"העלאת מס החברות תגרום לייבוש רווחים וצמצום המס בפועל"

"ערב בחירות, כאשר הנושא של קביעת המסים בכותרות, ישנה הזדמנות משמעותית לפעול גם בכיוון החברתי עליו מדברים הפוליטיקאים, אך גם לקחת צעד אחד נוסף קדימה ולחשוב על המקורות כספיים שיהוו פוטנציאל תקציבי לסיוע וכמענה למחאה החברתית. מקורות אלה הם מס החברות, אך בניגוד לדעה הרווחת אסור להעלות אותו. בהעלאת מס החברות יהיה משום ייבוש הרווחים של החברות וצמצום המס שישולם למדינה בפועל".

כך אומר ל"גלובס" רו"ח דני מרגלית, יו"ר פירמת רואי החשבון BDO זיו-האפט, בתום כנס המיסוי השנתי שקיים היום (ב') משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות' במשותף עם פירמת רואי החשבון BDO זיו-האפט.

מרגלית התייחס בדבריו לנטל מס החברות הגבוה בארץ, שעלול לדבריו להוביל למיתון בקרב החברות במשק, ולכוונת המדינה להעלותו בראשית 2013. כזכור, בראשית 2012, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג בנוגע ליוקר המחיה, עלה מס החברות מ-24% ל-25%, והומלץ להעלותו שוב.

"לטעמי, זהו שיעור מס ראוי ואף גבוה מדי. אמירות לפיהן המגזר העסקי אינו משלם מסים באופן ראוי - אין להן כל אחיזה במציאות", מבהיר מרגלית.

לדברי מרגלית, "הפגיעה בחברות הינה לא רק באמצעות העלאת המס הישיר, אלא גם באופן שבו רשות המסים מתייחסת לתכנוני מס. מנהל רשות המסים מדבר על מלחמה ב'הון השחור', אך בפועל תוכניתו עוסקת במלחמה בתכנוני המס של החברות הגדולות".

מרגלית הציג בכנס נתוני סקר שערכה פירמת BDO זיו-האפט, ממנו עולה שככל ששיעור מס החברות הקבוע בחוק יורד - כך עולה תשלום המס בפועל שמשלמות החברות.

"בשנים 2009, 2010 ו-2011, בהן חלו שיעורי מס סטטוטוריים (שיעורי המס הקבועים בחוק) של 26%, 25% ו-24% בהתאמה, היה ממוצע שיעורי המס האפקטיביים (שיעורי המס שהחברות שילמו למדינה בפועל) 19%, 20% ו-21%. הדבר מצביע על עלייה בשיעור המס האפקטיבי, בניגוד לירידה בשיעורי המס הסטטוטוריים", הסביר מרגלית.

פער נמוך ביחס לעולם

לפי נתוני הסקר, כאשר מנטרלים את השפעתם של החברות הפיננסיות (עליהן המס הסטטורי גבוה יותר) מתקבלת תמונה ברורה אף יותר, לפיה ממוצע שיעורי המס שנגבה בפועל בשנים 2009, 2010 ו-2011 עמדו על 16%, 16% ו-19% בהתאמה.

ממוצע שיעורי המס ששילמו החברות הפיננסיות בפועל באותן שנים עומדים על 28%, 33% ו-30% בהתאמה, לעומת שיעורי מס הקבועים בחוק על חברות פיננסיות של 36%, 35% ו-34% בהתאמה.

בחלוקה למגזרים שיעור המס הממוצע שנגבה בפועל ב-3 השנים הנבדקות הוא: מגזר פיננסי - 30%; מגזר הנדל"ן - 9%; מגזר התעשייה כ-18%; מגזר מסחר ושירותים -20% ,; מגזר השקעות והחזקות - 21%.

מרגלית התייחס למס החברות בארץ גם בהשוואה למדינות אחרות בעולם. מהסקר עולה כי שיעור המס האפקטיבי ששילמו החברות במהלך השנים האחרונות היה בממוצע כ-18% - כ-7% פחות משיעור המס הסטטוטורי הממוצע שעמד על 25%.

