יעקב אילון? ינון מגל? יון פדר: "אצלנו ynet הוא הטאלנט"

טבילת האש החיה הראשונה של אולפן החדשות של ynet הייתה יום הבחירות בארה"ב. זמן לא רב לאחר מכן נקלעה המדינה למבצע "עמוד ענן", ואתר האינטרנט של קבוצת "ידיעות אחרונות" נדרש לכיסוי נרחב. הבחירות שיתקיימו בשבוע הבא אמורות להיות שיא העניין מבחינת הגולשים, ועורך האתר יון פדר, המנכ"ל אבי בן-טל וצוותו של פדר בראשותם של המשנה לעורך ערן טיפנברון וראש מחלקת החדשות אמנון מרנדה נערכים לשידורים המיוחדים.

לדברי פדר, "אולפן החדשות של ynet הוא לא מהפכה, אלא תהליך אבולוציוני. אם לפני עשר שנים האינטרנט היה כולו סטילס, וכשהתחיל הפס הרחב עברנו, הראשונים, אגב, לעשות וידיאו חדשותי, בהמשך, לפני כשלוש שנים, התחלנו לעשות שידורים חיים. וכעת עוד שלב: הטמעה של פורמטים טלוויזיוניים מובהקים, מבוססי אולפן".

מסע ההתחמשות של אתרי החדשות באנשי טלוויזיה, במטרה לקדם את האג'נדה הטלוויזיונית-אקטואלית שלהם, היה גולת הכותרת של האינטרנט המקומי בשנה החולפת. בוואלה גייסו למערכה את ינון מגל, ובמאקו הלכו על יעקב אילון. ynet שמר על מעמדו כאתר החדשות המוביל בישראל גם השנה והקים גם הוא אולפן טלוויזיוני במאות אלפי שקלים. אך בשונה מהמתחרים לא גייס טאלנט בקנה מידה לאומי שיוביל את השידורים. לחזית נשלח הכתב והפרשן הפוליטי אטילה שומפלבי, שמוכר בעיקר לצופי ערוץ הכנסת.

"אני לא מאמין בקונספט של טאלנטים", מסביר העורך הראשי של ynet, יון פדר, את הבחירה בשומפלבי בראיון בלעדי ל"פירמה". "הטאלנט הוא ynet ולא נבנה סביבה שלמה סביב אישיותו של מגיש, טוב ככל שיהיה. מבחינתי, אולפן ynet הוא זה שבו צריך להתמקד".

פדר מדגיש כי "טאלנט" הוא מושג טלוויזיוני, "שהייבוא שלו לעולם האינטרנט הוא ניסיון פאתטי לנכס לעצמנו פסאודו-זוהר טלוויזיוני. אנחנו לא בונים לוח טלוויזיוני כדי שהגולש יפתח את האתר כדי לראות מישהו מסוים".

לדבריו, "כישורי ההגשה של אטילה עולים על הכביכול-טאלנטים טלוויזיוניים שהובאו לאינטרנט. מה גם שהוא מביא לאולפן יכולות של כתב שטח".

- איך אתה מסביר את העובדה שכולם הקימו אולפן חדשות במקביל אליכם?

"הווידיאו לסוגיו היה הטרנד האינטרנטי החם ביותר בשנתיים שחלפו, טרנד ש-ynet הוביל בתחום החדשותי, ואני משער שהמתחרים, כמו וואלה, החליטו להיכנס למהלך דומה כששמעו שאנחנו מקימים אולפן. תחרות זה דבר בריא".

"כלי תקשורת ייסגרו"

בנוף תעשיית האינטרנט המקומית פדר הוא יוצא דופן בכך שזה 13 שנים הוא משמש כעורך הראשי. "זה קשור לאופי של הארגון, אבל זה גם אופי של פרסונה", הוא אומר, "ynet הוא לא האתר שהקמנו לפני 12-13 שנה. זה ארגון שכל כך צמח והתפתח, לא רק מבחינת גודלו והקהל שהוא מדבר אליו, אלא מבחינת דפוסי הפעילות ואופי המוצר, לכן, לאורך כל 12 השנים לא היה מצב שבו עשינו 'more of the same', והתפקיד השתנה כל הזמן.

"ברמה האישית, הקריירה שלי התאפיינה בריצה למרחקים ארוכים. אני חושב שהמודל שאני מייצג, של עורך ראשי שהמשיך לנהל את הארגון מהימים שהוא היה סוג של סטארט-אפ ועד היום, כשהוא ארגון תקשורת ארצי רב היקף, זה המודל הנכון".

