שאלת תם בוועדת אגרנט

לא אתפלא אם נתניהו יעשה באיראן את שעשה בגין בעיראק

בתחילת אוקטובר 1973 הייתה הארץ שרויה במערכת בחירות לכנסת השמינית, שהיו אמורות להיערך בסוף החודש, ב-31 באוקטובר.

ב-6 באוקטובר, יום הכיפורים, תקפו צבאות מצרים וסוריה את ישראל. למרות הדיווחים והסימנים הברורים למה שעתיד לקרות, הייתה זו הפתעה לישראל. למה? שאלה זו עלתה, בין השאר, בוועדת החקירה שהוקמה בראשות שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון. אתמול (א') שוחררו לפרסום עדויות נוספות ממנה.

שאלת תם

האם אווירת הבחירות הקרבות השפיעו על התנהלות הממשלה? נשאלו אנשי הצבא בוועדה. הם כמובן השיבו שאינם יודעים. אף אחד לא אמר שום דבר במפורש. חברי הוועדה לחצו: אבל מה הרגשתם? קו חקירה קצת מוזר, מכיוון שזו הרי שאלת תם. האם אפשרי מצב שבחירות לא ישפיעו על פוליטיקאים בכל דרג? האם אנושי לצפות מהם להתעלות כזאת?

ההשפעה של בחירות על מהלכים מדיניים וצבאיים עלתה בצורה הכי ברורה בפרשת הפצצת הכור האטומי בעיראק. הבחירות היו לכנסת העשירית, ונקבעו ל-30.6.1981. ראש הממשלה מנחם בגין פיגר בסקרים בצורה משמעותית אחר ראש האופוזיציה שמעון פרס. ההערכה הייתה שרק נס יכול להטות את הכף. ב-7 ביוני הופצץ הכור העיראקי. ה"נס" קרה. בגין ניצח בבחירות, בהפרש קטן, אבל ניצח.

למה שגם אני לא ארוויח?

האם הבחירות היוו גורם מדרבן, אולי מכריע, להחלטה לשגר את המטוסים? בואו נאמר שזה בוודאי היה אלמנט שבגין לא התעלם ממנו. שהרי הכור לא הלך לשום מקום, אפשר היה לטפל בו גם אחרי הבחירות. אולי הוא אמר לעצמו: אני משוכנע שלטובת המדינה צריך להשמיד את הכור? אם התשובה חיובית, והיא בהחלט כזאת, אז למה שזה לא ייעשה בעיתוי שיכול לסייע לי? שמעון פרס, שהתנגד נמרצות להפצצת הכור בוודאי לא היה חף מאותו שיקול פוליטי של בגין, אבל להיפך.

אילוץ דמוקרטי

המהלך שעזר לבגין סייע גם למדינה, שכן הכור נהרס ולא שוקם. כלומר, כפי שקורה בחיים, אילוץ יכול לפעמים להביא לתוצאות חיוביות. אם כי כמובן אפשר שיקרה גם אחרת. ברור שגם השאלה האיראנית כרוכה אצל כל העוסקים בנושא, מי בעד ומי נגד, בשיקולים פוליטיים. זה צריך להיות נתון, ואין הרבה טעם לבקר אותו. אנחנו רוצים דמוקרטיה? אז זה מה יש. וכאמור, לפעמים התוצאה גם לא כל כך גרועה. מה גם שממשלות אינן נזקקות לשיקולי בחירות כדי לקבל החלטות גרועות.

מצטער

אני זכרתי שבראש ההרכב ששפט את אדולף אייכמן ישב בנימין הלוי (כנראה התבלבל לי עם משפט קסטנר), וכך כתבתי במאמרי ביום 25.10.12. למעשה ראש ההרכב היה שופט העליון משה לנדוי, בעוד שהלוי היה אחד משני השופטים האחרים. מצטער.