לדברי מרגלית, "הפער של 7% הקיים בישראל בין שיעור המס הקבועים בחוק לבין שיעור המס האפקטיבי ששולמו למדינה בפועל על-ידי החברות - הוא נמוך. אם נשווה בין ישראל לבין ארה"ב בהקשר זה, נגלה בהשוואה גסה כי שיעור מס החברות הקבוע בחוק של האמריקאים הינו 35%, ואילו שיעור המס הממוצע שלהם בפועל הינו בטווח של 22%-24%. הפרש המס האפקטיבי שלהם, אם כן, לעומת המס המתחייב הינו כ-12%. לעומת הפרש של 7% הקיים אצלנו".

"המדינה תצא בהפסדה"

המסקנה היחידה המתבקשת, כך מרגלית, היא שאסור להעלות עוד את מס החברות. מרגלית מזהיר מפני התוצאות ההרסניות שעלולות להיות למהלך כזה.

"לפעמים אתה מייצר מצב של חליבת יתר של הפרה, וזה בדיוק מה שיקרה אם יעלה עוד מס החברות. המדינה תצא בהפסדה. כלומר, חבות המס היום היא בהחלט לא נמוכה, בלשון המעטה.

"לבוא היום ולומר שאפשר להעלות את חבות המס על החברות, אני חושש שבסוף היום זה עלול להוביל לחבות מס נמוכה אף יותר, כי אין מה לעשות, הרווחיות תרד. הרווחיות היא בשיא של התנעת המשק, ואם הרווחיות תישחק בצורה לא סבירה, יחד עם כל הקשיים שקיימים משק בכלל והצפי ל-2013 לא אופטימי מדי - תשלום המס בפועל יירד.

"העלאת חבות המס יכולה להוביל בסוף היום לצמצום ההעסקה ולקשיים עסקיים כאלה ואחרים, שגם הם בסוף היום יובילו לגבייה נמוכה יותר, כי אם תהיה אבטלה בהעצמה, אז כמות השכר מהמועסקים תרד בצורה משמעותית, וכושר התחרות של החברות עם החברות הזרות בעולם ייפגע, ובסוף היום יוצא שכרנו בהפסדנו".

בסקר שהציג מרגלית נדגמו 50 החברות הציבוריות הגדולות במשק על פני 3 שנים (לפי משקלן במדד תל-אביב 100 נכון לאוגוסט 2012), במטרה לאמוד את שיעור המס החל עליהן בפועל. לצורך חישוב שיעור המס נלקח סכום המסים השוטפים ששולמו בגין פעילות החברה בשנה מסוימת וחולק ברווח החשבונאי לפני מס של אותה שנה (שיעור המס האפקטיבי).

יצוין כי לא בוצעה הבחנה בין חברות הפועלות בארץ בלבד ובין חברות שחלק מפעילותן מבוצעת בחו"ל; הרווח החשבונאי לפני מס והמסים השוטפים נלקחו מהדוחות המאוחדים; ולצורך חישוב התוצאות ועל מנת לקבל מינימום סטיות נוטרלו מהחישוב חברות מפסידות וכן חברות שממוסות ברמת הבעלים (למשל: יחידות השתתפות בשותפות נפט).

מרגלית מסביר כי "שיעור המס האפקטיבי בוחן את שיעור המסים השוטפים מתוך סך הרווח החשבונאי לפני מס. הרווח החשבונאי כולל בתוכו רווחי שיערוך ורווחים נוספים, שאינם ברי-חיוב במס. כשאנו מנתחים את סעיף המסים השוטפים, הרי שיש לקחת בחשבון פעילות בחו"ל באמצעות חברות-בנות הפועלות במדינות דלות-מס, ואת את ההטבות שניתנו לאורך השנים על-ידי ממשלת ישראל למגזר היצוא התעשייתי, שהוביל לאורך השנים את כלכלת ישראל למקום החזק בו היא נמצאת היום".

 שיעור מס