במשרד האנרגיה והמים זלזלו בשנים האחרונות ביזמי הגז שגייסו מימון לקידוחים ממשקיעי הבורסה הספקולנטים. אבל לאכזבות שמספקים "קידוחי הבורסה" יש השלכות קשות על תוכניות משרד האנרגיה למשק הגז.
שנת 2012 הייתה אמורה להיות השנה הכי המוצלחת של מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. אחרי ששימש גלגל שני בדוח ועדת ששינסקי, קיבל שאול צמח לראשותו ועדה בינמשרדית משלו, שתמליץ על מבנה משק הגז של מדינת ישראל. בידי ועדת צמח ניתן המנדט להחליט בשאלה האם ישראל תתיר יצוא גז לחו"ל, ואם כן - באיזה היקף ובאילו תנאים. זה היה נושא שכל מנכ"ל משרד ממשלתי חולם עליו. תחום עתיר עניין ציבורי ולחצים והכרעה שתשפיע על עתיד המדינה וכן על סכומי כסף בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים.
אלא שוועדת צמח נקלעה לדילמה קשה. גם לאחר תגליות מאגר "תמר" ומאגר "לוויתן", רזרבות הגז של מדינת ישראל אינן גדולות מספיק כדי לספק את צורכי המשק בארץ ל-25 שנה ולאפשר יצוא בהיקפים משמעותיים. הפתרון שמצאה ועדת צמח היה יצירתי, שלא לומר "ספקולטיבי". הוועדה הוסיפה לרזרבות הקיימות כמות גז של 150 מיליארד מ"ק - שטרם התגלתה, אך הוועדה הניחה כי תתגלה בוודאות. הקידוחים היבשים במאגר "מירה" ובמאגר "שרה" והתוצאות המאכזבות במאגר "שמשון" ובקרוב כנראה גם במאגר "ישי" מראים שההימור של צמח לא היה מוצלח בהרבה מההימורים של הספקולנטים.
"אפשר יהיה לעשות מדוח צמח מטוס נייר אם גם ישי ייכשל" - כך אמר ל"גלובס" גורם ממשלתי שהיה מעורב בהכנת הדוח. המלצות ועדת צמח, שאמורות לקבל את אישור הממשלה, מעוכבות בינתיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו חושש מלהכריע בנושא שעשוי לספק תחמושת בידי יריביו הפוליטיים. הממשלה הבאה תיאלץ להכריע אם לקבור את המלצות ועדת צמח או להקימן לתחייה. בינתיים, מחזיקים בסביבתו של שאול צמח אצבעות להצלחתם של היזמים.
דור צמח
נמרודי הזמין שוחט במקום מוהל
"אתה לא מזמין מוהל אם אין לך בן, ועוד כזה שעולה 160 מיליון דולר" - המשפט הזה שנאמר לקראת הקידוחים ברישיונות "מירה" ו"שרה" שייך כידוע לעופר נמרודי, המחזיק העיקרי בזכויות בשני רישיונות החיפושים. אלא שנמרודי, כפי שניבאה כותרת ב"גלובס", הזמין שוחט במקום מוהל. בקידוחי "מירה" ו"שרה" לא נמצאו סימני גז משמעותיים.
160 מיליון הדולרים שהשקיעו נמרודי ושותפיו, מודיעין ואיי.פי.סי, נותרו במצולות הים יחד עם תקוות של אלפי משקיעים קטנים שהביאו את הכשרה אנרגיה בשיאה לשווי שוק של כמעט מיליארד שקל.
בתחום האנרגיה תיזכר 2012 כשנת התנפצות חלומות. אחרי תגליות "תמר" ו"לוויתן" נוצר הרושם שהגז רק מחכה שנבוא לקחת אותו. בלון שותפויות הגז בבורסה התנפח ב-2011 לממדים של 40 מיליארד שקל. נמרודי, בני שטיינמץ, נוחי דנקנר, טדי שגיא, שלמה נחמה ושורה ארוכה של בכירי עולם העסקים הישראלי מיהרו להצטייד בסמל הסטטוס החדש: רישיון חיפושים.
