ההגנה על חושפי שחיתות: יותר מתלוננים - פחות הגנה

ביולי 2012 קיבל לידיו מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מדינה שרוב תושביה חושבים שיש בה מידה רבה של שחיתות. על-פי מדד השחיתות העולמי (CPI), הידרדרה ישראל בשנה האחרונה למקום ה-39 ברשימה, מתוך כ-180 מדינות. כאשר קודמו של שפירא, מיכה לינדנשטראוס, נכנס לתפקידו ביוני 2005, ישראל הייתה במקום ה-28, המכובד בהרבה.

מאז כניסתו של לינדנשטראוס לתפקיד ועד לאמצע הקדנציה שלו, חל גידול מסיבי במספר הפונים אליו לקבלת הגנה. עלייה נרשמה גם במספר הפניות של "שומרי סף" - מבקרים פנימיים, יועצים משפטיים וגזברים, אנשי חקירות בגופי אכיפה - שביקשו ממנו צווי הגנה נגד התנכלות. אולם, לקראת סיום תפקידו חל קיטון מובהק במספר הפונים לקבל הגנה.

הנתונים מעוררי מחשבה על האפקטיביות של הצהרותיו של לינדנשטראוס על מלחמתו בשחיתות הציבורית וההגנה על חושפיה מפני התנכלות. אולי הירידה בפניות למשרדו נבעו מכך שאנשים הבחינו במגמת ירידה במתן צווי הגנה קבועים, והסיקו שיחסי הציבור עולים על מידת מחויבותו להגן על חושפי שחיתות.

נציבות תלונות הציבור במשרד המבקר, בראשות הלל שמגר ועו"ד נאוה רז, היא המוסמכת לתת לחושף השחיתות צו הגנה, בתחילה זמני ואחר-כך קבוע, שאמור להגן עליו מפני פגיעה או התנכלות. רק מיעוטם של שומרי הסף מקבל צו הגנה זמני, ורובם אינם מקבלים צו הגנה קבוע.

בקדנציה של לינדנשטראוס עלה גם מספר הפניות של שומרי הסף - ביטוי מובהק להתרחבות השחיתות במגזר הציבורי ובעיריות. זוהי הקדנציה של ממשלות קדימה והליכוד.

בין שומרי הסף שנקלעו למצוקה בשנים האחרונות גם מבקר חברת החשמל הקודם, שי רוזנשטוק; המבקר לשעבר של רשות הדואר, צבי איזנשטיין; המבקר לשעבר ערן זמיר ועו"ד אילנה ג'ינו מעיריית רמת-השרון; מירי בן-שושן, המבקרת בעיריית שדרות; מבקר משרד החקלאות, משה שבתאי; איתנה גרגור, מבקרת רשות השידור; שמעון זיסין, שהיה מבקר עיריית רמלה; ואביגיל זרביב, היועצת המשפטית של רשות החברות.

מנכ"לים וראשי הערים מצאו פטנט חדש: בנוסף לפרקטיקה הידועה של המאסת החיים על מבקר הפנים, הם גם מפשפשים במעשיו, במחשבו, בכרטיס הנוכחות שלו - ובסופו של דבר מייצרים למבקר הפנימי הליך משמעתי בבית הדין למשמעת בנציבות שירות המדינה או בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. ההרשעה כמעט מובטחת, וכך ניתן להכתים את החצוף שכותב דוחות מעצבנים.

בעיריית נצרת עילית, בראשות שמעון גפסו, שנגדו מתנהלים מספר תיקי חקירה בענייני קבלנים, מינויים והסדרים פוליטיים, הגיעו לשיא: נגד היועצת המשפטית עו"ד אולגה גורדון, שכתבה את מה שכתבה על צמרת העירייה, נפתח הליך הדחה, והיא ביקשה הגנה לפני שנה וחצי - אך לא קיבלה. עופר לוי, גזבר העירייה, ביקש הגנה וקיבל הגנה זמנית. מבקר העיריה ערן בר-רבי זקוק גם הוא להגנה.

"חשתי שנותנים לי כתף קרה"

זה גם מה שקרה לבני אליהו, מבקר עיריית טבריה. אליהו הגיש דוח שממנו עלה חשד שראש העיר זוהר עובד קנה את הבחירות המוניציפליות ב-2003. ראש העיר פרץ למחשב של אליהו ואירגן נגדו כתב אישום משמעתי בן 103 סעיפים, בעיקר בגין היעדרויות כביכול ודיווחים כוזבים כביכול והפצת דוחות לא תקינים כביכול.

אליהו, איך לא, הורשע בבית הדין המשמעתי ב-3 סעיפים, אולם זוכה לחלוטין בערעור בבית המשפט המחוזי. בינתיים הוגשו נגד ראש העיר שני כתבי אישום: קשירת קשר לביצוע פשע ופגיעה בפרטיות של אליהו, ורישום כוזב בהקשר של הדוח של אליהו.

