בג"ץ: רואי חשבון לא יוכלו לייצג נישומים בהליכי מיסוי מקרקעין

המגבלות החלות על רואי חשבון ויועצי מס בנוגע לייצוג נישומים בפני רשות המסים בנושאי חבויות מס מתוקף חוק מיסוי מקרקעין, ימשיכו לחול - כך עולה מפסק דינו של בג"ץ, שדחה היום (ג') את עתירתה של רו"ח דורית גבאי כנגד החוקתיות של סעיף בחוק מיסוי מקרקעין משנת 2004, המגביל את המקרים שבהם רשאים רואי חשבון ויועצי מס לייצג נישומים בנושא זה.

השופטים אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז קבעו כי ההגבלה הקבועה בחוק היא מידתית ואינה מצריכה התערבות שיפוטית.

גבאי עתרה לבג"ץ כנגד הסעיף, בטענה כי הוא מטיל מגבלה בלתי מוצדקת על חופש העיסוק של רואי החשבון, שהם לשיטתה בעלי ההכשרה המתאימה לייצוג נישומים בכל הנוגע לחוק מיסוי מקרקעין ולדיני המס בכלל.

כיום מוסמכים לייצג נישומים בכלל הנושאים הנובעים מחוק מיסוי מקרקעין רק עורכי דין, ולשכת עורכי הדין, שהצטרפה לעתירה, טענה כי החיוב במס שבח מכיל היבטים משפטיים מרכזיים, והבטחת הייצוג על-ידי עורכי דין נובעת מכללי ייחוד המקצוע.

לשכת רואי החשבון הצטרפה לעמדתה של גבאי ודרשה להסיר את מגבלות הייצוג החלות על רואי חשבון.

"הכרעת המחוקק - על העליונה"

השופט אליקים רובינשטיין החליט כי אין בידי בג"ץ עילה להתערב בהסדר החקיקתי. "בלשון פשוטה, ומבלי רצון לפגוע חלילה", כתב רובינשטיין, "בעתירה זו עסקינן במידה רבה במאבק 'גילדאי' בין שתי לשכות של בעלי מקצוע מכובדים, המנהלות מאבק בעל אופי כלכלי. ההכרעה שנפלה בכנסת באה כפשרה, ויצרה 'גמל' חקיקתי (על-פי הסיפור השגור בדבר הגדרת גמל כסוס שהורכב בידי ועדה). ואולם, השאלה המכרעת היא האם נעברה כברת הדרך ההופכת הוראת חוק ללא חוקתית; ובלשונו של עולם זכויות היסוד, עד כמה נוגעת הפגיעה הנטענת לליבת הזכויות. דומה שהעוצמה אינה מגיעה לידי כך".

לדברי רובינשטיין, כעניין של מדיניות שיפוטית, בג"ץ איננו צריך להתערב בהכרעה שהכריע המחוקק במסגרת חקיקת סעיף זה. ואולם גם לצד זאת, לדבריו הסעיף עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: חופש העיסוק, וזאת, לדבריו, "גם אם לא בלב קל כליל. לא אכחד", הוסיף רובינשטיין, "כי יכלה להיות גם הכרעה משפטית אחרת; אך משבכף שתי הכרעות אפשריות בעניין חוקתי, הכרעתו של המחוקק על העליונה".

"זוהי מלחמה על נתח שוק ויוקרה"

בתגובה להחלטת בג"ץ - שהותירה את ההגבלה החוקית על רואי חשבון לייצג נישומים מכוח חוק מיסוי מקרקעין - מסרה העותרת, רו"ח דורית גבאי, כי "החלטת העליון שלא להתערב בחקיקה הקיימת ממשיכה לפגוע בחופש העיסוק של כלל רואי החשבון שלומד ונבחן בנושא חוק מיסוי מקרקעין. ההחלטה מנציחה עוול של שנים ופשרות של איגודים מקצועיים בעלי אינטרסים ומעודדת הורדה ברמת הדרישות להכשרה במקום להעלות את הרמה.

"תחום הייצוג במיסוי מקרקעין מגלגל סכומי כסף רבים שמשלמים אותם בעלי הנכסים מהארץ ומחו"ל. זוהי מלחמה על נתח שוק ועל יוקרה. בהחלטה הזו הנישומים - תושבי ישראל ותושבי חוץ, כמובן משרד האוצר ואנו כחברה - הפסדנו".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר כי "מדובר בשלב נוסף וחשוב במאבקנו נגד הסגת גבול המקצוע. החלטה זו של בג"ץ מצטרפת לשורת פסקי דין שבהם מצדדים בתי המשפט בעמדתה של הלשכה, לפיה על האזרח להיות מיוצג אך ורק בידי מי שהוסמך והוכשר לכך, לטובת הציבור כולו".

לדברי עו"ד ד"ר משה שקל, החלטת בג"ץ היא מוצדקת. שקל הבהיר כי מדובר בענף שהוא רווחי. ואולם, על-פי רוב כשעורכי דין מייצגים מול רשויות מיסוי מקרקעין, עיקר הייצוג הוא בדיווח לרשויות.

לדבריו, "ברוב המקרים עורכי דין לא גובים על כך שכר נוסף מהלקוח (מהעסקה או מלקוח ריטיינר), ולכן על שלב הדיווח קשה מאוד לכמת מה היקף הכסף שמדובר בו, מאוד קשה לחלץ אותו מסך הסכומים שעורכי הדין גובים".

שקל מציין כי את שכר-הטרחה גובים עורכי הדין עבור התדיינויות מול רשויות מס שבח ומיסוי מקרקעין, שמהוות חלק קטן מהפעילות. (בג"ץ 7956/10).