חיימ'קה שלי

צירופה של עם שלם לממשלה יכול להיות עלה תאנה חרדי לא רע

1. האסטרטגיה של הליכוד ביתנו להרדים את השטח ולא לנהל קמפיין הצליחה עד עכשיו להרדים בעיקר את נתניהו. מאז ומתמיד אהב ראש הממשלה לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה ולהתעורר מאוחר, אבל הפעם נדמה שיותר משהוא זקוק לנביא ומוכיח, הוא זקוק לשעון מעורר. עד היום כתוצאה מהאין-קמפיין איבדה הליכוד ביתנו 7 מנדטים, שמצאו את ביתם היהודי אצל נפתלי בנט, ומוקדם לומר אם היש-קמפיין, שהחל אמש (ד'), יחזיר אותם הביתה.

בליכוד רואים בבנט את היריב הגדול ובש"ס את השטן הקטן. עם הבית היהודי מנסים במפלגת השלטון לא להתעמת בצורה גלויה, אלא לנטרל אותו בעקיפין באמצעות מדיניות ויוזמות בנייה. את ש"ס, שעד כה לא עלתה ולא ירדה, הכי קל לליכוד לתקוף בבטן הרכה - גיוס חרדים לצבא. המדיניות הזו נועדה להשאיר את ש"ס קטנה מבלי שתגזול מנדטים מהליכוד. אולי זו הסיבה שאחת לכמה ימים נשמע מישהו מהליכוד ביתנו יוצא בהצהרה שאפשר להקים קואליציה גם בלי חרדים בממשלה.

אי-אפשר לחשוד שבין נתניהו לדרעי פורחת אהבה, גם לא בינו לבין בנט. רעייתו של ראש הממשלה לא מחבבת יתר על המידה את דרעי, אבל את בנט היא מתעבת, לכן לא יהיה זה מרחיק לכת לשער שלנתניהו יהיה קל יותר לסגור עם ש"ס מאשר עם הבית היהודי.

תיאורטית, נתניהו יכול להרכיב את הממשלה ללא ש"ס ולהיחלץ מלפיתת החנק. וכששתי הבעיות שפירקו את הממשלה היוצאת - התקציב וחוק טל - נותרו בעינן וידרשו פתרון מהיר בחודשים הקרובים, אולי זה אפילו יהיה לו קל יותר. נתניהו אמנם מאוד רוצה את ש"ס בממשלה, אבל עם ישי, לא עם דרעי. עם ישי נתניהו עוד יכול להגיע להסכמות, אם כי לא ברור איך יצליח לקצץ 20 מיליארד שקל מהתקציב ובמקביל להיענות לדרישות המפלגה. הקיצוץ יחייב דיאטה קיצונית וחריפה לתקציבי הדיור וקצבאות הילדים, וחוק טל יגייס להם את אותם הילדים לצבא.

2. השבוע אמרו מקורביו של נתניהו שהוא רוצה לראות חרדים בממשלה. לאיזה חרדים התכוון אולי אפשר ללמוד מהסיפור הבא: במהלך התקופה שלפני סגירת הרשימות לכנסת ניסו אנשים שונים ומשונים, מוכרים יותר או פחות, מקושרים או לא, כאלה שרואים עצמם כוכבים וגם כאלה שעוד לא זרחו, להציע את עצמם לרשימתו של ח"כ חיים אמסלם. הם נחלקו לשניים: כאלה שבאו מטעם עצמם וביקשו להיפגש עם אמסלם, וכאלה ששליחים דיברו בשמם ובשבחם במטרה לדחוף אותם במעלה הרשימה. לגיטימי בסך הכול.

בשלב מסוים, לקראת הגשת הרשימה לוועדת הבחירות המרכזית, החל לחץ גדול על אמסלם להכניס לרשימתו את איש הבית היהודי, השר דניאל הרשקוביץ'. הלחץ הגיע מכל מיני כיוונים ובאמצעות אנשי מפד"ל שרצו לראות את הרשקוביץ' גם בכנסת הבאה, אבל היוזם והכוח המניע היה מקורבו ואיש אמונו של ראש הממשלה, ראש הסגל לשעבר, נתן אשל. בין הרשקוביץ' לאמסלם יש מערכת יחסים ארוכה וותיקה. הם לא צריכים אירוע מיוחד בשביל להיפגש, ודאי לא מתווכים. עיקר מאמציו של אשל היו לתפור עבור הרשקוביץ' את החליפה והתנאים ולגשר על הפערים.

