שר המדע: "מערכת החינוך פופוליסטית, ירידה דרמטית ברמה"

כך לדברי דניאל הרשקוביץ, במסגרת דיון שולחן עגול שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ■ ראש אכ"א אורנה ברביבאי: "הירידה המתמשכת באיכות הבוגרים שמגיעים לצה"ל תשפיע על יכולתו של צה"ל לנצח"

התמונה שמצטיירת בתחום החינוך המדעי בישראל לא ורודה. קיים מסחור במורים ובשעות לימוד ויש ירידה באיכות הסטודנטים. מערכת החינוך מתאפיינת בתרבות וערכים שאינם מעודדים מדע וטכנולוגיה. אנחנו נהנים להצביע בגאווה על זוכי פרס נובל, אבל המציאות כיום רחוקה מקבלת פרסי נובל בעתיד. אנחנו לא שם" - כך אמר ינקי מרגלית, יו"ר SpaceIL, במסגרת דיון שולחן עגול שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בנושא עתיד החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל. את הדיון יזם וארגן דורון לנדוי, מנהל התקשורת בהתנדבות של עמותת SpaceIL.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה, הרב הפרופ' דניאל הרשקוביץ: "יש ירידה דרמטית ברמה הלימודית מסיבות שונות. הסיבה המרכזית היא הפופוליזם של מערכת החינוך: ירידת הרף. ירידת רף הציונים. ירידה שיטתית באינפורמציה שהילדים צריכים לדעת. למשל הורדת לימודי הגיאומטריה המרחבית במתמטיקה בטענה שלא צריכים אותה. ברגע שפוגעים בחוליה אחת בשרשרת פוגעים בהכול. מעבר לכך, מאחר שאיכות המערכת נמדדה בזכאות לבגרות, הדבר הרג את החינוך הטכנולוגי שנחשב גם כך לסוג ב'".

הבעיה בחינוך הטכנולוגי מתגלגלת היישר לפתחו של צה"ל. ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, מודאגת: "למערך הטכנולוגי יש השפעה ישירה על יכולתו של צה"ל לנצח, לא רק בשדה הקרב העתידי אלא גם באמצעות פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים. לצערנו אנחנו רואים ירידה הולכת וגדלה באיכות הבוגרים וירידה בהיקף העתודה הטכנולוגית. אנחנו נדרשים לעשות את התיקון בהשכלה תוך כדי הגיוס לשירות. צה"ל לקח על עצמו סוג של תפקיד שאינני בטוחה שנכון לעשותות לאורך זמן, בפועל היקף המתגייסים בעלי השכלה טכנולוגית קטן. אנחנו נדרשים ליותר אנשים איכותיים לאורך זמן. צה"ל נדרש לכלל הצרכים הטכנולוגיים, שכוללים מאפייני סייבר, הגנה אווירית, מודיעין ואמצעי לחימה מתקדמים, ובכל אלו אנחנו רואים בעיה. חסרים לנו מאות אנשים בלימודי העתודה, לרבות בתחומים המדעיים".

תא"ל גדי אגמון, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, מחזק את דבריה של ברביבאי: "יש ירידה ברמה איכות המתגייסים והפערים שאנחנו נדרשים להשלים הם רבים ובתחומים מגוונים: יכולות אש מדויקות, טכנולוגיות מודיעין לכאן ועכשיו, מערכות עזר לפיקוד ושליטה, רובוטיקה, סייבר, וזה רק על קצה המזלג של הנושאים שהצבא אמור להתמודד עמם. בעתיד סוג הצרכים אף צפוי להתעצם".

"לכוון ל-5 יחידות מתמטיקה"

אלוף במילואים, פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, מציע דרכים לפתור את הפער: "צריך לקדם את החינוך או המשיכה של נוער לעסוק בטכנולוגיה. הממשלה הגתה תוכנית מיוחדת לטובת העניין ו-SpaceIL - הוא תוצר של המערכת היום. מצד אחד מתלוננים נגד המערכת וירידה שלה, מצד שני מדברים על מיקום גבוה של ישראל בעולם מבחינה טכנולוגית. אחת הבעיות מבחינתי היא הגדרת התלמידים המוכשרים טכנולוגית. המבחנים הבינלאומיים מודדים פחות את היכולות של המעשית-טכנולוגית, ויותר את המשמעת. הציונים הגבוהים לא מהווים אינדיקציה ליזמות, להיפך".

לדברי חיים רוסו, יו"ר ועדת החינוך באיגוד התעשייה: "הבעיות של החינוך מהותיות. אין היום בוגרים מתאימים, ואם לא נחולל שינוי ברמת בתי הספר וחטיבות הביניים, ונכוון את התלמידים ללימודי 5 יחידות מתמטיקה, בהחלט נהיה בבעיה".

