"אף אחד לא יקבע שום דבר בתנובה כשזהבית כהן בשטח"

האם רוית ברניב, שמועמדת להיות יו"ר תנובה, תצליח להציף ערך כמו בשיכון ובינוי ובנטוויז'ן? ואיך ייראו חייה מתחת לאייפקס וכהן? ■ "כל עוד אייפקס תחזיק בתנובה, ברניב תדווח לזהבית... כמו דמות ייצוגית שלאף אחד אין תלונות כלפיה"

אחד הסיפורים שמסתובבים בהנהלת תנובה, הוא שביום הראשון לכהונתו של שלמה רודב כיושב ראש החברה, הוא אמר לזהבית כהן: "דונט מיקרומנג' מי", שזה בעברית צחה: אל תתערבי לי בניהול. כהן הייתה יושבת הראש החבולה שהוא הגיע להחליף בתפקיד, לאחר שמחאת הקוטג' כופפה את תנובה ופגעה קשות בתדמיתה.

חודשים ספורים בלבד הספיקו לרודב להבין שכהן, מנכ"לית קרן אייפקס ישראל ששולטת בתנובה, אינה מתכוונת לזוז הצידה. מבלי להניד עפעף, רודב, בעבר גם יו"ר בזק, עזב את התפקיד וחזר לענייניו בחברת יפאורה תבורי, שהוא נמנה עם בעלי השליטה בה. "אף אחד לא יקבע דבר בתנובה כשכהן בשטח", אומר גורם המקורב לרודב. "לא משנה מי יהיה שם כיושב ראש, זהבית תקבע ואין חוכמות. כל השאר יכול להיות במקרה הטוב פירוטכניקה".

זה קרה באפריל השנה, ומאז תנובה מתנהלת תחת יושב הראש הזמני, ד"ר שמואל אבן. מאז גם רותחת לה בורסת השמות סביב זהות יושב הראש הבא שיעבוד תחת מבנה הבעלות המורכב, שכולל לא רק את כהן, אלא גם את השותף מאיר שמיר, שאינו ממהר להעניק את ברכתו למהלכים.

גם עכשיו, כאשר שמה של רוית ברניב הועלה כמועמדת של אייפקס לתפקיד יושבת-הראש, ברכתו של שמיר למהלך טרם התקבלה. "מאיר ידע שרוית היא אחת המועמדות, הוא מכיר אותה ויש ביניהם הערכה הדדית", אומר גורם המקורב לו, ואשר מסרב להתחייב אם משמעותה של אותה "הערכה" היא שהוא יימנע מלשים מכשולים בפני המינוי. שמיר לא לבד: גם הקיבוצים השותפים בתנובה נדרשים להביע עמדה אך לפי שעה אומרים שם: "לא ידוע לנו על כל מועמד/ת חדש/ה לתפקיד יו"ר תנובה". כמו תמיד במקרה של תנובה, מאחורי הקלעים מעניין לא פחות מאשר ההצגה שעל הבמה.

בהנחה שבסופו של דבר המינוי כן יצא אל הפועל השאלה המרכזית היא האם תצליח ברניב היכן שרודב כשל: לעבוד בשותפות עם זהבית כהן, שלבטח מחזיקה בגישה אמוציונאלית כלפי תנובה, בהתחשב בקילומטרז' שזו העבירה אותה בזירה הציבורית לטוב ולרע.

"הלכו על אדם ללא רבב", אומר גורם בשוק המקורב למינוי. "ועדיין בעיני חוקי המשחק ברורים: כל עוד אייפקס תחזיק בתנובה, ברניב תדווח לזהבית, וזהבית תהיה בקשר עם כולם (הכוונה לדרג הניהולי של תנובה). ברור לכולם שזהבית כהן רוצה דמות ייצוגית שלאף אחד אין תלונות כלפיה. קצת פחות ברור כמה היא רוצה שאותה דמות תנהל בפועל את החברה".

- את האינטרס של כהן קל להבין, אבל למה שברניב, מנהלת רצינית ומוערכת, תרצה להיכנס לסיפור הזה?

"היא לא בן אדם עם מניירות. היא לא מחפשת כוח והיא תהיה לויאלית לכהן. אם המינוי יאושר זה יהיה ברור לה שכהן הביאה אותה לתפקיד, שהיא הבוסית שלה, ושאין שום סיבה שיהיו פיצוצים".