במסגרת המו"מ הציגו הרשקוביץ' ואשל דרישות גבוהות. הם רצו הבטחה למספר 2, וגם לתיק הבכיר שבו תחזיק המפלגה. אמסלם מצדו הוחמא מהעובדה ששר בממשלה מעוניין להצטרף לרשימה. מצד שני, הוא קבע כי רקורד ועשייה יהיו חשובים יותר מכוכבים ופנים מוכרות והרשקוביץ' נותר מחוץ לרשימה.

מי שמכיר את אשל, איש סודו של נתניהו, מעריך שהדבר לא נעשה על דעת עצמו. מצד שני, אי-אפשר להוציא מכלל אפשרות שאשל, המחובר לציבור הכיפות הסרוגות, סמנכ"ל "הצופה" לשעבר, נענה לבקשה של הרשקוביץ' להריץ אותו במטרה להציב מועמד סרוג בולט וראוי. אף שאשל לא הביע עניין לשתף פעולה או להגיב לדברים, אין חולק על כך שהוא היה מעורב בניסיון לחבר את השר שנתניהו מעריך מאוד למפלגה שמנסה לגנוב מנדטים גם מש"ס.

אשל כבר הוכיח כי בחשנותו-אומנותו בשורה של מהלכים פוליטיים שלא תמיד עלו יפה (ראה תרגיל כניסת מופז לממשלה ודחיית הבחירות כשהליכוד היה בשיא כוחו וכן הניסיון לפצל את קדימה שכשל לאורך כל הקדנציה למרות חוסר המנהיגות שהפגינו לבני ומופז). אשל גם היה במשך כל הקדנציה האחרונה איש הביניים בין נתניהו לברק. כאשר פרץ ביניהם המשבר הוא היה זה שמיהר להשכין שלום ביניהם. גם הניסיון למנוע מבנט להיבחר בבית היהודי באמצעות שילוב כוחות של אורלב והרשקוביץ' בסופו של דבר לא צלח, ובסופו הביס בנט את שניהם. למעשה את שלושתם: אורלב, הרשקוביץ' ואשל. למעשה, אשל הוא האיש למשימות מיוחדות של נתניהו.

חובבי הקונספירציות במערכת הפוליטית טוענים שהניסיון לשבץ את הרשקוביץ' ברשימת אמסלם היה רק אמצעי, לא המטרה. שנתניהו היה רוצה לראות את עם שלם בממשלה: קטנה וקומפקטית, אבל "חיה רעה", שאפשר לקדם איתה מהלכים גדולים של דת ומדינה ושוויון בנטל.

3. לו רק היה יכול להגדיל את עם שלם ולהקטין את ש"ס היה נתניהו מאושר. דרעי מבחינתו הוא סוס פרא בלתי ניתן לשליטה, שעלול להפוך לסוס טרויאני סביב שולחן הממשלה. הוא מניפולטיבי, מתוחכם והרבה יותר גרוע, הוא מקושר ומחובר: הוא איש של נוני (מוזס) וחבר של חיים (רמון).

מנגד, אמסלם מגלם מבחינה רעיונית גם את בנט וגם את ישי. האריזה חרדית, אבל התוכן ציוני-דתי מתון יותר. אם יעבור את אחוז החסימה, זה יהיה בכלל בזכות התל אביבים. עלה תאנה חרדי בקואליציה בגרסת 2013 ליו"ר מימד, הרב יהודה עמיטל, שפרס מינה לשר אחרי רצח רבין כדי לגשר על המתיחות בין דתיים לחילונים. עמיטל סטייל.

העיתונות החרדית מפרסמת היום אופציה שלישית. שני השבועונים הגדולים של סוף השבוע, "במשפחה" ו"בקהילה", גורסים שבסופו של דבר תהיה אפשרות שלישית בטווח שבין הדרת החרדים מהקואליציה ובין המעמד רב-העוצמה שהיה להם בקדנציה היוצאת. על-פי שני העיתונים, נתניהו מתכנן להכניס את המפלגות החרדיות לקואליציה, אבל הרבה יותר בקטן ועם הרבה פחות כוח. לצורך זה הוא לא ייתן להם את משרד הבינוי והשיכון ואת המשרד לשירותי דת. לא ברור מהכתבות האם גם ועדת הכספים כלולה בתפקידים שיינטלו מהן.

מצד שני, בימים של מערכת בחירות אי-אפשר להתעלם מכך שהמקורות החרדיים עסוקים במסע להפחדת הבוחרים והפצת תסריטי בהלה כדי לגרום לבוחרים המתעבים את נציגיהם ללכת בכל זאת לקלפי.