תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

לייזר או הזרקת דיו? התשובה כבר לא חד משמעית

הבחירה בין טכנולוגיות ההדפסה הפכה למורכבת יותר בשל טישטוש תחומי החוזק של החלופות ■ הזרקת דיו יכולה להיות כלכלית יותר מלייזר, ומדפסות לייזר צבע כבר לא מתומחרות בשמיים

לא אחדש לכם הרבה כשאומר שלפעמים הדרך הטובה ביותר ליישב וויכוחים ולהרגיע קונפליקטים היא לתת לזמן לעשות את שלו.

ניגודי אינטרסים מאבדים מחריפותם ושאלות עקרוניות הופכות ללא רלוונטיות - אם רק נאפשר למהלך הרגיל של החיים לשנות את האג'נדה ולהעלות לתודעה נושאים חדשים. תבונה זו, שכל כך מהותית להתנהלות קרת רוח במרחב הפוליטי, מוכיחה את עצמה רק לעיתים רחוקות בממד הטכנולוגי.

כאן, בדרך כלל, יש מנצחים לא מעורערים ומפסידים חסרי סיכוי שני. הגלגל אומנם ממשיך להסתובב ומי שהיה למעלה מוצא את עצמו למטה, אך רק לעיתים נדירות מי שהיה למטה הוא זה שיעלה למעלה בסיבוב הבא.

הנדנוד הכאוטי מתסכל את החזאים

דוגמה נגדית לקביעה הגורפת הזאת אפשר למצוא בתחום ההדפסה. כמי שעוקב כמעט חצי יובל שנים אחרי מגמות והתפתחויות בתחום, אני יכול להעיד שאי אפשר לזהות מגמות ארוכות טווח המתפתחות בצורה ליניארית, ברת חיזוי מעבר לטווח של שנתיים-שלוש. הנדנוד הכאוטי מתבטא בכל פרמטר ומאפיין טכני:

הדפסת לייזר מול הזרקת דיו - איזו טכנולוגיה תוביל להגדלת השימוש בצבע במגזר העסקי-ארגוני? האם יש מקום להפרדה בין מדפסות צבע "משרדיות", "הנדסיות", "פוטוגרפיות" ו"ביתיות"? האם הגדרת השוק כ"עסקי" קובעת שלייזר היא הטכנולוגיה המועדפת? האם "פוטוריאליזם" מחייב הזרקת דיו?

הדפסה מרכזית מול פיזור בין שולחנות העבודה - במשך שנים החברות הגדולות דחפו את הארגונים לאמץ גישה ריכוזית להדפסה, להעדיף מכונות מסיביות מעטות על פני מדפסות "אישיות" בכול פינה. הנימוקים היו ניהוליים בעיקר, אך ניתן היה גם להראות החזר השקעה עדיף כאשר עומסי העבודה מרוכזים על מכונות שמספקות "חוסן תעשייתי". למה הגל הזה עבר והשאיר אותנו עם סביבת הדפסה הטרוגנית, שכוללת מגוון חסר תקדים של מדפסות בכל מקום שנמצא להן מקום?

מדפסות "נטו" מול מכונות "רב-תפקודיות"- היום קטגורית המדפסות המשולבות, שכוללות סורק מסמכים ואולי גם פקס, היא "הפרה החולבת" של תעשיית המדפסות. אבל זו תופעה חדשה יחסית, שהתפתחה בעיקר במאה ה-21. בעבר הרחוק יותר התייחסו היצרנים לרעיון של All-in-One בחשדנות. לא ברור האם המניעים שלהם היו טכניים טהורים או ניסיון למנוע "קניבליזציה" של קווי מוצרים אחרים, משגשגים בזכות עצמם. היום ברור שמדפסת משולבת מעניקה ללקוח תמורה עדיפה, Most Bang for the Back, הקריטריון הקלאסי בשוק המחשבים האישיים.

המודל העסקי של איסטמן מול המודל של רולס רויס - ג'ורג' איסטמן, Eastman, המייסד של קודאק ז"ל, פיתח את הרעיון השיווקי שאומר "ניתן לכם מצלמה בכמעט חינם, רק שתקנו את הפילם שלנו". לעומתו, הצמד הבריטי רולס-רויס המציאו את הסיסמה "תמשיכו ליהנות מהאיכות הרבה אחרי שהמחיר ישכח". בשלב מסוים ההבדל הזה גם בידל את הגישה של היצרנים למדפסות הזרקת דיו מהגישה למדפסות לייזר.

