העליון חתם: "מקומו של הנוהג ב-195 קמ"ש - בכלא"

השופט סולברג בדחיית הערעור: "מאסרו של המערער הוא שיקומו. יראו עברייני התנועה וייראו כי נהיגה במהירות-קצה יכולה להביאם אל מאחורי סורג ובריח; לא רק לאחר שיהרגו אדם, אלא גם קודם לכן"

בית המשפט העליון דחה היום (ב') את ערעורו של נהג שנתפס נוהג ב-195 קמ"ש במכונית מרצדס בכביש 25 מבאר-שבע לשדה-תימן, שם המהירות המירבית הוגבלה בזמנו ל-90 קמ"ש בלבד.

הנאשם, מחמד אבו גוידר, נידון לעונש מאסר בפועל של 4 חודשים ולפסילת רישיון נהיגה למשך 50 חודשים. הוא ביקש לערער על עונש המאסר בפועל, הנדיר מאוד במקרים של עבירות תנועה ללא נפגעים, אך "זכה" למקלחת של צוננין מהשופט נעם סולברג, שכתב בהכרעת הדין: "מאסרו של המערער הוא שיקומו. הוא ראוי לגמול הולם ולהרתעה כלפיו וכלפי אחרים שכמותו. יראו עברייני התנועה וייראו כי נהיגה במהירות-קצה יכולה להביאם אל מאחורי סורג ובריח; לא רק לאחר שיהרגו אדם, אלא גם קודם לכן".

לנאשם 17 הרשעות קודמות בתוך פחות מ-3 שנות נהיגה, שתיים מהן מעבר באור אדום וכמה מהן עבירות מהירות.

בהכרעת הדין כתב השופט סולדברג: "נהיגתו במהירות של 195 קמ"ש מלמדת על טֵרוף הדעת. יישוב הדעת יבוא לו, למבקש, יש לקוות, במהלך ישיבה של 4 חודשים מאחורי סורג ובריח.

"אין זו דרך השגרה להורות על כליאתם של עברייני תעבורה, כשבפועל לא נגרם נזק לרכוש ולא פגיעה בגוף, אבל בכגון דא עלינו להקדים תרופה למכה. המהירות, הסכנה, העבר התעבורתי, אי-לקיחת האחריות, מחייבים ענישה משולבת וקשה, בדיוק כזו שננקטה כלפי המבקש: כליאה ושלילת רישיון נהיגה.

"בא-כוח המבקש ביקש לנקוט בענישה שיקומית: עבודות שירות, של"צ או מאסר על-תנאי. גבי דידי, שיקומו של נהג שכזה לא ייעשה בדרכים כנ"ל, אלא בדרך הענישה שנגזרה עליו. מאסרוֹ הוא שיקומוֹ. יש לקוות כי אכן ישתקם. מכל מקום, הוא ראוי לגמול הולם ולהרתעה כלפיו, וכלפי אחרים שכמותו. יִראו עברייני התנועה ויִיראו כי נהיגה במהירות-קצה יכולה להביאם אל מאחורי סורג ובריח; לא רק לאחר שיהרגו אדם, אלא גם קודם לכן".