"ביוני 2006, לאחר שכתבתי דוחות ביקורת הקשורים בראש העירייה ואנשיו, הבחנתי במהלכים להדיח אותי מתפקידי, ופניתי למבקר המדינה", מספר אליהו. "בנת"צ ביקשו ממני חומרים רלוונטיים, אולם לאחר שקראו אותם אמרו לי שלא מסתמנת סכנה כלשהי. בספטמבר 2006 זומנתי לשימוע לקראת הגשת כתב אישום נגדי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בו ביום פניתי לנת"צ, אולם הם טענו כי הם מנועים מלהתערב, היות שהחל נגדי הליך 'מעין שיפוטי' המונע מהם מלהתערב. בדיעבד, לאחר שלמדתי את הנושא, התברר לי כי זו הייתה טענה לא נכונה. במהלך 2007, לאחר שראש העירייה נעצר, פניתי שוב לנת"צ. נפגשתי עם מבקר המדינה בלשכתו בירושלים, אולם הם עדיין סירבו להוציא לי צו הגנה".

גם בשלב זה לא תמה ההתנכלות כלפי אליהו. "במארס 2009 הורשעתי בבית הדין המשמעתי והגשתי ערעור. הליך הגשת ערעור מקפיא את ביצוע החלטות בית הדין למשמעת. למרות זאת, במהלך ההמתנה לערעור, היה ניסיון להוציא אותי ממשרדי. כרטיס הנוכחות שלי בוטל, וכך גם הדלקן לרכב. בעקבות זאת פניתי לד"ר מאיר גלבוע, ששימש באותה העת יועץ מבקר המדינה למלחמה בשחיתות. ד"ר גלבוע פעל בנחישות, ורק אז קיבלתי צו הגנה זמני, עד שניתנה ההחלטה לזכות אותי בבית המשפט המחוזי".

"אילו למדו ובדקו כראוי בנת"צ את טענותיי ואת החומר שהעברתי להם בצורה ראויה, הייתה נמנעת ממני עוגמת-נפש שנמשכה כמעט 5 שנים והסבה לי, ובעיקר למשפחתי, נזק אדיר. עו"ד הלל שמגר התבטא בישיבה של השדולה למלחמה בשחיתות כי עדיף לתת צו הגנה אחד לאדם שלא מגיע לו, מאשר לא להעניק צו הגנה לאדם שמגיע לו. אני רק יכול לקוות שאכן כך קורה בימים אלה. אני לא קיבלתי צו הגנה קבוע, ובמהלך הטיפול בי בנת"צ חשתי שנותנים לי כתף קרה".

אחת הפונות לקבלת הגנה תיארה את היחס בנת"צ בחריפות: "לא גיליתי בנת"צ התלהבות יתרה לעזור, ולפעמים חשתי שאני נאנסת שצריכה להסביר שלא פיתיתי את האנס".

המבקר: "רואה חשיבות רבה"

מלשכת מבקר המדינה נמסר: "מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, רואה חשיבות רבה בהגנה על חושפי שחיתות. בנובמבר נכנס לתפקידו עמיחי שי כיועץ בכיר למבקר המדינה שעוסק אף בתחום זה. כל פנייה אל משרדנו - בין במידע על שחיתות או פגיעה בטוהר המידות - נבדקת בזמן אמת ובקפידה. כך אף פניות, ככל שישנן, לקבלת צו הגנה.

"ככל שבירורה של תלונה יעלה כי התקיימו התנאים המנויים בחוק מבקר המדינה למתן צו להגנת עובד חושף שחיתות, לא יהסס המבקר להוציא צו להגנת העובד, כפי שנהגו קודמיו בתפקיד".

שפירא, לטיפולך: חושף השחיתות עדיין נלחם

העוול החמור ביותר שמתגלגל במשרד מבקר המדינה בתחום הגנה על חושפי שחיתות הוא זה של רפי רותם, קצין המודיעין של אגף מכס-מע"מ. רותם ועוד 10 מחבריו התריעו על פרשיות שחיתות ברשות המסים, שרק חלקן - המינויים הפסולים - נחקר באמת ולעומק.

מיכה לינדנשטראוס והמבקר שקדם לו, אליעזר גולדברג, שגו בגדול כשלא נתנו לרותם הגנה. סיפור ההתעללות ברותם, שאיבד את רכושו ומשפחתו, פורט ב"גלובס" (16.2.12, "חושף השחיתויות חי ברחוב"). רותם לא מפסיק לשלוח פקסים זועמים למבקר/משטרה/פרקליטות, מאשים אותם בטיוח והפקרה, ויש נגדו עשרות תיקי משטרה, בעיקר תלונות בגין העלבת עובדי ציבור.

המבקר החדש יוסף שפירא יכול אולי לפתור את הבעיה.

 הגנה על חושפי שחיתות