בג"ץ דורש מהמדינה הסברים על הקריטריונים לדיור בר-השגה

‎‎המדינה מתבקשת לנמק מדוע לא תבוטל החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר הקריטריונים לדיור בר-השגה, ומדוע לא דנה בקריטריונים שהציעה ועדת טרכטנברג

‎‎המדינה מתבקשת לנמק בפני שופטי בג"ץ בתוך 90 יום מדוע לא תבוטל החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר הקריטריונים לזכאות לדיור בר-השגה. כמו כן, המדינה תנמק מדוע הממשלה לא תקיים דיון בקריטריונים שאותם הציעה ועדת טרכטנברג - הכוללים גם את הקריטריון בדבר מיצוי כושר השתכרות, שנעדר מרשימת הקריטריונים שאישרו מינהל מקרקעי ישראל ושר האוצר יובל שטייניץ.

כך קבעו היום (ה') שופטי בג"ץ, מרים נאור, יצחק עמית ואורי שהם, בצו על-תנאי שהוצא נגד המדינה, יממה לאחר הדיון שהתקיים ב-4 העתירות שהוגשו נגד הקריטריונים הנוכחיים.‏

‏אם לא תינתן ארכה לפרקליטות, משמעות פרק הזמן שהוקצב לתגובה היא שהתשובה תוגש לבית המשפט ככל הנראה בשלהי ימיה של הממשלה הנוכחית, שתמשיך לכהן כממשלת מעבר עד לסיום הרכבת הקואליציה אחרי הבחירות.

המשמעות היא שבג"ץ דוחק כבר בממשלה הנוכחית לדון מחדש בקריטריונים שעליהם המליצה ועדת טרכטנברג, ואינו מקבל את העיקרון שלפיו יש להמתין לדיון בממשלה הבאה.‏

‏נוסחו של הצו שהוציאו השופטים כללי ביותר, ולכאורה מקבל את כל טענות המשיבים. "המדינה תנמק מדוע לא תדון הממשלה בתוכן הקריטריונים לזכאות במסלול למשתכן שבדוח ועדת טרכטנברג, ותקבל החלטה בעניין", נכתב בין היתר בצו.

‏לדברי השופט עמית, "ועדת טרכטנברג הייתה בעד מיצוי כושר השתכרות, כי היא הלכה על אוכלוסיות מסוימות, וזה בסדר שהממשלה תגיד שהיא לא מאמצת את זה, אבל היא אומרת שהיא הולכת עם ועדת וטרכטנברג, והיא עושה משהו שונה".

את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, ח"כ פאינה קירשנבאום, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עמותת חדו"ש ועיריית רעננה.

‏ממשרד הבינוי והשיכון נמסר היום כי "בניגוד לבקשת העותרים, בית המשפט העליון לא עצר את המכרזים, ומשרד הבינוי והשיכון יוכל להמשיך במכרזים". (בג"ץ 1279/12).