שומת המס שהוצאה לבני שטיינמץ ב-2009: כ-4.1 מיליארד שקל

לפי תחקיר "המקור" שישודר הערב בערוץ 10, בין שטיינמץ לרשות המסים מתנהלים מגעים לפשרה, שתוביל לתשלום מס של עשרות מיליונים ■ החקירה נגד שטיינמץ נשקלה בשל סתירות לכאורה במידע שמסר לרשות המסים

רשות המסים הוציאה בשנת 2009 לאיש העסקים בני שטיינמץ שומת מס בגובה של 4.1 מיליארד שקל. כך מתפרסם הערב (ג') בערוץ 10, במסגרת תחקיר של התוכנית "המקור".

ואולם לפי ההערכות, שומת המס שהוצאה לשטיינמץ עומדת בפועל על סכום שונה, של מאות מיליוני שקלים, ובין הצדדים מתנהלים זה תקופה ארוכה מגעים במטרה להגיע לפשרה, שתוביל לתשלום מס בפועל המוערך בכמה עשרות מיליוני שקלים.

לפי תחקיר "המקור", בשנת 2009 נשקלה בצמרת הפרקליטות ורשות המסים פתיחת חקירה פלילית נגד שטיינמץ, שחשד שביצע עבירות מס במזיד בכוונה להתחמק מתשלום מס. זאת, בעקבות סתירה שהתגלתה כביכול בין פרטי מידע שונים שמסר שטיינמץ לרשות המסים בנוגע ל"קבוצת בני שטיינמץ".

מדובר בפערים שהתגלו כביכול בין מסמך שמסר רו"ח זאב פלדמן לרשות המסים בשם שטיינמץ ב-1997, לבין הודעה שמסר ב-2006 עו"ד פנחס רובין, המייצג את שטיינמץ, בנוגע לזהותו של יוצר הנאמנות הרשומה בשווייץ, והמחזיקה בשליטה על אשכול החברות.

מבני מס יצירתיים

הפרשה כולה נחשפה בפברואר האחרון ב"גלובס", אז דווח כי רשות המסים דורשת משטיינמץ מאות מיליוני שקלים, וכי ברשות מתקיימת בדיקה מקיפה של עסקיו. שטיינמץ עצמו מסר מידע על עסקיו בחו"ל ומסר גירסה ביחס לגובה המס שבו הוא חב לשיטתו.

ברשות המס התמקדו בעסקיו של שטיינמץ המוחזקים באמצעות נאמנויות שונות, רובן בחו"ל. לטענת הרשות, מבני המס השונים שיצר באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי", ולמעשה מביאים לכך שהוא משלם פחות מהנדרש בישראל. שטיינמץ יצר מארג של חברות ושותפויות, המוחזקות באמצעות נאמנויות, ואלה אפשרו לו לשלם מס נמוך באופן משמעותי בישראל, בין היתר משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים.

ב-2005 שונתה פקודת מס הכנסה ביחס לנאמנויות, ולפיה נאמנות שנוצרה על-ידי מי שאינו תושב ישראל אינה חייבת במס בישראל. לאחר מכן פנה עו"ד רובין לרשות המסים, וטען כי הנאמנויות המחזיקות בקבוצת שטיינמץ נוצרו על-ידי תושב בלגיה, ששמו אברהם לאוב.

פרטים אלה סתרו לכאורה מידע שמסר שטיינמץ לרשות המסים באמצעות עו"ד פלדמן, עם שובו לארץ ב-1997, שבו לא נכלל שמו של לאוב, ואף צוין כי הנאמנויות פועלות על-פי הנחיות יסוד של שטיינמץ עצמו.

סוגיה נוספת המצויה בבדיקה נוגעת למעמדו של שטיינמץ בקבוצה - האם הוא משמש יועץ בלבד, כפי שהוא טוען, או מי ששולט בפועל ומכווין את עסקיה.

