על מזוודות: כך מתנהל שוק הכדורסל העולמי

לא פחות מ-6,392 העברות של שחקנים בין מדינות נרשמו בשנה האחרונה; מי היבואניות הגדולות? מי מייצאות? ואיך הפכה ישראל לגן עדן לשחקנים אמריקנים?

האם יצא לכם לראות כמה משחקי יורוליג העונה והתקשתם לזהות קבוצות שרק אתמול הכרתם, לא בטוח שזה הזיכרון שמתעתע בכם. אין שוק גדול יותר מהכדורסל האירופי. קבוצות מתפרקות ונבנות בתוך חודש. במכבי ת"א שיחקו בשלוש ורבע העונות האחרונות ביורוליג לא פחות מ-35 שחקנים שונים. ועונת 2012/13 רק בראשית דרכה.

סיבות לא חסרות. אחת העיקריות: להבדיל מהכדורגל שבו קבוצות מוציאות סכומי עתק על רכש, בכדורסל כמעט ולא נרכשים שחקנים בכסף - מה שמקל מאוד על מעברים. ואם כן עובר כסף, ברוב המקרים זה נגמר בפיצוי כספי מינימלי. רוב השחקנים חותמים על חוזים קצרי טווח, לפעמים אפילו חוזים לתקופה של חודש, ועוזבים ברגע שמגיעה הצעה טיפה יותר טובה או שהמועדון מחליט שאין לו עניין בהם יותר. או שסתם מדובר בכלכלה הגרועה ובמוסר תשלומים ירוד שגורם לשחקנים לנדוד למקום שבו יש סיכוי קצת יותר גבוה שיראו כסף.

עד כמה שוק הכדורסל פרוע? ובכן, דוח מקיף שפרסם ארגון CIES בשיתוף עם פיב"א, מראה כי בשנת 2011 נרשמו 6,392 העברות שחקנים בין מדינות. המספר המדהים הזה אינו כולל העברות שחקנים בתוך ליגות (לצורך העניין, אם שחקן עובר מריאל מדריד לקאחה לבוראל הוא לא נספר).

הנה כמה פרטים מעניינים שאפשר ללמוד מהדוח:

1. מס' 1 בייבוא? ספרד. אירופה היא הגורם המשמעותי ביותר בשוק הכדורסל הבינלאומי. 77% מכלל ההעברות של כדורסלנים זרים במהלך 2011 הן לקבוצות מיבשת אירופה; 10% מכלל ההעברות של זרים הן ליבשת אמריקה (צפון ודרום), 8% לאסיה, 3% לאוקיאניה, ורק 2% מההעברות של שחקנים זרים הגיעו לאפריקה. הסיבה העיקרית לשליטה של אירופה קשורה לשתי סיבות עיקריות: תנועת שחקנים פשוטה יותר בין מדינות בתוך היבשת - כך למשל 93 מעברים של שחקנים נרשמו בין בלגיה לצרפת; או 82 שחקים בין ספרד לאיטליה. השוק האירופי כמעט ואינו מבחין בין נתינות זרה שונה בתוך מדינות האיחוד.

בתוך אירופה, ספרד היא אימפריית הכדורסל שמושכת הכי הרבה שחקנים אליה - לא פחות מ-428 שחקנים זרים הגיעו לשחק בספרד במהלך 2011, משבר כלכלי או לא משבר כלכלי. גרמניה אולי לא נחשבת למעצמת כדורסל, אבל העוצמה הכלכלית והרצון של המדינה לפתח את הענף הביאה אותה להיות מס' 2 בייבוא העולמי - עם 358 שחקנים. ישראל? אנחנו נחשבים לגן עדן עבור שחקני כדורסל זרים, ומדורגים במקום ה-8 בעולם עם 141 שחקנים זרים שהגיעו לשחק כאן בשנה החולפת.

תופעה שכדאי לשים לב אליה: הכדורסל הסיני שממשיך לשלוח ידיים לכל מקום אפשרי. 115 כדורסלנים זרים הגיעו לשחק בסין בשנה שעברה, והיא המדינה הלא-אירופית היחידה שמדורגת בין 15 הראשונות בעולם בייבוא כדורסלנים. הסיבה? בין היתר השביתה ב-NBA בעונה שעברה שגרמה לכך ש-22 שחקני NBA הגיעו לליגה הסינית.

2. ייצוא? ארה"ב וסרביה. עם כל הכבוד לאירופה, המדינה שמייצאת הכי הרבה כדורסלנים לעולם היא ארה"ב. העובדה שאלפי שחקנים מסיימים בכל שנה את מעגל הקולג'ים בארה"ב ולא מצליחים למצוא עבודה ב-NBA או אפילו בליגת הפיתוח, מביאה אותם לנסות למצוא עתיד בכל מקום אפשרי מעבר לים. ארה"ב ייצאה בשנה החולפת 652 שחקנים לקבוצות ברחבי העולם - מתוך זה 67 אמריקנים נחתו בספרד, 67 בטורקיה; 47 אמריקנים שנחתו בנתב"ג בשנה שעברה מדרגים את ישראל במקום השלישי בעולם מבחינת ההעדפה אמריקנית.

