רבים שאנחנו לא עושים בהם שימוש. אצלנו לא תראה שימוש במילה 'שאהיד'. לא נראה קריאה לאלימות ולא תראה את בן לאדן או טרוריסט אחר נואם בקולו. כשהם מדברים, אנחנו נצטט אותם, נגיד 'העביר מסר תקיף נגד...', אבל לא תפקידנו לתת לאנשים האלה פתחון פה".

- בישראל התנהל דיון ציבורי בעניין זה, אבל כיום מראים את מנהיגי החיזבאללה בטלוויזיה שלנו, אף יותר מאשר את מנהיגינו. גם בעתות עימות.

"בצרפת יש חוק שאוסר הסתה לרצח. יש חוק אחר שאוסר כל אמירה אנטישמית או גזענית בחדשות או בכלל, בראיון או בעיתון. הנה דוגמה אחרת לשיקול הדעת שאנחנו מפעילים: קיבלתי הודעה במייל שיש לנו באתר האינטרנט כותרת ששואלת 'האם שחורים מהירים מלבנים?' אז ביקשתי לשנות את זה ל'האם מהירות היא גנטית?'. הסמנטיקה מאוד חשובה. אין מערכת חדשות הדומה לפראנס 24 ברמת הדיון על האחריות שלנו לקהל הצופים, להיסטוריה ולנסיבות. זו מצב מאוד עדין. לא כל ההחלטות שלנו טובות, אבל כולן אחראיות".

- אולי בגלל שאתם ניזונים מכספים ציבוריים, כ-100 מיליון אירו בשנה, אתם יכולים להרשות לעצמכם להיות אחראיים.

"ככל הנראה. אבל בו בזמן, אנחנו לא יכולים לא לנצח. אין לנו את התקציב כמו לאל-ג'זירה או ל-CNN. לכן צריך לצפות בנו מסיבה מיוחדת כלשהי. וזה בא לידי ביטוי בעיקר בערוץ הערבי, שם יודעים שאין לנו אג'נדה ספציפית".

- כמה מתוך זה נובע מהאישיות שלך, כעורכת ראשית?

"אולי בערוץ הערבי, אבל לא בפראנס 24. אני מאוד מושפעת מהאופן שבו עושים חדשות בצרפת. חייתי בכל מקום ובאופן אישי יש בי את הערבוב בין המערב לעולם הערבי, שאפשרו לי לקבל החלטות בערוץ הערבי שיכולות להיות אמיצות או מזעזעות. אבל מעולם לא היססתי. קודם כל בכל הקשור לנשים. בערוץ הערבי אפשר לראות היום נשים בתצוגות אופנה לבושות בגד שקוף. בהתחלה אמרו לי 'את לא יכולה לעשות זאת', ואני אומרת שאני יכולה.

"הדבר השני שעשיתי קשור בשימוש במילים מסוימות. למשל 'תוקפנות'. אני לא אומרת לך את זה כי אתה ישראלי. השימוש במילה הזו נעשתה למשל בהקשר למלחמה בעזה. אמרתי למגיש שהמלחמה הזו מזעזעת אותי בדיוק כמו שהיא מזעזעת אותו, אבל שאנחנו עיתונאים. 'תוקפנות' על-פי המלון, היא מתקפה לא מוצדקת. אפשר להגיד שהפעולות של ישראל לא בהכרח פרופורציונליות, אבל אי-אפשר לומר שהן לא מוצדקות. היה הרבה קושי לקבל את הדרישות האלה שלי בהתחלה, אבל הם למדו לקבל את זה".

- ספגת ביקורת מהקהילה שלך, אולי אמרו שאת מנסה לייפות את המציאות?

"לא, כי אנחנו מדברים על המציאות. כערוץ חדשות אתה צריך להיות מדויק וראוי לאמון. היה שימוש במונח ה'בעיה הפלסטינית'. גם את זה הפסקנו. כי אז אתה הופך את הפלסטינים לבעיה. אז אנחנו אומרים 'השאלה הפלסטינית'. ברשת BBC למשל, אסרו לומר את המילה 'טרוריסטים'. אנחנו עושים בה שימוש. אם זו תקיפה נגד אזרחים, זה השימוש הנכון במילה. אם תוקפים איש צבא במדים, זה משהו אחר".

לא לבדר אבל לא לעצבן

אם בעבר השאלות הראשונות שנשאלת עם שובך מביקור בצרפת היו על מזג האוויר או האוכל, בישראל של אחרי "אללה איסלאם" של צביקה יחזקאלי, אתה אוטומטית נשאל עד כמה מפחיד להיות יהודי ברחובות פריז. דסק החדשות של פראנס 24 הוא בדיוק צרפת ההפוכה ממה שאנחנו הישראלים מתחילים להתרגל לחשוב. על פני שני בניינים יושבים מאות עובדי 3 הערוצים, זה לצד זה, אנשים צעירים נמרצים ואינטליגנטים, שרוצים לעשות שינוי אמיתי בעולם. לא באמצעות "הסברה" אלא פשוט על-ידי עשיית חדשות מהימנות ואמינות. "אם תסתובב פה תראה אנשים באמת טובים", מחייכת נקד וקל לראות זאת. "כל המשרדים שלנו כאן בפראנס 24 שקופים. זה חלק מהפילוסופיה של המקום, זה צעיר, רענן שקוף. אנחנו ערוץ ישר, שיושר זה עבודתו".