בתחקיר "המקור" מתברר כי בפרקליטות אמרו שאם ייקבע כי שטיינמץ הוא יוצר הנאמנויות, הדבר ישפיע גם על שומות השנים 2003-2005 ולא רק על אלה של השנים האחרונות.

פרקליט המדינה, משה לדור, החליט כי לפני פתיחה בחקירה פלילית בישראל, יש לפנות לנסיכות ליכטנשטיין, שם רשומות הנאמנויות, ולשווייץ - בבקשה לקבל את מסמכי היסוד של הנאמנות שיכולים להצביע על זהות היוצר האמיתי של הנאמנויות. ואולם, בשל ההערכה כי לא ניתן לקבל שיתוף-פעולה ממדינות אלה בטרם נפתחה חקירה פלילית, התברר כי לצורך ביצוע פעולות "חיקור דין" באירופה, יש לפתוח תחילה בחקירה בישראל.

ואולם, לצד האפשרות שעלתה לפתוח בחקירה פלילית, מתמקדת המחלוקת בין הצדדים בצד האזרחי של ערעור שומה, התלוי ועומד בפני השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. אף שהערעור הוגש לפני כשנה, טרם התקיים בו ולו דיון אחד, וזאת במטרה לאפשר לצדדים למצות את המשא-ומתן ביניהם.

על-פי ההערכות, הצדדים עשויים להגיע לפשרה, תוך שכל צד איננו מוותר על טענותיו העקרוניות בנוגע לשאלת עצם חבות המס בישראל של הנאמנות הרשומה בשווייץ. הפשרה תתמקד במציאת נוסחה שתוביל לתשלום מס על-ידי שטיינמץ, הנאמד בעשרות מיליוני שקלים.

במסגרת המשא-ומתן בין הצדדים הוצגו לרשות המסים ראיות, הכוללות חתימות של לאוב עצמו, שהלך בינתיים לעולמו, וכן אישורים נוספים בנוגע למהות השליטה וההשפעה על הנאמנויות.

אנשיו של שטיינמץ אומרים כי בפועל אין כל סתירה בין המצג של רו"ח פלדמן לזה של עו"ד רובין, והפערים ביניהם נובעים מהעובדה שבטווח השנים שביניהם, שונתה מהותית פקודת מס הכנסה בנוגע למיסוי נאמנויות זרות.

לאחר התיקון לחוק, הושם הדגש על שאלת השליטה וההשפעה על הנאמנויות. המחלוקת מתמקדת במידת ההשפעה של תושב ישראל על נאמנות זרה לצורך דיני המס, שאלה שטרם לובנה בערכאה משפטית בישראל.

"המס משולם כדין"

דוברו של שטיינמץ מסר כי "מס ההכנסה משולם כדין, כל המידע נמסר כנדרש, מחלוקת על אודות שומת המס נבחנת במסגרת דיון אזרחי כקבוע בחוק ובנוהלי מס הכנסה.

"שטיינמץ שילם מס בגין הכנסותיו בישראל בסך של עשרות מיליוני שקלים, וזאת בנוסף לתשלומי מס בגין הכנסותיו כיועץ לתאגידים זרים.

"הכנסות של חברות זרות, הנובעות מפעילות במדינות זרות ונמצאות בבעלות של נאמנויות זרות אינן חייבות מס בישראל, וכך גם במרבית המדינות בעולם.

"לשטיינמץ אין שליטה בתאגידים הזרים. מדובר בתאגידים זרים שאינם פועלים בישראל, אינם בניהול ישראלי, אינם בבעלות ישראלית ואינם חייבים מס הכנסה בישראל".

רקע: האיש ששווה מיליארדים

בני שטיינמץ, מעשירי ישראל, היה תמיד איש של מסתורין: מסתורין אפף את עסקיו חובקי העולם (בעיקר במדינות עולם שלישי), את קשריו הפוליטיים (בארץ ומחוצה לה), את חייו הפרטיים, ואיך לא, את ההון שצבר. הוא ממש לא אוהב שמצלמים אותו או כותבים עליו, ובעיקר על הונו, אך בשנים האחרונות הוא נאלץ להסיר מעליו חלק מהמסתורין שעטה על עצמו.

