התערוכה המצויינת "עיצוב גרוע" יצאה לדרך בירושלים

בסוף שנות ה-70 התקיימה בניו יורק תערוכה תחת הכותרת "ציור רע". האוצרת ומבקרת האמנות מרשה טאקר טבעה את המונח Bad Painting בהתייחס לנטייתם של אמנים בני התקופה לשבירת המוסכמות המקובלות והפרופורציות המוכתבות באמנות "טובה". סטייה מכוונת ורבת פנים, המשלבת בציור הומור, גרוטסקה וביקורתיות, באופן המצליח לחדש ולרגש. במפתיע, אמנים רבים נענו לקריאתה והמונח "תפס" והפך לזרם מוכר, גם אם לא מרכזי, באמנות.

בימים אלה מוצגת בירושלים התערוכה "עיצוב גרוע". ללא קשר לתערוכה ההיא מניו יורק, הצליחו יוזמי ואוצרי התערוכה הירושלמית - איתם טובול ושירה גליק מסטודיו גרוטסקה ויותם קלנר ולאו ליברמן מסטודיו "אף" (שני מוסדות ירושלמיים מאוד בעצמם) - ללחוץ על נקודה כואבת, אקטואלית ומדגדגת עד מאוד בתרבות החזותית הישראלית.

התערוכה היא חלק משבוע העיצוב, המתקיים זו השנה השלישית, ביוזמת המרכז לעיצוב ברשות לפיתוח ירושלים, במקביל לאירועי "חמשושלים", המעודדים תיירות פנים לעיר. שבוע העיצוב נותן במה למעצבים הפועלים בגזרות שונות, ומבסס את מקומו כנקודת מפגש חשובה בין עבודת המעצבים בסטודיו ובאקדמיה לקהל הרחב.

אירועי שבוע העיצוב כוללים תערוכות, מפגשים עם מעצבים וסיורים המזמינים את הקהל לראות מקרוב עיצוב מתחומים שונים - תכשיטנות ויודאיקה, עיצוב מוצר ועיצוב גרפי, "מוצרי מעצבים" נחשקים במהדורות מוגבלות וגם קצת היסטוריה של עיצוב ישראלי.

"עיצוב גרוע" היא אחת מארבע תערוכות המתקיימות במקביל במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, בכיכר דוד רמז (מול תיאטרון החאן). התערוכה היא הברקה שבאה להפנות את תשומת הלב והמבט ל"מפגעים ויזואליים" במרחב הציבורי, בשלטי רחוב ובפרסום, בעיתונות, באינטרנט ובטלוויזיה.

חלק גדול מהקקופוניה העיצובית שבה אנו שוחים כדגים באוקיינוס, היא תוצאה של עבודות עיצוב המתנגשות אלה באלה, חלקן בלתי תלויות ובחלקן יש מקום לנקיטת עמדה של מעצבים, שהיו יכולים לחשוב טוב יותר על תוצאת פעולותיהם.

"בראשו של כל מעצב קיימת רשימת 'פשעי עיצוב' גדולים שמרתיחים את דמו", אומרים האוצרים. "בתערוכה זו תחושות התסכול הפכו להשראה ובעקבותיהן עולה השאלה מהו למעשה עיצוב 'גרוע' ומה הופך את העיצוב ל'נכון'? ומי בכלל בעל הסמכות לקבוע, המעצב או המשתמש"?.

בין המשתתפים מעצבים גרפיים בני דורות שונים מבכירי התחום בארץ וגם צעירים ובלתי מוכרים. בין השמות הבולטים זאב אנגלמאיר, ג'ו בוי, עודד עזר, הטייס, קובי פרנקו, סטודיו קרן וגולן, ועוד. בצעד נועז הפקידו בידי אוצרי התערוכה את מיטב הזוועות העיצוביות שיכלו להעלות על הדעת (לצד כל עבודה יש הפניה "לעבודות הטובות" באתרי המעצבים). חלקן בדיחות פנימיות אולי, שזר לא יבין, אבל רובן מתייחסות לתקלות ותאונות עיצוב יומיומיות, שכל חברה מסחרית, משרד פרסום, קוראי ספרים, בעלי מסרים, גולשי אתרים וכו' וכו' - ובמילים אחרות, כולנו - חשופים אליהם כל העת.

עוד במתחם הרכבת התערוכה "סטודיו משלך", שאצרו רעיה ברוקנטל והדי אברמוביץ, מציגה מיזם חברתי-עסקי, המספק מסגרת יצירה והכוונה לאמניות מתחומי אמנות ועיצוב, בשלב של היציאה מהאקדמיה ולקראת ההשתלבות בשוק.

תערוכה נוספת במתחם היא "תופעות לוואי" - התערוכה מציגה לראשונה במיקום מרכזי את עבודות הגמר של בוגרי התואר השני בעיצוב בבצלאל. אל תצפו למצוא כאן את ההברקה של פיליפ סטארק או רון ארד הבא, מסלול הלימודים עוסק בחקר העיצוב מזווית אקדמית וביקורתית, ולא בשכלול טכני. כתוצאה מכך, תוכלו לראות כאן נעלים שסוליותיהן נמעכות כמו מסטיק, שמיכה שעשויה לבד כבוש משאריות המוך ממייבש הכביסה, שמלה ששובלה משמש לשטיפת רצפות ועוד הערות ביקורתיות על תופעות הלוואי של חפצים מחיי היומיום.

התערוכה "עקומת גדילה" שאצרו דני הוכברג ורחלי בוקסנבוים עוקבת בדיעבד אחר התפתחותם של מעצבים - או ליתר דיוק, של מוצריהם - מפרויקט הגמר לשנים מאוחרות יותר. היא עושה זאת באמצעות רטרוספקטיבות תמציתיות של מעצבים ישראלים, ביניהם דור כרמון, מיכל צדרבאום ונועם דובר, טל גור וסטודיו עמידב.

המעצב יעקב קאופמן מציג תערוכת יחיד בגלריה YH4 (ברחוב יד חרוצים 4, תלפיות). מתחם "מעצבים בעיר", הפעיל כל השנה ברחוב בצלאל 7, יציג את הקולקציות המיוחדות של היוצרים העובדים במקום - צורפים, קרמיקאים, מעצבי אופנה, מעצבי מוצר ומעצבים גרפיים. המעצבים חושפים את תהליכי העבודה ומציעים לקהל המבקרים להציץ אל תוך עולם העיצוב.

כל התערוכות פתוחות לקהל ללא תשלום. שני-חמישי: 17:00-23:00, שישי 09:00-14:00, מוצ"ש: 18:30-23:00. עד 22.12. לפרטים: www.jcd.org.il