פרופ' עמרי רנד, מנכ"ל מוסד שמואל נאמן, מדבר על הבעיות שמתגלות באוניברסיטאות: "נתונים שאספנו מעידים על כך שהבעיה נובעת מגודל הקהל שמגיע לאוניברסיטאות ומעוניין בחינוך מדעי-טכנולוגיה. אנחנו חייבים ליצור מצב שבו ההיצע יעלה על הביקושים על מנת להעלות את הרמה הכללית. חשוב שיותר ציבור מכל המגזרים ירצה ללמוד מדע וטכנולוגיה. חייבים להוביל פעולות מוטיבציוניות שייצרו עניין בקרב הנוער לקבל את הקשב שלהם לנושאי טכנולוגיה וחדשנות, תוך הצבעה על היתרונות האישיים שייווצרו עבורם ללא קשר לבחירותיהם המקצועיות בעתיד".

"לא לסמוך רק על היי-טק"

אחת השאלות שעלתה בדיון היא במה אנחנו צריכים להשקיע: בחוליה החלשה או בעשירון העליון של החזקים. לדברי פרופ' זאב תדמור, יו"ר מוסד שמואל נאמן, לשעבר נשיא הטכניון: "אין סתירה בין קידום והעלאת רמת הלימודים הממוצעת במדעים לבין קידום החוד המצטיין. זה לא ייתכן שהאחד יהיה על חשבון השני. כמו ששמענו מהאלופה אורנה ברביבאי, צה"ל זקוק למסות של חיילים בעלי רמה טכנולוגית טובה, לכן צריכים להשקיע בהכול.

לדבריו, למחסור בחינוך מדעי גבוה יש השלכות על מצב המשק. "אחת הבעיות העיקריות היא אי-השתתפות הגברים החרדים בכוח העבודה. במדע וטכנולוגיה הם למעשה לא קיימים, ובמקביל מספרם מבחינה דמוגרפית גדל. בעיה מרכזית שנייה היא התעשייה המסורתית והשירותים, שבהם רוב כוח העבודה ומתאפיין ביעילות נמוכה. אי אפשר לסמוך רק על ההיי-טק, בלי להרים את שאר המשק. הדבר בהכרח קשור לרמת ההשכלה במדעים, במיוחד של הציבור הרחב.

הבעיה השלישית קשורה להיי-טק הישראלי שמבוסס ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת). בעוד שגל ההיי-טק העתידי בא מכיוונים אחרים. מחומרים בכימיה, ננו ביו ונושאים ששונים באופיים מה-ict, שלא יכולים לבוא ממערכת הביטחון, אלא ממעבדות המחקר של האוניברסיטאות, ומדינת ישראל לא משקיעה את המשאבים הנחוצים כדי להיות בחזית ההיי-טק החדש. זה אמנם לא יחליף את ה-ict אלא יחד ייצרו טכנולוגיות חדשות. כפי שהמצב היום אני חושש שאנחנו בדרך לפספס את הרכבת".

לדברי תדמור, " ישראל חייבת לנצל את שלושת המאגרים של משאבי האנוש המדעיים שטרם נוצלו: החרדים, הנשים והערבים. אי אפשר יהיה להימנע מלהכריח את הקהילה החרדית לקבל לימודי ליבה ברמה מספקת כך שילדים חרדים יצליחו להשתלב בכוח העבודה המודרני הישראלי; יש לעודד נשים ללמוד מדע בהיקף רחב. לשם כך חשוב שבזמן בחירת מסלולים בחטיבת הביניים שהילדות יקבלו עידוד ללימודי מדע תוך מסע שכנוע שמדע ומתמטיקה אינם נחלת הבנים בלבד; צריכים להגיע לאינטגרציה של המגזר הערבי והדרוזי וכן יש צורך בכך שהאליטות הפוליטיות והחברתיות ישימו את המדע והטכנולוגיה בחזית ההסברה הפנימית ולא לתת לענייו תשומת לב רק כשמדענים ישראליים מקבלים פרסי נובל, אלא באופן רציף.

על הנשים אומרת ברביבאי: "חייבים למצוא פתרונות. למשל בשילוב נרחב ומשמעותי יותר של נשים במאמץ הטכנולוגי., כיום המצב הוא שבעוד שהנשים מהוות מחצית מאוכלוסיית המדינה, 42% מתוך חייבות הגיוס, לא מתגייסות לצה"ל. צה"ל יכול לשמש כמנוף לקידום ופיתוח כשם שהוא מהווה לגבי חרדים.

רוסו: "יש לטפל במורים, זו נקודת המפתח. הייתי בכנס מורי פיזיקה לא מזמן ונדהמתי לגלות גיל ממוצע 58 - בעיקר נשים. צריכים להביא 20% מבוגרי 8200 להוראה, לרענן את השורות ולהביא אנשים צעירים ומוכשרים למערכת".

Space IL היא עמותה הפועלת להנחתת חללית ישראלית לא מאוישת ראשונה על הירח ולקידום החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל

שולחן עגול 2
 שולחן עגול 2

צרו איתנו קשר *5988