ליהנות מהרגע

מכבי ת"א יכולה להתפאר בפתיחת העונה המוצלחת ביורוליג. אבל לאור האיכויות בבתים האחרים, סיכוי גבוה שבהמשך העונה הצהובים יתגעגעו לשאלון ופרוקום

אפשר להתלהב מה-0-4 של מכבי ת"א ולחפש סטטיסטיקות על "הפתיחה הכי טובה של מכבי מאז...". ואפשר גם לפזול הצידה לבתים האחרים ולנסות לבחון את כוחה האמיתי של מכבי על בסיס היריבות שאיתה התמודדה. התמונה די ברורה: מכבי עושה את זה מול שאריות היורוליג. קבוצות שמציגות הגנות ברמת מסננת ורמת ביצוע נמוכה מאוד.

בזמן שראיתם בשבוע שעבר את הטיול השבועי בנוקיה נגד פרוקום גדיניה, פנרבחצ'ה פירקה את פנאתינייקוס של דיאמנטידיס ושחורציאניטיס; אנדולו אפס חזרה ממינוס 18 הפרש בהפסקה בוויטוריה כדי לנצח את קאחה לבוראל 16-46 במחצית השנייה (ואת המשחק ב-12 הפרש). במכבי עוד לא פגשו העונה שחקן יורוליג בכיר דוגמת סוני ווימס (צסק"א), נבארו (ברצלונה), רודי פרננדז (ריאל), פרמאר (אנדולו). וגם לא הגנות מסוג אלו של הספרדיות שעושות חשק להוריד את הגופיה ולרדת למקלחת. מה כן ראו כאן: קבוצות שגם אם התיימרו להיות אריות (סיינה ומלאגה), המצב הכלכלי שנכפה עליהן גרם להן להפוך במקרה הטוב לחתולים.

דייויד בלאט כהרגלו בונה קבוצה בצורה מתודית ויסודית, רק שלא בטוח שהוא מקבל תמונת מצב ריאלית לגבי הקבוצה שלו. ייתכן שהתמונה האמיתית, הכואבת, תתגלה בשלב הבא.

***

ההתעסקות במה עדיף - בית קל שדרכו אפשר להתגלח בקלות עם הקבוצה החדשה שבלאט בנה, או בית שייתן תמונת מצב ריאלית ויאפשר לבלאט לבצע תיקונים בהמשך - היא לא רלוונטית. זה מה יש. זאת ההגרלה. חוסר האחידות בין הבתים מעיד דווקא על הבעייתיות בכלכלה של הכדורסל האירופי. שיטת הדירוג של היורוליג שלוקחת את התוצאות ב-3 השנים האחרונות לא מצליחה ליישר קו עם אותם שינויים. בקיץ האחרון ראינו שהקריסה הכלכלית מפרקת קבוצות בתוך חודש, והן בכל זאת יוצאות לדרך מבחינת היורוליג כקבוצות חזקות בזכות התוצאות שהשיגו ב-3 השנים האחרונות.

סיינה שמשחקת בבית של מכבי היא הדוגמה הטובה ביותר: הקבוצה שסובלת מנפילה כלכלית ואיבדה את רוב השחקנים, נהנית מניקוד גבוה מאוד שהשיגה ב-2 העונות הקודמות (צברה 80 נקודות - הרביעית בטיבה ביורוליג), מה שאיפשר לה להיות בהגרלה בקבוצת הדירוג השנייה. למלאגה הספיקו 3 עונות אחרונות בינוניות ביורוליג ועונה אחרונה איומה בליגה הספרדית שכלל לא נלקחת בחשבון (סיימה במקום התשיעי - מחוץ לפלייאוף!) כדי להיות מדורגת בקבוצת האיכות השלישית. כך מצאה את עצמה מכבי בבית חלש מאוד כשהיריבות הפוטנציאליות העיקריות שלה מקרטעות.

