לאן נעלם ליאור אליהו?

אליהו לא נעלם, הוא פשוט הושבת על-ידי בלאט שמעדיף לתת קרדיט לקיינר-מדלי. אולי הגיע הזמן להפסיק את הניסויים ולהפנים שקיינר-מדלי זה כסף שהלך לפח

דייויד בלאט הוא מרצה מבוקש בסדנאות העשרה למנהלים. אין הרבה מנהלים שמנהלים גוף עם תקציב של 80 מיליון שקל תחת לחץ של דירקטוריון אקטיבי ורשימה של עובדים בכירים מלאי אגו, כשאת כל זה אתה עושה תחת זכוכית מגדלת של מאות אלפי אוהדים. אין ספק, יש הרבה מה ללמוד מבלאט לא רק כמאמן אלא גם כמנהל. ובכל זאת, קלישאה ניהולית אחת לא ברורה גם אצל איש רב כישורים כבלאט: ההתעקשות לזרוק לפח השקעה כל כך טובה והיקרה שהמועדון כבר עשה (ליאור אליהו), כדי להצדיק השקעה אחת גרועה שכנראה תרד לטמיון (ניק קיינר-מדלי).

קיינר-מדלי נחשב כהחתמה הבכירה והנוצצת ביותר הקיץ של מכבי, שחקן עם רקורד מוכח שמגיע מהליגה הטובה באירופה (ספרד). מסיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות, לקראת סוף נובמבר - אחרי כ-20 משחקים בכל המסגרות - התרומה ההתקפית וההגנתית של קיינר-מדלי זניחה עד מזיקה. בכל זאת הוא פתח בחמישייה במשחקי היורוליג בחמישה מתוך שישה משחקים, שיחק יותר או פחות, אבל חוץ ממשחק הגארבג'-טיים מול פרוקום, התרומה שלו אפסית.

רק שבדרך בלאט מחק את השחקן החשוב ביותר שלו ברוטציה: ליאור אליהו, שהיה המצטיין בפתיחת העונה יורד באופן עקבי בתרומה שלו למשחק, מ-20 נקודות מדד במשחק הראשון ועד 2 בלבד במשחק האחרון. רק ביום ראשון קיבלנו עוד דוגמה - אם לא אליהו (18 נק', 6 ריב, 6 אס'), יש מצב שמכבי היתה מפסידה באילת. אליהו חשוב לסגל הבינוני של בלאט, בעיקר בגלל העובדה שהוא יוצר לעצמו ולשחקנים אחרים (שלישי באסיסטים של במכבי ביורוליג).

סטטיסטיקה
 סטטיסטיקה

מומלץ לבלאט להפסיק לזרוק את הכסף הטוב אחרי הכסף הרע, במיוחד לאור העובדה שהפתרון נמצא מתחת לאף שלו: שון ג'יימס. לאלו שלא זוכרים, בשנתיים לפני שהגיע למכבי ג'יימס קלע ב-39% לשלוש (16/41) ולא היה מאמן שפוי בליגה שהיה מעז להשאיר אותו ללא שמירה גם כשהוא רחוק מהסל. במכבי ג'יימס מסתובב ללא שומר בטווחים האהובים עליו, והוא אפילו לא מסתכל על הסל. בשתי העונות במכבי (יורוליג וליגה) הוא זרק פעם אחת בלבד לשלוש. כדאי לבלאט להחזיר את ג'יימס ללחם ולחמאה שלו, לקליעה מרחוק. זה בטוח לא יהיה גרוע יותר מה-28% של קיינר-מדלי.

‏***

המקרה של קיינר-מדלי איננו רק עניין של מיקרו, אלא הוא סימפטום לתופעת מקרו בעייתיות הרבה יותר: מעמד השחקן הישראלי. אם אחרי שלושה מחזורים היה לקיינר-מדלי, למשל, את השורה הסטטיסטית הממוצעת הבאה למשחק - 13 נקודות, 6 ריבאונד, 2 חטיפות ו-2 אסיסטים, ומדד 18 - מן הסתם כולם היו מריעים להחתמה המצוינת של בלאט, וטוענים שנמצא המנהיג הבא של מכבי. רק שיש שחקן שהעמיד את השורה הסטטיסטית הנהדרת הזאת. אלו בדיוק היו המספרים של ליאור אליהו. איזה יחס קיבל אליהו מבלאט? כבר ראינו.

התופעה הזאת חוזרת על עצמה בוורסיה מעט שונה. הרכז שמייצר הכי הרבה אסיסטים ביחס לכמות הדקות שלו על המגרש ביורוליג הוא לא יוגב אוחיון, לא ריקי היקמן וגם לא דייויד לוגאן. דווקא מורן רוט. כן, מורן רוט שמגרד פחות מארבע דקות רובן בגארבג'-טיים ולא קיבל עד היום צ'אנס רציני ועקבי להיכנס לרוטציה ביורוליג. אפשר לחשוב כמה דקות היה משחק אם היו קוראים לו מרווין רייט או ניק רוט-מדלי.‏

כמה שווה צ'אנס כזה וקצת בטחון, אפשר היה לראות (ומומלץ לראות תקציר) הבוקר כש"ידיד המחלקה" ג'רמי פארגו ששיחק בקליבלנד בתפקיד מורן רוט. עלה בחמישייה, בשל פציעת הרכז הראשון, ונתן משחק של 28 נקודות ו-5 אסיסטים וניצח את המשחק במו ידיו. מורן רוט אולי לא יקלע 28 נקודות, אבל חמישה אסיסטים הוא בטוח יכול לתת. ואת זה הגבוהים של מכבי צריכים כמו אוויר לנשימה.