צרפת שנחשבת למדינה עם אקדמיות הכדורסל המפותחות ביותר בעולם היא היצואנית מספר 2 בכדורסל העולמי, עם 162 שחקנים בעלי אזרחות צרפתית שיצאו למדינות אחרות, אחריה סרביה הקטנה שייצאה 141 כדורסלנים; ישראל? אנחנו חזקים מאוד בייבוא שחקנים, אבל לא מצליחים להשתחל אפילו למקום ה-20 ברשימת היצואניות המובילות בכדורסל העולמי. רק 14 כדורסלנים ישראלים עברו לשחק בחו"ל בשנה שעברה.

עוד נתון מעניין הוא היחס בין יבוא לייצוא: ספרד היא המדינה האירופית עם המאזן הכי גרוע: מינוס 303 שחקנים (ייבאה 428 זרים, ייצאה רק 125 ספרדים לחו"ל). ישראל מדורגת במקום השמיני בעולם במאזן הייבוא-יצוא, עם מינוס 127 שחקנים.

אם שמים לרגע את ארה"ב בצד, המדינות הכי "בריאות" מבחינת פיתוח שחקנים הן סרביה וליטא: סרביה במאזן 111 (ייצאה 141 שחקנים סרבים לחו"ל, ייבאה רק 30), ליטא עם 49 (ייצאה 95 ליטאים לחו"ל, ייבאה 46). רק 10 מדינות הצליחו לייצר מאזן חיובי בין ייבוא לייצוא.

3. הליגה הכי זרה? גרמניה. הקבוצות בכדורגל האירופי כבר הראו כי הן מעדיפות כוח עבודה זר על פני מקומיים. הכדורסל אינו מתנהג אחרת. מבדיקה של כמה מהליגות הבכירות באירופה (ספרד, גרמניה, צרפת, איטליה, יוון, טורקיה, רוסיה) עולה כי שיעור הזרים הממוצע באירופה עומד על 46%. הבונדסליגה הגרמנית היא הליגה הכי זרה מבין אלו שנבדקו - 61% שחקנים זרים. אחריה הליגה הספרדית עם 59%.

4. נאמנות? תשכחו מזה. התוצאה של תנועת שחקנים היא בסופו של גורם מייצג לחוסר נאמנות. הסמל, אם היה דבר כזה, מת מזמן. בין 7 הליגות האירופיות שנבדקו, הזמן הממוצע ששחקן מחזיק לפני שהוא עובר למועדון אחר הוא 1.7 עונות בלבד. בקבוצות הליגה הצרפתית שחקנים שורדים הכי הרבה זמן (2.1 עונות) ובקבוצות הבונדסליגה מתנהלת תחנת רכבת שאורכת בממוצע 1.54 עונות בלבד לשחקן. נאמנות? לחשבון הבנק.

5. טיול אחרי צבא? בגיל 24. מהו הגיל האופטימלי שבו שחקנים נודדים ממדינה למדינה. מתוך 6,392 ההעברות הבינלאומיות של כדורסלנים בעולם בשנה החולפת, שיעור ההעברות הגבוה ביותר התרחש בגיל 24 (11.2% מכלל ההעברות). אבל מתברר שגם לשחקנים מבוגרים יש סיכוי לתפוס ג'וב מעבר לים - 18.2% אלו העברות של שחקנים מעל גיל 30. מצד שני, הקשחת הרגולציה על מעברים בגילאים הצעירים בכדורסל הביאו לכך שרק 4.2% מכלל ההעברות בשנה החולפת הן של שחקנים בגילאי 18 ומטה. גם כאן הסיבה היא היעדר כסף גדול בכדורסל: הקבוצות המובילות באירופה מעדיפות לחכות ולראות אם מהפוטנציאל אכן צומח משהו במקום להשקיע בו מגיל צעיר, ורק אז לקחת אותו.

10 היבואניות הכי גדולות (מדינות שייבאו הכי הרבה כדורסלנים זרים ב-2011):
1. ספרד - 428 שחקנים
2. גרמניה - 358
3. צרפת - 306
4. איטליה - 276
5. טורקיה - 199
6. אנגליה - 191
7. בלגיה - 178
8. ישראל - 141
9. יוון - 131
10. אוסטריה - 130

10 היצואניות הכי גדולות (המדינות שייצאו הכי הרבה כדורסלנים ב-2011):
1. ארה"ב - 652 שחקנים
2. צרפת - 162
3. סרביה 141
4. ספרד 125
5. גרמניה - 121
6. ליטא - 95
7. איטליה - 65
8. סלובניה - 58
9. הולנד - 51
10 אוסטרליה - 49