הראשונות נמכרו בחצי חינם במטרה להפוך את הלקוחות לצרכנים להוטים של דיו יקר להחריד. ובו בזמן, יצרני מדפסות לייזר המשיכו לשמור על איכות מוצר גבוהה יותר ורמת מחירי רכישה גבוהה, תוך הבטחה לעלויות שוטפות נמוכות. היום מתברר ששתי הגישות מתקרבות זו לזו וכבר נמצאה "דרך הזהב" שמספקת ללקוח איכות גבוהה, ריבוי פונקציות, מחיר קניה סביר ועלויות שוטפות אטרקטיביות באותן מכונות - בין אם בטכנולוגיית לייזר ובין אם בהזרקת דיו.

עלויות בעלות נמוכות

לפני מספר חודשים תפסה את מקומה בחדר העבודה שלי מדפסת משולבת חדשה מסדרת WorkForce Pro של אפסון. המדפסת קצת גדולה מדי להיקרא "אישית", אך קטנה מספיק כדי לא להוות מפגע נדל"ני. היא אפילו נאה בסגנון משרדי-שימושי, שחורה עם "נגיעות" צבעוניות על לוח ההפעלה, מרובעת ושקטה.

הממדים, 46x42 ס"מ וגובה 34 ס"מ, אילצו אותי להתקין אותה רחוק מתחנת העבודה, אך הודות לממשק הרשת זו אינה בעיה. יש אפילו דגם עם ממשק רשת Wi-Fi, שמספק חופש מיקום מוחלט. אפסון מגדירה את WorkForce Pro כמכונה לעומס הדפסה חודשי עד 20,000 דף, שלהערכתי צריך להספיק לקבוצת עבודה המונה בין 10 ל-20 משתמשים. כאשר עושים את החשבון של "מחיר קניה למשתמש" מקבלים מספר נמוך מ-100 שקל, בהחלט פריצת דרך וסיבה מספקת לא להתפתות אחרי "צעצועים" זולים.

מהירות ההדפסה סבירה למרות שעוד לא השתכנעתי בדיוק המפרט הטכני, שמדבר על 24 דפי צבע לדקה. אבל גם כך המהירות תחרותית לזו שתקבלו ממדפסת לייזר-צבע קבוצתית שעולה כפליים. צפיפות הנקודות בהדפסת צבע, 4800x1200, מספיקה לכל המשימות המשרדיות אך היא לא מתיימרת לתוצאה "פוטוגרפית".

אפילו שימוש בנייר Photo לא יהפוך את הפלט לתמונה שתשמחו למסגר ולתלות על הקיר - אבל אותה אכזבה מצפה לכם אם תבחרו במדפסת לייזר צבע. המכונות האלה לא נועדו לצלמים, מקצועיים או חובבים. אבל תוכלו להדפיס קטלוגים, עלונים צבעוניים, עיתון בית ספר או הזמנה לבר מצווה באיכות טובה ובמחיר מפתיע לטובה.

גדול הוא חסכוני

זו אולי הנקודה החזקה ביותר של .WorkForce Pro הודות למיכלי דיו גדולים וראשי הזרקה נפרדים, עלויות הדיו נמוכות משמעותית ממה ששילמתם לדף צבע בעבר. על פי אפסון, עלות הדיו לדף צבע מודפס נמוכה עד כדי חצי מהעלות בהדפסת לייזר צבע.

למרות שיש לי גם מדפסת לייזר צבע תואמת פחות או יותר, לא הצלחתי להוכיח את התחשיב. מהסיבה הפשוטה, אני לא מדפיס מספיק כדי לרוקן סט מחסניות דיו וסט מיכלי טונר בפרק זמן קצר דיו להשוואה. וחוץ מזה, חבל על העצים. לכן כל מה שאוכל לאשר הוא, שהמדפסת הזאת בהחלט יותר זולה להפעלה ממדפסת הזרקת הדיו שהיא מחליפה (גם הקודמת היתה מתוצרת Epson).

ולמסקנה זו יש משמעות כספית גם לצרכן הביתי: בטווח של שנה-שנתיים (אחרי כ-5000 דפים) תחסכו בעלויות שוטפות (פחות 10 אגורות לדף) את הפער במחיר הקניה.

שלא לדבר על היתרונות המובנים של מדפסת משולבת, כמו:

  • סורק 1200 dpi עם מזין דפים אוטומטי
  • צילום מסמכים ופיקסוס בלחיצת כפתור
  • 2 מגשי נייר, הדפסה דו-צדדית, וממשק רשת
  • הדפסה מהתקנים ניידים, טלפונים חכמים וכרטיסי זיכרון

אפסון מנסה ליצור את הרושם שהיא מצאה את הנוסחה למהפכה בעולם המדפסות. לא צריך לבלוע את ה-Hype בשלמותו - אבל בהחלט כדאי לחשוב על האופציה של WorkForce Pro כאשר מחפשים מכונה רב-שימושית עם ביצועים טובים ועלויות נמוכות עבור משרד ביתי, קבוצת עבודה, סטודיו או משרד מהנדסים או עורכי דין.