פרקליטות המדינה מתעקשת להמשיך ולהסתיר את טיוטת תקציב 2013 שגובשה בדיונים המקדימים במשרד האוצר, ושהובילה לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות. זאת, אף שהפרקליטות קוראת לקיום "דיון ציבורי נרחב" בנוגע לעקרונות התקציב השנתי, במסגרת מערכת הבחירות.
כך עולה מתשובת המדינה שהוגשה אתמול (ג') לבג"ץ, במסגרת העתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון ועמותת "המשמר החברתי" נגד הממשלה, בגין אי-קיום הוראות חוק יסוד: משק המדינה.
לטענת העותרות, הממשלה לא מילאה את חובותיה לפי חוק היסוד, להניח את הצעת חוק התקציב השנתי עד חודשיים לפני תחילת השנה הרלוונטית. ואולם בתשובת הפרקליטות, שהוגשה בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ והממשלה כולה, נאמר כי "במהלך הכנת התקציב, לאחר שורה של דיונים פנימיים, נוכח ראש הממשלה לדעת כי לאור חילוקי דעות בין מרכיבי הקואליציה, מאמציו לגבש הסכמות קואליציוניות שיאפשרו את אישור התקציב בממשלה ובכנסת - לא נשאו פרי. על רקע זה פעלה הממשלה להביא לסיום כהונתה של הכנסת ה-18. בנסיבות אלה, אין מקום לחייב את הממשלה בהגשת הצעת חוק התקציב, שממילא אינה יכולה להבשיל לידי חוק".
לפי עמדת הפרקליטות, כאשר הממשלה עשתה מאמצים רבים לגבש תקציב, ומאמצים אלה לא נשאו פרי מסיבות פוליטיות, בשל הבדלים אידיאולוגיים בין סיעות הקואליציה, ולפיכך החליטה הממשלה להגיש חוק להתפזרות הכנסת, "יצאה הממשלה ידי חובתה המוטלת עליה בחוק היסוד".
הסקנציה המוטלת בחוק היסוד - ולפיה אם לא עבר התקציב עד תום 3 חודשים מתחילת אותה שנת תקציב, יראו את הכנסת כמי שהחליטה לפזר את עצמה - ננקטה במקרה זה באופן יזום על-ידי הממשלה, נוכח אי-התגבשות התקציב.
ואולם על רקע זה ממשיכה הפרקליטות להגן על עמדת הממשלה, השוללת את פרסום טיוטת התקציב שגובשה במשרד האוצר, כהכנה לדיונים הקואליציוניים. על-פי ההערכות, טיוטה זו כוללת גזירות תקציביות מרחיקות לכת, שייחשפו רק לאחר הבחירות.
לדברי הפרקליטות, "על רקע היעדר ההסכמה על מתווה התקציב התפזרה הכנסת, ונקבע מועד לבחירות, שבמסגרתן מן הסתם תינתן אפשרות לקיום דיון ציבורי רחב ביותר באשר למהותו של תקציב המדינה".
בהודעת הפרקליטות מצוטט גם יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, בדברים שאמר במליאת הכנסת במועד שבו החליטה על התפזרותה: "הכנסת הזאת יוצאת לבחירות משום שלא הצליחה להכריע בשאלות קרדינליות הנוגעות בראש ובראשונה לוויכוח על סדר היום החברתי והכלכלי בישראל. בסיטואציה שבה אין לממשלה שותפים להעברת התקציב, מי שנדרש להכריע בשאלות העקרוניות האלה הוא הציבור בישראל ובאמצעות ההצבעה בקלפי.
"לציבור הישראלי יהיו כל הסיבות הנכונות להתייצב בקלפי: הוא יידרש להכריע על אופי תקציב המדינה לשנים הבאות; הוא יידרש להכריע בסוגיית הנשיאה המשותפת בנטל; הוא יידרש להשמיע קולו בוויכוח על סדר היום המדיני".
בקרב הארגונים העותרים נשמעה תמיהה נוכח עמדה זו של פרקליטות המדינה. שהרי, כיצד ניתן לקיים דיון ציבורי רחב ומושכל בעקרונות העומדים בבסיס תקציב המדינה לשנת 2013, כאשר הממשלה ומשרד האוצר נעמדים על רגליהם האחוריות ומונעים את פרסום טיוטת הצעת התקציב, שעליה אמור להתקיים אותו דיון?
להודעת הפרקליטות מצורף תצהירו של אייל אפשטיין, המשנה לממונה על התקציבים במשרד האוצר, המגבה את התיאור העובדתי המובא בהודעת הפרקליטות, על מאמציו של נתניהו לגבש הסכמות קואליציוניות ביחס לתקציב, שלא צלחו, ועל כך שזו הסיבה שהובילה לחקיקת התפזרות הכנסת. (בג"ץ 8846/12).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
