חדשות רעות? תלוי את מי שואלים

ערוץ 2 מוריד תוכניות בשבת? עבור לשכת נתניהו זה "עונג שבת"

על המשבר בערוץ 10 ובחדשות ערוץ 2

ממש כמו בנושא של בני הישיבות, גם כאן אשם דוד בן-גוריון, שראה בטלוויזיה מכשיר לצורכי תעמולה ודאג לעגן את הקשר שבין השידור הציבורי לממשלה. הדורות הבאים רק הלכו בתלם הזה. ההתייחסות לתקשורת כאמצעי לשליטה בדעת הקהל הובילה את הרגולציה הלא הגיונית שמוטלת בישראל על מי שרוצה להיות בעליו של ערוץ טלוויזיה.

אפשר היה לומר שערוץ 10 נכשל מבחינה תוכנית ומסחרית, משלא הצליח לגייס את קהל הצופים בהמוניו; משום שהרייטינג שלו נותר מאחור, ושמשום כך המפרסמים נטו אל אחיו הבכור והמוצלח ממנו (מבחינת רייטינג).

אלא שמי שטוען כך, מוזמן לבדוק את המספרים ולראות איך גם 38% הרייטינג של "מאסטר שף" (קשת) ו-"The Voice" (רשת) לא מצליחים לעצור את הפסדי הזכייניות בערוץ 2, שגם בתקופות הטובות של שוק הפרסו, עבדו על מתח רווחים צנוע יחסית, ואילו עתה הן כורעות תחת נטל הרגולציה.

בעוד ערוץ 10 מודיע על פיטורי מאות עובדיו, מבשר מנכ"ל חברת חדשות ערוץ 2, אבי וייס, על פיטורים צפויים של עשרות מעובדי החברה, ומאיים להוריד מן המסך תוכניות כמו "אולפן שישי" ו"פגוש את העיתונות".

בלשכת ראש הממשלה רואים את המראות ומתפקעים מצחוק: על ערוץ 10 הם הכריזו מלחמה כמעט רשמית, אבל ערוץ 2 מוריד תוכניות אקטואליה? זה כבר טוב משהעזו לחלום: בלי אמנון אברמוביץ' בשישי בערב? בלי פוליטיקאים מהאופוזיציה בשבת? לזה בדיוק מתכוונים בלשכת נתניהו כשמדברים על "עונג שבת".

למרבה הצער, גם חלק מבעלי המניות של הזכייניות היו מעדיפים ערוץ של בידור נטו, בלי חדשות ותחקירים (ברוח זו התבטא בעבר מוזי ורטהיים, מבעלי קשת). וכך, בין הפוליטקאים לאינטרסים של בעלי הממון, משלימה התקשורת הישראלית סיבוב של 360 מעלות וחוזרת לימים שבהם קבוצה מצומצמת של אנשים החליטה מה חשוב לנו לדעת: "יומני כרמל" גרסת 2013, בלי החן הנוסטלגי.

סורי מבוקע

"עובדה", יום ב', 21:00, ערוץ 2 קשת

אפשר להתווכח האם "האביב הערבי" הוא טוב לישראל או רע לה. אם הפונדמנטליזם האסלאמי גובר מפני שזה רצון העם או מפני שהארגונים הדתיים הם המאורגנים ביותר בחברה שמאבדת את מוקדי הכוח האחרים שלה. ייתכן מאוד שיעברו עוד עשרות שנים עד שנדע את התשובה.

מה שבטוח הוא שאין כמו מראה עיניים: איתי אנגל יצא לשטח, לדבר עם המורדים פנים אל פנים. טוב לדעת שבתוך כל ברברת האולפנים שהשתלטה על השיח התקשורתי, יש עדיין מי שזוכר איך עושים עיתונות.