לא כל הקידוחים הסתיימו בכישלון מהדהד כמו "מירה" ו"שרה". ב"שמשון" התגלה גז בכמות קטנה בהרבה מהאומדנים. עתיד המאגר לא ברור לאחר שהחברה הקודחת, ATP, פשטה רגל. אכזבה חלקית צפויה גם ב"ישי" שבו תלו תקוות - גם שם מדובר בכמויות גז נמוכות משמעותית מהתחזיות, כך לפחות מצביעים ממצאים ראשוניים שהגיעו לידי "גלובס".
אך בשום מקום לא היה הפער בין הציפיות לתוצאות גדול כמו ב"מירה" ו"שרה". כמויות הגז היו אמורות להיות ענקיות וההסתברות לגילוי, כמעט ודאית. מנהלי הכשרה אנרגיה כבר החלו בגישושים על מכירת הגז לחברת החשמל ויצרו רושם שסוף סוף יקומו לתשובה ולנובל מתחרים. נמרודי חתם על מזכר הבנות עם חברה דרום קוריאנית ליצוא הגז למזרח הרחוק. חוץ מלגלות את הגז עשו נמרודי ושותפיו את כל הנדרש כדי להפוך לטייקוני אנרגיה אמיתיים.
הכסף נשפך לים
תשובה יכול להתחיל לספור את המיליארדים
לא כל יזמי הגז הישראלים ידעו אכזבות בשנת 2012. ליצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק ובמאגרי הגז של ישראל, יש כל הסיבות להיות מרוצה.
עסקת הענק עם חברת החשמל נחתמה השנה, אחרי שצלחה בשלום את כל מגבלות הרגולציה. כמעט 50% מהגז במאגר "תמר" כבר מכור ופרויקט הפיתוח של המאגר עומד בתקציב ובלוחות הזמנים. גם פרויקט יצוא הגז מ"תמר" באמצעות מתקני הנזלה צפים רשם השנה התקדמות משמעותית. כמאמר הפתגם "כסף נמשך לכסף", כך צירף גם תשובה השנה לארסנל מאגרי הגז שלו את "תנין" (1.2 TCF) ובקרוב גם את "כריש" שיהפוך כנראה למאגר הגז השלישי בגודלו במדינה.
בנובמבר הצליחו תשובה ושותפיו נובל אנרג'י ורציו לסיים בהצלחה את ההליך של מציאת שותף אסטרטגי למאגר לוויתן הענקי. וודסייד האוסטרלית היא חברה שכל יזם ישראלי היה חולם להביא לכאן. הנדוניה: הצעה כספית שלה שעשויה להגיע ל-2.5 מיליארד דולר ושמשקפת שווי של 8 מיליארד דולר למאגר. יחד עם 9.4 מיליארד הדולרים ששווה היום "תמר", יכול תשובה להתחיל לספור את המיליארדים.
אבל הכסף האוסטרלי עדיין רחוק מאוד מחשבון הבנק בסניף בנתניה. עסקת וודסייד מותנית בשורת תנאים שהראשון שבהם הוא מתן אור ירוק של ממשלת ישראל לייצא גז. האור הזה נראה היום רחוק ומאחוריו ממתינים לעסקה עוד שורה ארוכה של מכשולים. אחד מהם הוא כוונתו של הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה לפצל את האחזקות הצולבות של דלק ונובל במאגרי "תמר" ו"לוויתן".
רק בשנה הבאה נדע אם הייתה עסקת וודסייד ראויה לתואר חתונת השנה של עולם האנרגיה.
פספוס ההזדמנות לפתח את ייצור החשמל מהשמש
במבט מהעתיד תיזכר 2012 כשנה שבה פספסה ישראל הזדמנות לפתח תעשיית ייצור חשמל מהשמש. יזמים זרים מביטים בקנאה בכמויות החשמל שמפיקה השמש הישראלית ושואלים את עצמם כיצד ייתכן שמעצמת ההייטק הישראלית מקימה מערכות סולאריות בקצב של מדינת עולם שלישי. ענף ייצור חשמל סולארי פוטו-וולטאי משמעותי היה מקטין את התלות של ישראל בגז המצרי ובגז הישראלי, משפר את איכות האוויר, ומספק מאות, אם לא אלפי מקומות תעסוקה, ליזמים, מהנדסים, פועלים ובעלי מקצועות חופשיים.