במרכז המערכת ישנם 3 אולפנים חשופים, שאליהם נכנסים המגישים בכל חצי שעה ומוסרים מבזקים ובהם - על-פי ההנחיה - עובדות בלבד. הצבעים כחולים ורעננים, השפה העיצובית שכולה אלגנטיות מינורית, היא צרפתית לחלוטין. "אנחנו באמצע בין הסטייל הרציני והמפוקח של BBC, שלא נותן חשיבות כמו שלנו לאריזה, לבין CNN שהוא יותר אגרסיבי. אנחנו מאמינים שאנחנו מגיעים לבתי אנשים. אנחנו לא חייבים לבדר, אבל גם לא לעצבן אף אחד", אומרת נקד.

בשיחה במשרדה היא נדהמת לגלות שבישראל החליטו להוריד מהמסך את CNN האמריקני לחלוטין. פרנק מלול, מנהל האסטרטגיה, הפיתוח ויחסי הציבור של Audiovisuel Exterieur de la France - הגוף הציבורי הצרפתי האמון על השידור הצרפתי הבינלאומי, דווקא מרוצה מההתפתחות הזו. "זה חדשות טובות בעבורנו. אני מקווה שיצפו בנו באנגלית", שמח מלול. "שמחתי מאוד לגלות שהערוץ מאוד מוכר בארץ. הקושי היה בהתחלה לייצר נקודת מבט צרפתית במדינה שבה התקשורת הצרפתית לא קיבלה במה חיובית. התחושה הייתה שבצרפת התקשורת אנטי-ישראלית. אבל ככל שאנשים צופים יותר הם מבינים שאנחנו הרבה יותר אובייקטיביים מכל היתר".

עמרי בץ, מנכ"ל טלית תקשורת המייצג את פראנס 24 בישראל, רואה ברשת מודל לערוץ חדשות בינלאומי, שחשוב שיקום בישראל. "על ישראל לאמץ את המודל הצרפתי שהתברר כמוצלח ובאמצעות הקצאת משאבים נמוכה יחסית, הצליח לייצר שינוי תודעתי ותדמיתי ברחבי העולם, אשר בלעדיו היו נדרשים להשקיע משאבים עצומים בפעולות הסברה ויח"צ שלא תמיד אפקטיביים. העובדה שישראל נמצאת בשפל תדמיתי, אולי מהווה דגל אדום לקבלת החלטה להרים את הכפפה ועדיף כמה שיותר מוקדם".

ומה לגבי הקשר הישראלי? בימיה כעיתונאית הגיעה נקד לישראל בשני מקרים, בהם הגיעה לאזורי עימות. "העיתונות הישראלית היא חופשית וזוכה לכבוד רב בשל זה. לא בכדי את הפרשיות הגדולות ביותר אצלכם, חשפו העיתונאים שלכם. יש לי הרבה חברים בישראל. בתחילת הדרך לא ראינו עין בעין באשר למציאות ולסכסוך, וככל שהזמן עובר ואנחנו מתבגרים, אנחנו מתקרבים יותר האחד אל השני. אז אולי יש תקווה".

הטוויטים הם טיפים ליצירת תוכנית חדשותית

פרדריק בונארד, הוא סגן נשיא Audiovisuel Exterieur de la France לענייני ניו-מדיה. בשנים האחרונות הוא פיתח את הקשר בין השידור הטלוויזיוני של הערוץ לבין הרשתות החברתיות.

למרות שכמו כל איש שידור ציבורי ברחבי העולם גם כאן מקוננים על קשיים תקציביים, מוביל בונארד את הרשת אל מחוזות טכנולוגיים שגופי החדשות המסחריים אצלנו יכולים רק לקנא בהם. 12 אתרי חדשות בשפות שונות, אפליקציות סלולר, טאבלט וגוגל טי.וי. "25% ממשתמשי הניו-מדיה שלנו צופים בנו בסלולר והיתר במחשבים", הוא מספר.

אחת התוכניות שגאים בהן במיוחד היא "The observers", התוכנית משתמשת בדיווחים שמגיעים מרחבי העולם באמצעות הרשתות החברתיות ומנסה לאמת אותם ולהעלות אותם לדיון בכלים העיתונאיים של הרשת. מדובר בפיתוח של המערכת וזרוע הניו-מדיה.

"אנחנו לא נלחמים בזה", אומרת נקד, "אם יש לנו חדשות שמגיעות מטוויטר, נשדר את זה במהירות האפשרית, אך קודם נוודא את זה. לכתבים שלנו יש חשבונות טוויטר, ואנחנו מבקשים שהם ישמרו בפעילותם שם על אותם קודים שנשמרים בשידור. אבל אתה לא יכול לפקח על כולם ויש לנו כתבים שעשו טעות. למשל כתבת שעשתה רה-טוויט פוגעני כלפי חבר פרלמנט ערבי והושעתה לחודשיים מעבודתה".

הסיקור של מערכת הבחירות בצרפת
 הסיקור של מערכת הבחירות בצרפת