לפני 6 שנים החל שטיינמץ (56) להנפיק חלק מהחברות שבבעלותו, וכך אומדן הונו נחשף בפומבי. תחילה הנפיק בשוק ההון הבריטי את בייטמן הנדסה, שהתמחתה בניהול פרויקטים בתעשיית המשאבים המינרליים, אך כעבור 4 שנים מחק אותה מהמסחר, לאחר שקרסה ואיבדה את כל ערכה. באחרונה מכר אותה שטיינמץ תמורת 150 מיליון דולר ל-Tenova האיטלקית.

בערך באותה תקופה בה קרסה בייטמן הנדסה, התברר כי גורלה של החברה-האחות, בייטמן ליטווין, המתמחה בפרויקטים מסוג Turn Key בתחומי האנרגיה והכימיה, די דומה, והיא נמחקה מהמסחר בשוק ההון הבריטי, לאחר שמחקה כמעט את רוב שוויה.

בשלב זה כבר היה ברור לכול כי לשטיינמץ יש את היכולת להנפיק חברות, לגייס עבורן עשרות עד מאות מיליוני דולרים, אך חסרה לו היכולת לייצר מהן ערך לטווח ארוך, אחרי שהן הופכות לציבוריות.

חברה אחרת שהייתה בבעלותו, ניקנור, בעלת מכרות נחושת בקונגו, גייסה כמעט חצי מיליארד דולר, ולבסוף התמזגה עם המתחרה קטנגה (Katanga). מאז המיזוג, החברה ראתה רק את הדרך מטה.

מחזיק חזק במושכות

שטיינמץ שלט ושולט בחברות אלה ואחרות דרך BSG (ר"ת של Benny Steinmetz Group), חברה הרשומה במקלט המס האי גרנזי (אי מאיי התעלה). בשנים האחרונות, דובריו הקפידו להדגיש כי שטיינמץ אינו נושא משרה בחברות הציבוריות שהנפיק, וכי אין קשר בינו לבינן, אך האמת היא אחרת: שטיינמץ החזיק ומחזיק חזק במושכות של כל החברות שתחת המטרייה של BSG. הוא זה שקובע מתי להנפיק אותן, מתי למחוק אותן ומתי למכור אותן.

ושטיינמץ מכר. בנוסף לניקנור, הוא מכר לפני שנתיים את גרעין השליטה במכרות ברזל שהיו בבעלותו בגינאה תמורת סכום עתק של 2.5 מיליארד דולר - חצי מיליארד דולר מייד, והשאר - לפי אבני דרך שקבעה הרוכשת, ענקית הכרייה הברזילאית "וייל (Vale)". עסקה זו, כפי שחשף ה"פייננשל טיימס" באחרונה, מצויה תחת חקירה של ועדה ממלכתית של ממשלת גינאה.

עסקת ענק זו הוכיחה כי שטיינמץ חזר להחזיק בתואר "מיליארדר", אך שימשה למעשה רק הקדמה לבאות. באחרונה נודע כי שטיינמץ שוקל להנפיק בבורסת הונג-קונג חברה אחרת שבבעלותו, Octea, בעלת מכרה היהלומים Koidu שבסיירה ליאון. שטיינמץ שואף לגייס עבורה לפחות חצי מיליארד דולר, לפי שווי מינימלי של 2 מיליארד דולר.

כך או אחרת, "בלומברג" קבע בנובמבר האחרון כי שטיינמץ הוא האיש העשיר בישראל (וכפועל יוצא, הישראלי העשיר בעולם) - ולא עידן עופר - והצמיד לו שווי הון של 8.1 מיליארד דולר.