רק לא חרדים

רוב הציבור מייחל לסוף הברית ההיסטורית עם החרדים. מסקר שערך מכון רפי סמית עבור "גלובס" ו"ג'רוזלם פוסט" עולה, כי רק 15% מהציבור היה רוצה לראות את ש"ס בממשלה הבאה. הרוב המכריע בציבור רוצה את הממשלה הבאה שלו נטולת חרדים, גם במחיר של ממשלה ימנית יותר: בעוד רק 5% השיבו כי היו רוצים לראות את יהדות התורה כחלק מהקואליציה הבאה, 40% היו מעדיפים שנתניהו יצרף את נפתלי בנט והבית היהודי.

סקר "גלובס" נעשה ביממה האחרונה, אבל הנתונים לא חדשים. מרבית הסקרים בשנים האחרונות גילו שיש בציבור כמיהה לממשלה חילונית בלי חרדים. בבחירות הנוכחיות נראה שבפני נתניהו גם תעמוד האפשרות להרכיב ממשלה ללא חרדים, אולם אחרי שכבר הוכיח כי הברית עם השותפות הטבעיות יקרה לו מהשוויון בנטל, כלל לא ברור שראש הממשלה יהיה קשוב לרחשי הציבור. מה שנראה כרגע בטוח הוא שעוד לפני שהקלפיות נפתחו, נתניהו הוא ראש הממשלה הבא.

כשמביטים שמאלה ובודקים איזו מפלגה היה הציבור רוצה לראות בממשלת נתניהו, נראה שיו"ר התנועה, ציפי לבני, הצליחה למתג את עצמה כאופוזיציונרית האולטימטיבית והציבור מתקשה לדמיין איך היא חוברת לממשלה בראשות נתניהו. ממש כמו זהבה גלאון ומרצ, לבני הצליחה להשתחל לאותה משבצת: רק 17% מהציבור רוצה לראות את לבני בקואליציה הבאה, לעומת 28% שסבורים שהעבודה צריכה להיות שם. הנתון שעל פיו 24% היו רוצים לראות את יש עתיד של יאיר לפיד בממשלה הבאה מתכתב עם הסברה שמרבית הציבור לא רוצה את ש"ס בקואליציה. גם אם לפיד מנסה להתנער מאג'נדה אנטי-חרדית, על פי מיטב המסורת ההונגרית, הוא מוצא את עצמו ממשיך את דרכו של אביו בשינוי. הסקר מעניק ללפיד כמעט מחצית ממספר המנדטים של העבודה (9 ו-19 בהתאמה), אבל הוא נהנה כמעט מאותה רמת אהדה ואף מצליח לחמוק ממלחמת ההאשמות בשמאל, כשרק 8% סבורים שהוא האחראי לפיצול הקולות ואי החבירה בגוש.

למרות שלבני הציגה את עצמה כמי שבאה להוביל את הגוש, הציבור לא קונה את זה והרוב המכריע מוצא את לבני כאשמה המרכזית ומטיל עליה את האחריות לפירוד במחנה השמאל. זה כנראה המחיר להצטרפותה המאוחרת וההססנית.

הסקר הזה הוא הראשון שנעשה מאז הצטרפותו של עמיר פרץ ללבני והיא רושמת עלייה של שלושה מנדטים, גם בזכות השיח המדיני, אבל עדיין לא מצליחה לחצות את הרף הדו-ספרתי. כמי שרואה את עצמה מועמדת לראשות הממשלה התוצאה הזו, שבה מחזיק גם לפיד והיא רחוקה מנדט אחד מש"ס, לא מספיקה, והיא עדיין רחוקה מהקרב על ההנהגה.

העבודה עדיין מובילה בגוש עם 19 מנדטים, אם כי בתוך המפלגה יש חשש מכך שהירידות המינוריות שנרשמו בסקרים שונים שפורסמו בימים האחרונים הופכות למגמה, ומייחלים לכך שמדובר בטווח הטעות הסטטיסטית.

גם ש"ס לא מתרוממת וזוכה בסקר ל-10 מנדטים. אולי זה דרעי שלא מספק את הסחורה, אבל אחד ההסברים האפשריים הוא בדיוק ההיפך: העובדה שדרעי לא הוצב במקום הראשון וישי שממשיך להיות הפנים של המפלגה. סביר להניח שישי מברך על התוצאה הנמוכה, ולו רק כדי שיוכל להוכיח שדרעי איבד מכוחו, גם אם זה במחיר איבוד החלום הרטוב של ש"ס - גוש ימין ושמאל גדולים כשש"ס מהווה לשון מאזניים.

קדימה לקיבוץ

בתנועה הקיבוצית קמו ביום שישי בבוקר, כמה שעות לאחר סגירת רשימות המפלגות, וגילו שהם נותרו בלי נציג בכנסת ה-19. התנועה הקיבוצית בלי ייצוג במשכן זה בערך כמו דג בלי מים. המגזר ההתיישבותי חובק 647 ישובים: 213 קיבוצים, השאר מושבים, שלא יהיה להם אפילו נציג אחד בוועדת כספים.

