כשהפוליטיקאים מסלקים

בעיית הפליטים - לא מדובר בוויכוח פוליטי-תיאורטי, אלא מציאות יומיומית

"שקופים", יום א', 21:00, ערוץ 1

כמעט כמו כל בעיה לאומית, קובעים מרבית אזרחי ישראל את עמדתם לגבי בעיית הפליטים, לפי השתייכותם הפוליטית: ימין-חרדים - לגרש ומיד, מרכז-שמאל - לנסות לשקם. הבעיה היא, שלא מדובר בוויכוח פוליטי-תיאורטי (כזה שהפך להיות הוויכוח "הקלאסי" על עתיד השטחים), אלא מציאות יומיומית בעייתית מאוד עבור מי שחווה אותה - משני עברי המתרס.

מצד אחד נמצאים התושבים. תושבי האזור שחיו תמיד בחצר האחורית של מדינת ישראל: בעיות של ביטחון אישי, פשע והזנחה, היו נחלתם עוד הרבה לפני שהגיעו המהגרים החדשים. ההבדל הוא שעכשיו רמת הביטחון האישי פחתה עוד יותר ולמצוקה שלהם יש מראה שנבדל פיזית משאר תושבי השכונות. מה עוד צריך בשביל להתקומם, ובצדק?

מצד שני נמצאים המהגרים: חלקם פליטים שברחו מתופת של ממש, חלקם מהגרי-עבודה שמן הסתם באו גם הם ממציאות בלתי אפשרית. העובדה שהם נכונים לדרך הייסורים המסוכנת שמצפה להם במדבר, מלמדת על מצוקתם בארצות מוצאם. הם מועלים על אוטובוסים למרכז, יוצאים לחופשי בתל-אביב ונאסר עליהם לעבוד באופן חוקי.

במילים אחרות: כולם נדונו לחיי פשע עוד לפני שמקצתם עוללו מעשים חמורים של ממש.

מעל שתי האוכלוסיות מרחפת ממשלה שהפסיקה כבר מזמן למשול, פוליטיקאים שמזהים עניין תקשורתי, ובעיקר, עתיד קודר, לאלה וגם לאלה.

מדורת ההבלים

"טבלואיד", א', 23:00, ערוץ 8

הביטוי "היא עוד תבשל לך את הארנב", הוא סוג של קוד גברי (מחווה לדמותה של גלן קלוז ב"חיזור גורלי") שמצביע על אישה מושכת, אבל גם כזאת שעלולה להיות אובססיבית בהמשך הקשר. ג'ויס מק'יני לקחה אפילו את האקט הביזארי הזה צעד אחד קדימה.

זה היה יכול להיות סיפור אהבה יפה: מלכת יופי בדימוס פוגשת בחור צעיר ויפה, מתאהבת בו ומחליטה שיהיה שלה. מכאן הכול מסתבך, מאחר שמדובר בבחור מורמוני, עם אורח חיים שלא כולל מלכות יופי בדימוס. מה עושים?

אני משוכנע שרובכם הייתם חושבים על פתרון אחר לפני שהייתם חוטפים את הבחור המסכן, כי זה בדיוק מה שמק'יני עשתה. הפרשה שהתפוצצה בשנות ה-70, הפכה את מק'יני לגיבורת טבלואידים. נכון שהיו לתקשורת פרשיות עם מאפיינים דומים לפניה, אבל כאן זוקקו לראשונה כמעט כל המאפיינים של ה"טראש" כפי שאנו מכירים אותם כיום. כך, מה שמתחיל כסרט תיעודי על אישה "יפה, קצת משונה", הופך לביקורת על הדרך שבה אנו אוהבים את הסיקור החדשותי הצהבהב שלנו. שמרו על הארנב שלכם.