לא מחוברים

הקדנציה של משרד התקשורת מסתיימת בטון מוצלח - מחירי הסלולר הופחתו ורמת הרווחיות הטריאופולית שהייתה קיימת בשוק הוקטנה. אבל, אי אפשר להתעלם גם מהצד השני של המשוואה: בכל הקשור לדאגה לתעשייה ולמדינה בקידום טכנולוגי באמצעות הדור הרביעי וטיפול בנושא האנטנות - רשם המשרד כישלון מהדהד.

בוועידת Mobile-Go שעסקה בשוק הסלולר ונערכה בשבוע שעבר, עלתה לדיון הסוגיה של הדור הרביעי. מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, שהשתתף בפאנל המרכזי, הצהיר כי הוא לא רוצה לקלקל את "המסיבה של הדור הרביעי, אבל שישנם אתגרים אמיתיים בתחום, לצד אינטרסים מסחריים סביב הנושא".

בר טל ציין, כי הדור הרביעי בסלולר (LTE) דורש רצועות תדרים של 20 מגה לכל מפעיל סלולרי, יכולות שלא קיימות היום. גם מכשירי קצה שממצים את היכולות של הרשת לא קיימים היום, אמר בר טל, והוסיף כי "כך שאין הפרש משמעותי של ביצועים בין הרשת שיש היום למה שצריך להיות, אבל נעשה כל מה שצריך בשביל להיות שם".

האמירות של בר טל, נציין, אינן מדויקות בלשון המעטה:

1. דור רביעי בסלולר יכול לעבוד גם ברצועות של 10 מגה הרץ (ואף פחות), מסביר לנו אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל: "ברצועות של 10 מגה, LTE מאפשר ביצועים של יותר מפי 2 מהדור השלישי ומאפשר קיבולת חדשה ברשת מעבר לדור השלישי שכבר עמוס". לכן, הדור הרביעי נדרש כבר היום בדחיפות.

נכון שיש בעיה עם פינוי התדרים על ידי משרד הביטחון, אבל היא נוצרה רק בשל רצונו של משרד התקשורת להיטיב עם הוט מובייל וגולן טלקום שזכו במכרזי התדרים. משום כך, עיכב המשרד את המכרז לדור הרביעי שאמור היה להתקיים עוד בספטמבר שנה שעברה. בדרך, התעמתו משרדי האוצר והביטחון על גובה הפיצוי שיקבל הצבא בעקבות פינוי התדרים, והתוצאה היא שעד היום אין מכרז והוא גם לא נראה באופק.

2. מכשירי קצה ב-LTE דווקא כן יש בנמצא (ישנם 30 מיליון מנויים בעולם), ו-90% מהמכשירים שנמכרים היום הם טלפונים חכמים, בעוד שהשאר הם טאבלטים ומחשבים ניידים.

3. 96 רשתות LTE פעילות בעולם ב-46 מדינות, בהן מקבלים הלקוחות איכות רשת עדיפה בהרבה על רשתות דור שלישי. גם מהירות ההורדה וההעלאה של נתונים מהירה הרבה יותר (מכפיל של בין 3 ל-10).

עובדים במרץ

עוד קבע מנכ"ל משרד התקשורת, כי "להבדיל מרשתות נייחות, הסלולר מושפע מהתנהגות של גופים כמו רשויות מקומיות, המשרד להגנת הסביבה ועוד. המודל של הדור השלישי נגמר, ולא ניתן יהיה לקבל רשת מדור רביעי אם לא יהיה מודל חדש. הכוונה היא שחייבים לפרוס במהירות אנטנות זעירות בתוך בניינים ומחוצה להם", אמר.

בר טל, נסביר, צודק עקרונית, אולם ישנן כמה השגות בנוגע לדברים: ראשית, משרדי הממשלה אכן מערימים קשיים על פריסת אתרים סלולריים ויש מקום לשנות את זה על מנת שתשתיות התקשורת במדינה יהיו מתקדמות יותר. אבל, ההסבר הזה אינו מספק והיינו מצפים ממשרד התקשורת שיידע להוביל מהלך לא פופולרי לטובת הסדרה מקיפה של הנושא.

שנית, לא נכון שהאנטנות הקיימות אינן ריאליות לפריסה של רשת מדור רביעי. פריסה של LTE על גבי האתרים הקיימים (ללא צורך באישורי תכנון ובנייה חדשים), תאפשר את כל היתרונות שכבר מנינו. אנטנות זעירות יכולות להוסיף ערך מוסף, אך הן לא תנאי וממילא גם אותן משרדי הממשלה לא מאפשרים למפעילים לפרוס.

לסיכום סיפר בר טל כי ועדת התדרים במשרד התקשורת עובדת במרץ על מכרז התדרים של הדור הרביעי, וכי הוא צפוי לצאת לדרך בעוד כמה חודשים. עם זאת, הוא ביקש לציין כי "בלי שינוי של תשתית ורשתות של סיבים אופטיים ברחבי הערים, לא ניתן יהיה לשאת את הרשת מהדור הרביעי והיא לא תוכל להביא לביצועים שאליהם אנחנו שואפים".

לדבריו, תשתית נכונה ומשולבת שבנויה נכון היא הבסיס לכל הציפיות. "אם התשתית הנייחת נשארת בפיגור אחרי התשתית הניידת, אי אפשר יהיה לצפות להעברת מידע אופטימלי. בלי הסיבים האופטיים ואנטנות זעירות, האתרים הסלולריים יאלצו לחלק את היכולות שלהם".

עוד ציין בר טל כי "האספקט התשתיתי הוא הקריטי והוא זה שיביא את המדינה לדור הבא, אך משחקים בו גורמים רבים שאינם מתחום התקשורת ואשר השפעתם רבה".

גם האמירה הזו היא נכונה חלקית. ברור שעדיף שכל אתר יחובר בסיב אופטי, אבל מאות אתרים בישראל כבר מחוברים היום בתשתיות מתקדמות של אתרנט (טכנולוגיה להעברת תקשורת נתונים). בתשתית הנייחת הקיימת והזמינה למפעילים, ניתן לקבל את כל הערכים של הדור הרביעי כבר היום, ולא נכון שאין טעם לעשות זאת עכשיו. אין ספק שבעתיד יהיו פיתוחים שיאפשרו שיפורים נוספים, אבל זה לא מצדיק להמתין עם הנושא.