אלטרנטיבי, לא מסחרי

"המקור" ו"קצת גבוה", יום ג' מ-21:00, ערוץ 10

ראו כמה כוונות טובות אפשר למצוא בדרך אל הגיהנום: היה-היה פעם ערוץ טלוויזיה מסחרי אחד בישראל. ישבו טובי המוחות והחליטו שיש מקום לערוץ נוסף, בתנאי שיהיה אלטרנטיבה גבוהה לערוץ הקיים, זה שמלא בשעשועוני ריאליטי לרוב.

כך נולדה היוזמה להקמת ערוץ 10. מהר מאוד התברר שהפורמט לא עובד. דווקא כשעולות תוכניות "מי טו" הערוץ זוכה לתשומת-הלב של הצופים. שיעור מאלף לרגולטור לכך שאי-אפשר להכווין מראש שידורי טלוויזיה, מקום שבו הצופה האוחז בשלט הוא המלך.

הערב (ג') הוא דוגמה טובה: "המקור" היא תוכנית תחקירים ואקטואליה מצוינת. מיד אחריה יעלה ויבוא יאיר ניצני, עם התוכנית הכי קרובה לפיצוח האוקסימורון שנקרא "תרבות בטלוויזיה".

אך אבוי, דווקא בערב כה אלטרנטיבי, הופך ערוץ 10 כמעט לשמועה. זה אומר לא מעט עליו, זה אומר הרבה עלינו, זה אומר המון על טלוויזיה.

המונה עדיין דופק

"מונית הכסף", יום ג' 22:00, ערוץ 2 קשת

הסיפור על המונית שנסעה לחפש אתונות ומצאה מלוכה עדיין נמשך. "מונית הכסף", שהחלה כהפקה קטנה, משהו לסגור איתו את הלילה, הפכה לתוכנית עתירת רייטינג, הפקה שבאופן יחסי להשקעה מספקת את יחסי העלות-תועלת הגבוהים ביותר.

הסבר אפשרי: בכל פרק תעלה למונית דמות גבולית אחת או יותר. מישהו משולי החברה, הבת של השכן וחברותיה אחרי כמה צ'ייסרים או בנו הסתום אך המבדח. בקיצור - יש אקשן.

וישנו עידו רוזנבלום, שרמנטי, קולי ומתנשא קלות. הערב הוא ממשיך לנסוע, עם המקפצה של "ארץ נהדרת" ורייטינג גבוה לתוכנית נמוכה, אבל מבדרת.