"יש סוג של מנהלים כמו רודב, ויש סוג אחר, כמו ברניב", אומר גורם אחר המעורה בפרטים. "מנהלים מוכשרים שמעדיפים בסיטואציות מסוימות לכופף את הראש ולחכות עד שתחלוף הרוח. זה לא הופך אותם למנהלים טובים פחות. ברניב לא תריב עם כהן".

מתמחה בהצפת ערך

שמה של ברניב כמועמדת לתפקיד יושבת הראש הועלה כבר ביולי על-ידי כהן, זמן קצר אחרי שסיימה קדנציה בת 5 שנים כיו"ר שיכון ובינוי מקבוצת אריסון; קדנציה שהעשירה אותה לפי הפרסומים בעיתונות בכ-40 מיליון שקל. "ביום שראיתי את ההודעה על סיום התפקיד שלה בשיכון ובינוי", אומר גורם מקורב לנושא, "היה ברור לי שהיא תבוא לתנובה".

אבל ברניב לא הזדרזה. "היו לה, ויש לה עדיין, הצעות אחרות", מסביר גורם שמכיר אותה היטב. "יש לה ילד קטן והיא לקחה את הזמן להיות איתו. השילוב בין אימא למנהלת שמובילה תאגידים הוא לא פשוט. הייתה שאלה אם היא כבר מוכנה לקפוץ חזרה לעולם העסקים, או שהיא רוצה לקחת עוד איזו תקופה לעשות 'קול אוף'".

"עכשיו היא מוכנה להשקיעה את זמנה. השאלה הייתה מתי זה יקרה, ולא אם זה יקרה. יו"ר תנובה זה תפקיד מאוד אטרקטיבי ומאתגר - צריך להציף ערך בזמן קצר, והיא חושבת שהיא יכולה לעשות את זה, יחד עם כהן ועם שמיר".

הצפת ערך זו בהחלט המומחיות של ברניב. את שיכון ובינוי היא הביאה ב-5 שנות כהונתה ממצב רעוע לחברה שבמחצית הראשונה של 2012 עמדו הכנסותיה על כ-3.3 מיליארד שקל, הרווח התפעולי על 508 מיליון שקל, והרווח הנקי על כ-297 מיליון שקל. גם את נטוויז'ן, שבשליטת דסק"ש מקבוצת אי.די.בי, שברניב ניהלה קודם לימיה בשיכון ובינוי, היא הרימה מהקרשים.

"הגיע הזמן לעשות זאת גם בתנובה ולקחת אותה למקומות חדשים", אומר גורם מקורב לנושא. "עם נכונות של כהן ושל שמיר, ותחת החזון של ברניב, זה יכול לקרות. הם יכולים להצעיד את תנובה למקומות רחוקים מאוד, לא רק מבחינת החזון, אלא גם הביצועים".

- מילים גדולות.

"תנובה היא חברה קשה אך מדהימה, ורק הניסיונות ששמיר עושה כדי להשתלט עליה מלמדים עד כמה היא אטרקטיבית. הוא רוצה את תנובה כי הוא יודע מה יש לו ביד".

למרות התוצאות המרשימות שהביאה ברניב בחברות שבראשן עמדה יש הטוענים כי היא בעיקר נציגה טובה של בעלי השליטה שממנים אותה. ובמילים אחרות: היא מצוינת בביצוע משימות שמטילים עליה, בעשיית סדר בארגונים - בעיקר בהיבט הכספי, כמו למכור פעילויות מפסידות בעוד את החזון העתידי היא משאירה לבעלי השליטה.

"כשאתה בא לחברה מבולגנת", אומר גורם שעבד עם ברניב, "מספיק שאתה קצת מחסל פעילויות מפסידות, וכבר יצרת שורת רווח. עצם השמירה על שורת הרווח חשובה מאוד בארגון, במיוחד בארגונים גדולים. רוית באה מתחום הכספים, וזה בדיוק מה שמחפשים בתנובה כרגע להערכתי. אני לא חושב שמחפשים שם יצירתיות, אלא מישהו שיעשה סדר בעניינים. היא אשת כספים, היא יודעת לשמור על ארגון ויודעת לתת למנכ"ל שתחתיה לעבוד. ארגון חזק כמו תנובה, מספיק שיהיה בו סדר וכבר הוא מרוויח כסף".

בינתיים, מכל מקום, עם או בלי ברניב הודיעה תנובה - וכמוה גם המחלבות האחרות, שטראוס וטרה - על העלאת מחירי מוצריהן בשיעור של עד כ-5%. את הצפת הערך משלם, כמו תמיד, הציבור.