אבל תערובת של שמרנות, ציניות וחוסר חזון של הפקידים המנהלים את מדיניות הממשלה גורמת לייבוש הענף ולהחמצת ההזדמנות ההיסטורית. עד לא מזמן טענו מומחי אנרגיה שייצור חשמל סולארי לא יהיה אף פעם כדאי כלכלית. המהפכה שהתחוללה בשנתיים האחרונות הביאה לכך שהתעריפים שמקבלים בעלי המתקנים נמוכים מתעריף החשמל לצרכנים (ראו תרשים).
אבל אנשי החור שבגרוש באוצר לא מתבלבלים מהעובדות. "החשמל הסולארי יקר מדי", הם טוענים ומטרפדים הקצאת מכסות נוספות לתעשייה שאמורות לספק לה אופק חיוני. מצבם של שאר ענפי ייצור החשמל הירוק גרוע יותר. החשמל התרמו-סולארי מפסיד בתחרות מול המתקנים הסולאריים הפוטו-וולטאיים ומסתמן כפיל לבן. פוטנציאל הפקת החשמל מביומסה נמוך בהרבה מהאומדנים ועל הפקת חשמל ממים אין מה לדבר.
השערורייה הגדולה ביותר היא ענף ייצור החשמל ממתקני רוח. נכון להיום אין אפשרות חוקית להקים מתקנים כאלה בישראל ובעתיד צפויה הקמתם להיתקל בהתנגדות נחרצת של מערכת הביטחון והארגונים הסביבתיים.
פעולות החייאה חסרות תקדים בחברת החשמל
חברת החשמל הייתה אמורה לפשוט השנה את הרגל אך ניצלה הודות לפעולות החייאה חסרות תקדים, שביצע בה משרד האוצר בעזרתם הנדיבה של הצרכנים.
הפסקת הזרמת הגז המצרי אילצה את חברת החשמל לגייס קרוב ל-10 מיליארד שקל מעבר לתקציב הרגיל שלה, לצורך מימון רכישת דלק יקר לייצור חשמל. במשרד האוצר עוד עשו בתחילת שנת 2012 שרירים והכריזו כי לא ייענו לבקשות של חברת החשמל לערבויות מדינה בהיקף של 6 מיליארד שקל.
אלא שהאיום "אין כסף אין חשמל" היה חזק אפילו יותר. האוצר מסיים את 2012 עם 9 מיליארד שקל שניתנו כערבויות מדינה לגיוסי ההון של החברה.
הנזק לטווח ארוך שגרמו הגיוסים עדיין לא התברר. דירוג החוב של המדינה עשוי להיות מושפע לרעה והחשש שחברת החשמל לא תוכל לגייס בעתיד כספים ללא ערבויות מדינה הפך ממשי לאחר שבנובמבר נכשל ניסיון לגייס מיליארד שקל ללא ערבויות.
הצרכנים ספגו באפריל התייקרות בתעריף החשמל של 8.9% ובסך הכול זינק התעריף ב-25% מאז אוגוסט 2011. ההתייקרויות עברו בשקט. יוזמה לארגן חרם צרכנים על חברת החשמל לא הצליחה להתרומם והממשלה לא שילמה מחיר פוליטי, למרות היערכותה הלקויה להפסקת הזרמת הגז המצרי.
האוצר הצליח לשכנע את הציבור ש"יצא בזול" וניצל מהתייקרות בשיעור גבוה בהרבה. רשות החשמל כבר החלה להכין את דעת הקהל לספיגת ההתייקרויות הבאות: עם הדלפות על זינוקים של 10%-15%.
תעריף החשמל ליצרן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