אמנם מפלגת העבודה הציבה במקום ה-17 את דני עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע ותושב גן-נר, אבל לפי הסקרים האחרונים כלל לא בטוח שייכנס. בקדימה, שובץ יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, שי חרמש, במקום החמישי, ומולו הציבה יו"ר התנועה, ציפי לבני, במקום ה-11 את ראש המועצה האזורית גליל עליון, אהרון ולנסי, שבדיוק סיים 21 שנות כהונה וחשב ללכת הביתה.

ב-6 בדצמבר, יום הגשת הרשימות וגם יום הולדתו ה-71 של ולנסי, הוא זכה לשיחה נרגשת מלבני שעד לרגע האחרון עשתה טלמרקטינג וחיפשה מועמדים לרשימה. בסוף היא הגיע לולנסי, שכלל לא התכוון להתמודד בקדנציה הבאה לראשות המועצה, וכמתנת יום הולדת צירפה אותו לרשימה. על פי הסקרים, גם מקומו של ולנסי הקיבוצניק מכפר גלעדי אינו מובטח. אם ייכנס לכנסת, הוא יאלץ בגיל 71 ללמוד איך מגישים שאילתות, איך עוברים מוועדה לוועדה, ואיך מדברים עם עיתונאים במזנון.

למה זה בכלל חשוב? כי מרגע שחקלאי זורע ועד שהוא בוצר הוא תלוי במדינה. החל ממחירי הקרקע, היתרי בנייה, חוזי חכירה, מכסות מים, מסים על עובדים זרים, גובה שכר מינימום, מחיר מטרה, הגנות מכס וכלה בביטוח אסונות טבע - הכל נשען על המדינה. אם לחקלאים אין נציגות בבית המחוקקים, גורלם מופקר בידי אחרים. חקלאות והתיישבות זה מקצוע. לא חלטורה. זה טרמינולוגיה וידע. סקטור כזה שכל כולו תלוי במדינה לא יכול להרשות לעצמו שלא יימצא ליד שולחן מקבלי ההחלטות.

בתנועה הקיבוצית החליטו להמר על קדימה וחרמש. גם הוא כבר לא ילד, אבל בגיל 68 יש מאחוריו 7 שנות טירונות בכנסת, ולא מעט מאבקים והישגים כיו"ר הלובי החקלאי. אף אחד לא ישכח לו את הפרה שהביא לכנסת כחלק מהקרב על מחירי הקוטג' ברשתות הגדולות. בעוד לבני תופיע על שלטים ברחבי הארץ ובערים הגדולות, ב-647 יישובים לפחות על הכרזות של קדימה יופיע חרמש בעצמו.

אלא שקדימה, על פי סקר "גלובס", לא מגרדת את אחוז החסימה. מצד שני, זה גם לא אומר שיש לה אפס מנדטים, אבל כדי שחרמש ייכנס, זקוקה קדימה לעוד 90 אלף קולות לפחות, שיעזרו לחרמש לראות את הכנסת לא רק בטלוויזיה בחדר האוכל. בבחירות הקודמות העניקו החקלאים 81 אלף קולות לקדימה. זה לא הישג שניתן יהיה לשחזר, אבל מנדט וחצי או שניים הם בהחלט ריאליים.

בקדימה מאמינים שברגע שהסקרים יוכיחו שהם חוצים את הקווים ועוברים את אחוז החסימה, הדרך לחמישה מנדטים סלולה. אחרת, מצביעים שחוששים שקולם ילך לאיבוד יעדיפו לתת קולם למפלגה אחרת וההתיישבות העובדת תישאר ללא ייצוג בכנסת הבאה.

"אם הנושא כל כך חשוב למה מופז לא שיבץ אותך במקום גבוה יותר?", אני שואלת את חרמש. "כי ישראל חסון הוא ליגה מעל כולם. הוא תותח. יש לו יכולות נהדרות והוא זכה בהן ביושר. מספר 3 זה יוחנן פלסנר. הוא מותג, הוא מייצג את המאבק בשוויון בנטל. בתל אביב לא מכירים אותי, אלא את פלסנר וקדימה צריכה את גוש דן. במקום הרביעי היה צריך להציב אישה שיש לה גם הכרה ציבורית, אז שמו את רונית תירוש, ואז הגיע תור ההתיישבות", משלים חרמש עם המציאות. "בהיבט הסקטוריאלי הייתי צריך להיות מקום שני, אבל מפלגה צריכה להביא גם מנדטים ואין לי ספק שכל קודמי ברשימה מביאים אלקטורט גדול יותר ממי שגר בכפר עזה ועוסק במאבק על חוק החלב. אני אומר את זה בצער כי בכנסת הראשונה היו 26 חקלאים, ואפילו לוי אשכול היה במקצועו חקלאי כך גם יו"ר הכנסת קדיש לוז, שעד יום מותו היה חבר בדגניה ב'".

 ליכוד ביתנו

 מפלגות