"רוית מבינה למה היא נכנסת"

אחת התכונות שברניב ניחנה בהן היא היכולת להלך בין הטיפות, וזה כנראה, להערכת רבים, מה שיאפשר לה להסתדר בתנובה מול כהן, להבדיל מרודב, שהוא ההיפך הגמור. "רודב הוא קילר, לא רואה ממטר", אומר אדם שמכיר אותו, "הוא לא סופר אף אחד. אין לו בוס. הוא הבוס של עצמו. היא באה עם סגנון אחר; היא פשרנית, חייכנית, נעימה ונחמדה. ההבדל ביניהם הוא של שמיים וארץ".

"היא אמנם מחייכת הרבה, אך מאוד אסרטיבית", מבהיר בתגובה אדם שמכיר אותה היטב, "לא מדובר פה באיזו גברת נאיבית שאפשר לסובב. היא יודעת את דרכה בנבכי עולם העסקים הישראלי. היא מבינה היטב גם את הפוליטיקה בארגונים שבהם היא עובדת. ישרה כמו סרגל. אמינה מאוד. הייתי נותן לה את כל הסופרלטיבים שניתן לתת למישהו".

"חברה כמו תנובה", אומר איש עסקים אחר, "היא ספינה גדולה. את לא יכולה להתעלם מבעל הבית. אני מניח שגם רוית מבינה למה היא נכנסת".

- העובדה שרודב עזב בטריקת דלת לא גורמת לה לחשוש?

"אני מניח שכל מי שנכנס למערכת עסקית גדולה מעריך אם הוא יכול להסתדר בה או לא. זה נכון לכל מקום".

- אז אתה מעריך שהן יסתדרו.

"אני מעריך שהן יסתדרו מצוין. זה לא מצב שאייפקס הביאה אותה תחתיה. כהן היא זו שהביאה אותה, והן יכולות רק להשלים אחת את השנייה. השאלה איך הן יסתדרו כלל לא יכולה לעלות על השולחן".

בכל מה שנוגע לכסף, אפשר לראות לאורך השנים כי ברניב לא מתביישת לבקש את מה שהיא חושבת שמגיע לה. "היא לא מוותרת על גרוש", מציין גורם שנתקל בעניין. "אתה עושה איתה משא ומתן, מציע לסגור בפשרה, להתגמש. אבל אם היא חושבת שמגיע לה היא אומרת: 'אני יודעת שקיבלתי כך וכך, אבל זה מגיע לי. אני עשיתי בשנים האלה חברה סופר רווחית'. היא לא מהמנהלים המתנצלים, היא לא תוותר על אגורה אחת, לא מהמשכורת ולא מהבונוס". אגב, בשנת 2010 היא הייתה שיאנית השכר בין הנשים המנהלות, עם עלות שכר של 8.9 מיליון שקל.

גם בשיכון ובינוי היא עזבה, לפחות לפי אחת הגרסאות, בין היתר כי לא הגיעו איתה לעמק השווה בעניין השכר. "ברניב סיימה קדנציה והשאלה אם היא תמשיך הייתה על השולחן", אומר גורם המקורב לנושא. "כדי שהיא תישאר בשיכון ובינוי היו צריכים לפתות אותה, ובסוף הוסכם שהיא לא תמשיך לכהונה נוספת אלא רק תשלים את הקיימת". בהקשר הזה יצויין כי הסבר אחר הנוגע לעזיבתה גורס שהיחסים המורכבים עם יו"ר ומנכ"ל אריסון השקעות, אפרת פלד, לא תרמו להישארותה בחברה.

יש מי שמסתכלים על סכומי הכסף שהרוויחה באופן פחות אוהד. "כשמדברים על קיימות ועל אחריות חברתית, שהיא כביכול הובילה בשיכון ובינוי", מוסיף גורם אחר, "קשה לי לראות איך זה מיושם, כשהיא לוקחת לכיס שלה סכומי כסף כאלה. זה הכול סיסמאות. מה שמעניין את אותה זה להגדיל את חשבון הבנק שלה".

"יכול להיות שאין לה את המעוף", גורם נוסף שעבד עם ברניב בעבר מסכם: "אם אתה בעל השליטה ורוצה לקחת את תנובה לכיוונים כאלה וכאלה, אז היא הדוגמה ל'כן המפקד, תן לי לעשות את זה'. היא יודעת לעשות את העבודה. היא יודעת לקחת את הציפיות ולהפוך אותן למציאות".

הכתבה המלאה - במגזין G