דוחות הרבעון: ההאטה עדיין לא הגיעה לכרטיסי האשראי

ברבעון השלישי הרוויחו חברות כרטיסי האשראי כ-188 מיליון שקל ■ רווחי ישראכרט קפצו ב-20% בזכות שמירה הדוקה על ההוצאות, ואילו בכאל הרווחים ירדו ב-17% בשל השקעות גבוהות שביצעה

האטה? רגולציה מתהדקת? למרות כל הקשיים, חברות כרטיסי האשראי ממשיכות להציג רווחים. אתמול (א'), פרסמה לאומי קארד שבשליטת לאומי את תוצאותיה, ואילו היום פרסמו את דוחות הרבעון השלישי ישראכרט של הפועלים וכאל שבשליטת בנק דיסקונט.

מהדוחות עולה כי ישראכרט, לאומי קארד וכאל הרוויחו ברבעון 188 מיליון שקל, עלייה קלה של כ-3% לעומת הרבעון המקביל. הרווח בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-532 מיליון שקל - גידול של כ-7% לעומת התקופה המקבילה.

אולם, תמונת המצב בשלוש החברות אינו זהה. בישראכרט נרשם הגידול החד ביותר ברווחים. החברה הרוויחה 85 מיליון שקל, עלייה מרשימה של קרוב ל-20%. "אנחנו מאוד מקפידים על נושא ההוצאות וזה הגורם המשמעותי שהביא לצמיחה ברווח. כמו כן, הדוחות מראים כי אנו פועלים משיקולי רווחיות ולא משיקולים של הגדלת נתח שוק בכל מחיר", הסביר דב קוטלר, מנכ"ל החברה.

לעומת זאת, כאל סבלה משחיקה ברווחים. החברה הרוויחה 54 מיליון שקל - ירידה של 17%. "השנה היא שנה חריגה כי ביצענו השקעות רבות. פתחנו פעילויות חדשות, השקענו כספים בגיוס לקוחות למועדונים השונים ודוממנו מנוע באחד מתחומי הצמיחה החשובים - הפעילות הבינלאומית", הסביר ישראל דוד, מנכ"ל כאל. "החל מהשנה הבאה ניתן יהיה לראות את התוצאות של ההשקעות השונות שעשינו", הוא הוסיף.

נציין, כי השחיקה ברווחי כאל נבעה למרות שהחברה רשמה גידול קל של 1.5% בהכנסות ל-291 מיליון שקל. אולם, עלייה של כ-21% בהוצאות המכירה והשיווק שחקו את הרווחים.

קיפאון בהכנסות

המשותף לחברות הוא הימשכות המגמה שנרשמה ברבעונים קודמים: עלייה בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי, אך קיפאון בהכנסות. היקף השימוש בכרטיסים עלה בכ-7% ל-56.4 מיליארד שקל, ואילו הכנסות החברות עלו בפחות מ-2% בלרמה של מיליארד שקל. הקיפאון בהכנסות נובע מהשחיקה בעמלה הצולבת שירדה בעקבות הוראות הרגולטור.

כעת, כאשר עמלת הסליקה שהיא מקור ההכנסה העיקרי של החברות נשחקת, מחפשות החברות מנועי צמיחה חדשים. אחד מהם הוא האשראי החוץ בנקאי. את העלייה החדה ביותר רשמה לאומי קארד, שתיק האשראי שלה עלה ב-15% מתחילת השנה ל-1.8 מיליארד שקל. לאומי קארד הצליחה לצמוח בתחום זה, ככל הנראה, גם על רקע הריבית שהיא מציעה, שהיא נמוכה יותר מהמתחרות בסגמנטים מסוימים.

ישראכרט שהיא החברה הגדולה בענף, היא עדיין בעלת התיק הקטן ביותר. תיק האשראי החוץ בנקאי שלה צמח ב-6.4% ל-647 מיליון שקל. "אנחנו בהחלט רואים בתחום זה מנוע צמיחה, אבל מעדיפים לצמוח בזהירות ולא לקפוץ מעל הפופיק", אמר קוטלר.

ואילו אצל כאל נרשמה דווקא שחיקה קלה בתחום, כשתיק האשראי החוץ בנקאי ללקוחות פרטיים עמד בסוף ספטמבר על 1.89 מיליארד שקל. "צמצמנו את התיק בגלל חשיפה גדולה ללקוח בודד. ברבעון הרביעי השחיקה צפויה להיבלם, ובשנה הבאה תהיה צמיחה בפעילות זו בזכות מוצר חדש שנביא לשוק, שמתאים יותר לקהל הישראלי", אמר דוד.

ירידה בשימוש בגלל "עמוד ענן"

חברות כרטיסי האשראי מהוות מדד טוב למצב הצריכה הפרטית. מהנתונים שלהן ניכר כי ההאטה עדיין לא מורגשת בתחום.

עם זאת, קוטלר סבור שלמרות שהצמיחה נמשכת היא בהחלט מתמתנת: "ברבעון הראשון היקף הצמיחה עמד על 10%, בשני על 8% ובשלישי צמחנו ב-6%, כך שיש ירידה בקצב הגידול", הוא אומר.

"בתחום התקשורת אנו רואים ירידה משמעותית בהכנסות, בשל הרפורמות השונות שהקטינו את התשלומים. כמו כן, בתחום האופנה, הצמיחה נמוכה משמעותית לעומת הממוצע. אם השוק עלה ב-8%, בתחום האופנה הגידול הוא של כ-3% בלבד", אמר דוד. בנוסף, שלושת המנכ"לים מסכימים שעל הרבעון הרביעי צפוי להעיב מבצע "עמוד ענן", שהביא לירידה דרמטית בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי.

הירידה בעמלת הסליקה אינה השינוי הרגולטורי היחיד עמו מתמודד הענף. לפני כמה חודשים נכנס לתוקפו חוק ישראכרט, המאפשר למתחרות שלה לסלוק גם אותה. בחברות השונות מציינים כי החוק החל להשפיע על השוק ואפשר ללאומי קארד וכאל להתחזק על חשבונה, אך מדובר בניצנים. "את השינוי המשמעותי נראה בשנה הבאה, ואז נוכל לומר שהשוק באמת פתוח לתחרות", אמר דוד.

בימים אלה, נציין, מתחלפים שניים מתוך שלושת המנכ"לים בענף: חגי הלר החליף את תמר יסעור בלאומי קארד, ואילו בתקופה הקרובה צפוי גם דוד לעזוב את כאל. "אני נהנה מעשייה והקמה. אם הייתי חושב שיש כאן אתגרים נוספים שמתאימים לי הייתי נשאר. איני יודע עדיין לאן בדיוק אלך. הכול פתוח, אך אני מאמין שאשאר ככל הנראה בתחום הפיננסי", אמר דוד.

תוצאות חברות כרטיסי אשראי
 תוצאות חברות כרטיסי אשראי

צרו איתנו קשר *5988