"צה"ל פועל לגיוס תלמידי ישיבות ילידי 1994 ו-1995 בלבד"

כך עולה מהודעה שהגישה הפרקליטות לבג"ץ, לקראת הדיון בעתירות של התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר, הדורשים לגייס את כלל תלמידי הישיבות

צה"ל פועל לגיוסם בשנתיים הבאות של כל תלמידי הישיבות ילידי שנת 1994 ו-1995, ובהיעדר חקיקה מסדירה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, בכוונתו להתמקד בשלב זה בגיוס שני שנתונים אלה בלבד - ולא בבני כל השנתונים עד גיל 30.

כך עולה מהודעה שהגישה היום (ב') פרקליטות המדינה לבג"ץ, לקראת הדיון הצפוי ביום חמישי הקרוב בעתירותיהם של התנועה לאיכות השלטון ושל עו"ד יהודה רסלר, הדורשים מהמדינה ומצה"ל לגייס את כלל תלמידי הישיבות, בעקבות פקיעתו של חוק טל בחודש אוגוסט האחרון.

עוד מציינת הפרקליטות כי בחודש שעבר הורה שר הביטחון אהוד ברק לצה"ל להתחיל את הליכי המיון למיועדים לשירות ביטחון בני שנתוני 1994 ו-1995, שאלמלא פקיעת תוקפו של חוק טל, היו נחשבים כמי ש"תורתם אומנותם". אלה צפויים להיות מגויסים לצה"ל, בהדרגה, החל מקיץ 2013.

ואולם בהודעה צוין, ביחס לשנתונים בוגרים יותר, כי "צה"ל מצא שאילוצים שונים מצדיקים שלא לאמץ בשלב זה מדיניות שלפיה ייקראו לגיוס כלל תלמידי הישיבות הנמנים עם מאגר דחויי השירות, ולהקפיא את הטיפול בהם עד להכרעת המחוקק בדבר".

בעתירת התנועה לאיכות השלטון נדרשת המדינה להיערך לקליטת מחזורי הגיוס הכוללים את תלמידי הישיבות, וכן לקצר את תקופת השירות של כלל החיילים המשרתים.

הפרקליטות מציינת ביחס לשנתונים הבוגרים יותר כי נוכח הוראות חוק שירות הביטחון, בתוך פרק זמן של כשנה לא ניתן יהיה לגייסם עוד. המדינה מבהירה בעניין זה כי "אם לא תוסדר הסוגיה בחקיקה, הרי שהנושא ייבחן שוב לקראת תום תקופה".

בתנועה לאיכות השלטון אומרים כי "נראה שנוצר מצב שבו השנתונים המהווים את גילאי 19 עד 30 יהנו מההפקר, ובתוך כשנה לא ניתן יהיה לזמן אותם כלל לשירות ביטחון. אוכלוסייה זו מהווה למעלה מ-40 אלף איש שהחוק פוסח על חובתם בשירות הציבור".

לדברי עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, "אם המדינה והצבא לא ייערכו באופן מיידי לגיוס בחורי הישיבות, לא יתאפשר גיוסם בעתיד. אוכלוסייה ניכרת ממדינת ישראל נעלמת מתחת לרדאר מערכות החוק בישראל ועתידה לקבל פטור סופי ובלתי חוקתי משרות ביטחון. ראוי לפחות בשלב ראשון לחייל את חייבי הגיוס ולבחון אילו מהם יכולים להשתלב בצרכי הצבא ואילו במאגר מילואים". (בג"ץ 5823/12).