כך היינו

"יס דוקו" על "פינק פלויד" - נמלמל: "כבר לא עושים כזו מוזיקה"

"פינק פלויד - הלוואי שהיית כאן", ג' 22:00, "יס דוקו"

ר', המ"מ שלי בטירונות, היה בחור שקט, חובש כיפה, ערכי באופן שלא ייאמן כמו שרק בוגר בני-עקיבא שהתגייס לגרעין נח"ל שקבע את מושבו בעיירת פיתוח בדרום, יכול להיות. גם המראה שלו לא היה מעודכן במיוחד: בניגוד למרבית חייליו הנח"לאים שרק ערב הגיוס גזרו את מחלפותיהם הארוכות, הוא התהלך לו, כדרכם של חובשי כיפה סרוגה באותם ימים, עם שפמפם בתולים שלא הוסיף קשיחות למראה ה"ילד טוב ירושלים" שלו. לכן כה הופתענו לראות אותו באחד המד"סים המפרכים כשהוא לבוש בטי-שירט שעליה נכתב "WISH YOU WERE חי"ר", משחק מלים שכזה עם מקור מוזיקלי מיוחס כל-כך, שנראה לנו כמעט עומד בסתירה לאופיו המופנם.

רק לפני כמה ימים נכתב כאן על תרגום לשמות לועזיים של שירים ולהקות שמקבל חיים משלו, והנה גם שם האלבום הזה של הפינק פלויד, בתרגום לעברית, הונה דורות שלמים של חיילים שנהגו לחתום כל מכתב מהאימון בנבי-מוסא או מהקו במרג'-עיון במשפט מתגעגע לחברה. זה טוב ויפה, רק שהאלבום נכתב במקור לגבר, סיד בארט, שעקב מצבו הנפשי המעורער סולק מההרכב עוד בסוף שנות ה-60. הסרט משחזר את ימי העבודה על האלבום כשבין המתראיינים גם רוג'ר ווטרס ודייויד גילמור וחושף את העובדה שלמעשה היה מדובר בתחילת הסוף של הלהקה (דייויד גילמור למשל סירב לשיר את אחד השירים ובמקומו הובא זמר אחר, רוי הרפר). זה מרתק פעמיים: גם בפרספקטיבה היסטורית וגם באיכות החומרים, שגורמת גם למי שלא נמנה עם מעריצי הלהקה למלמל: "כבר לא עושים כזאת מוזיקה יותר".

משה דיין תופס פיקוד

"6 ימים ביוני", ג' 23:50, ערוץ ההיסטוריה

נחמד לגלות שידור חוזר של הסדרה התיעודית ההיא, על ההישג הצבאי הגדול ביותר של מדינת ישראל, שהפך לכישלון המדיני הגדול ביותר שלה. היתרון בכך שהסוף כאן ידוע מראש מאפשר צפייה רנדומלית בפרקים השונים, בלי צורך לדעת לאשורן את עלילות הפרקים הקודמים. הלילה ישודר הפרק השני בסדרה, שהוא לטעמי המעניין ביותר. הוא נפתח בהשתלטות הגנרלים, בראשות משה דיין, על תהליך קבלת ההחלטות בממשלה בראשות לוי אשכול, השתלטות שהולידה את המתקפה הראשונה שממנה לא התאוששו עוד המצרים. מדהים לראות איך בעוד המצרים ניגפים בשדה הקרב, משדר רדיו קהיר דיווחים כוזבים על הצלחות מסחררות כביכול של הצבא המצרי. זה מדהים מפני שזה מוכיח שגם בעידן שבו אמצעי התקשורת לא היו מפותחים כל-כך, לא יכול היה דיווח כוזב בתקשורת לכפות על הפסד בשדה המערכה.