למה זה חשוב בכלל? כמו שאמרנו, כי אחרי שמכבי תשייט בכיף בשלב הראשון, יש סיכוי גבוה שתגלה בטופ-16 שהמאזן הטוב שלה רימה אותה לכל אורך הדרך.

***

שני סיפורים בולטים מעל כולם עד עכשיו. הראשון הוא פוטנציאל סינדרלה, השני פוטנציאל לסיפור עם סוף סוחט דמעות. סיפור הסינדרלה מתרחש בבלגרד שם חזר לאמן דושקו ווישוביץ (מי שאחראי להדחה של מכבי לפני שלוש שנים), ובנה שוב סגל צעיר ורעב. רק בעיה אחת היתה לסרבים: ההגרלה. הסרבים שאיבדו מלא נקודות דירוג בגלל שתי העונות האחרונות הגרועות, הוגרלו מקבוצת האיכות השלישית ונפלו לבית עם צסק"א וברצלונה. התוצאה: הקבוצה הנהדרת הזאת עומדת על מאזן 0-4. לכאורה ביזיון, בפועל הם כמעט ניצחו את ברצלונה בספרד, ולצסק"א הם נכנעו רק אחרי הארכה. יש להם עדיין סיכוי להשתחל לשלב הבתים והם עשויים להפוך לבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש בשלב השני.

קבוצה אחת שכבר עכשיו ברור שאף אחד לא רוצה לראות היא ז'לגיריס קובנה. בליטא נבנה פרויקט יוצא דופן שבו חזרו כוכבי הקבוצה (דריוש לברינוביץ', פופוביץ' וקאוקינאס) ומסביבם נבנה סגל שמשחק היום את הכדורסל הטוב ביותר ביורוליג ובכלל, ללא הפסד בכל המסגרות כולל ניצחון על צסק"א מוסקבה בליגת ה-VTB.

***

המחשבה האופטימית שמכבי אולי תהנה מנפילה של כמה מהקבוצות המסורתיות החזקות (אולימפיאקוס, פנאתינייקוס, סיינה) כדי לצמצם טווח לאזור הצמרת הגבוהה, לא נראה שתבוא לידי ביטוי. המשחקים עד עכשיו הראו שאין ואקום. מילאנו שמה המון כסף (ולקחה למכבי שחקנים) והשתפרה. ויש את הטורקיות שכבר שנתיים זורקות עשרות מיליוני דולרים על סגלים שמביאים אותן לשום מקום, אבל נראה שהשנה הן כבר יישמו כמה לקחים. הלקח העיקרי: לא משנה כמה כסף תשים על המגרש אם לא תביא מי שינהל לך אותו. זו הסיבה שעל אדמת טורקיה משחקים היום שני הרכזים הטובים ביורוליג - ג'ורדן פרמאר (אנדולו אפס) ובו מקאלב (פנרבחצ'ה). התוצאות בשנים האחרונות ביורוליג הראו שקבוצות עם רכזי-על הן אלו שחגגו בסיום העונה.

דווקא מהצד הקרוב לנו של הים התיכון לא הפנימו את הרעיון. מכבי פספסה בבניית הסגל והתשלום יגיע כנראה כבר בטופ-16. הקבוצה הגיעה לעונה בלי רכז מחליף ברמה גבוהה (בלאט לא סופר את רוט), ורכז ראשון (אוחיון) שטרם השתחרר מפרשיית קאזאן. לוגאן והיקמן נמוכים ויכולים לכדרר את עצמם לדעת, אבל זה לא מה שיעשה אותם מנהלי משחק. כשאתה מעמיד סגל שחקנים ללא סופרסטאר או אפילו סמיסטאר (כמו שהיה לנגפורד) אתה חייב רכז ברמה הגבוהה ביותר שימשוך את הקבוצה ויהפוך את החברים שלו לטובים יותר. במכבי חשבו שאפשר גם בלי. לשלב הראשון זה יספיק. לשלב הבא לא.