- סביבך כולם מרעננים.

"זה מאוד שונה מהטרנד היום של עורכים צעירים בכל כלי התקשורת, שאצה להם הדרך. כולם ממהרים. אנשים נורא צעירים, מאוד מוכשרים, יושבים שנתיים-שלוש בתפקיד וכבר מרגישים שמיצו אותו ושהם חייבים להתקדם הלאה. לאן הם ממהרים כל כך?! אתה רואה עורכי מדורים ועורכי מדיות שבתחושה שלהם מיצו את התפקיד בלי לדעת מה האופק. איזה אופק יש לבן 30 שעשה את כל מערך התפקידים?".

פדר מאמין שתקשורת לא יכולה להרשות לעצמה להיות "כל כך תזזיתית". לדבריו, "יש משקל עצום לניסיון רב ולבוגר אחראי בכל ארגון. אני מאחל שכולם יירגעו קצת. שיהיו יציבים יותר. זה גם יבטיח שלאנשים האלה יהיה אופק מקצועי לשנים רבות. אחרת כולם ימצאו את עצמם משוטטים ללא הפסק".

כמו פדר, גם ynet עצמו התחיל כמיזם קטן, אך מאיים. בקבוצת "ידיעות אחרונות" בחרו להקים מותג בעל שם אחר, מנותק ונפרד מהעוגן הוותיק של הפרינט. היום לאחר שהאתר הפך לעמוד בית של חלק ניכר מהישראלים, הוא נטל את ההובלה בקבוצה ונחשב לנכס אסטרטגי עליון. הגישה החריגה ההיא מלפני 13 שנה הוכיחה את עצמה.

- אז מי המתחרים שלכם עכשיו, ערוץ 2 ו-10?

פדר: "אני לא חושב שאנחנו מתחרים במגרש הטבעי של הטלוויזיה. כוחה הוא בשעה שמונה בערב, כשעשרות אלפי אנשים רואים חדשות. המודל הזה הוא לא אינטרנטי. אנשים לא יישבו בשעה מסוימת ויראו חדשות מצולמות באינטרנט. האינטרנט כולו מבוסס VOD. היתרון שלנו הוא שאפשר לפתוח את זה מתי שנוח לך. אנחנו לא הולכים למודל של לוח שידורים ולא נהיה מחויבים לתוכניות קבועות בשעות קבועות".

לדבריו, "אנחנו מייתרים את הטלוויזיה במצבים מסוימים. כל פרויקט שחרורו של גלעד שליט כוסה ב-ynet בשידור חי, שלא נפל מכל ערוצי הטלוויזיה. כך יש עוד שחקן שמגיש לגולשים עוד אופציה של שידור חי באירועים מהסוג הזה".

- מה לגבי תחום הבידור?

"גם בתחום הבידור אני לא רואה איך אנחנו מחליפים את הטלוויזיה. תוכנית כמו 'פיני', ששלוש עונות שלה שודרו ב-ynet, היא מוצר טלוויזיוני לכל דבר, ואתה מקבל אותו דרך האינטרנט. אבל מכאן ועד לראות בנו ישות מתחרה על כל הגודל שהטלוויזיה מגישה? אנחנו עוד לא שם ולא נראה שנהיה שם בזמן הנראה לעין".

מאבקי הקיום שהקיפו את כלי התקשורת בארץ לא פסחו השנה גם על ynet. "זו אולי אחת השנים הגרועות בתולדות התקשורת הישראלית", אומר פדר בהבנה ברורה שהמציאות מכתיבה התנהלות אחרת. "כמות כלי התקשורת הנוכחית בארץ לא יכולה להתפרנס מעוגת הפרסום, שנחתכה בשנה האחרונה ב-450 מיליון שקל. זה אומר שחלק מכלי התקשורת פשוט לא יכול לפרנס את עצמו.

"בעשר השנים האחרונות שוק התקשורת גדל בנפחים עצומים. הגענו לאיזושהי נקודה שבה השוק יצטרך ללמוד להתכנס לממדים שפויים יותר. זה תהליך מאוד מכאיב, שעובר גם על גופים חזקים, אבל זה גם תהליך בריא שיאפשר לשרוד ולחלץ את אותם כלי תקשורת שתלויים בכסף פילנתרופי - פוליטי או כלכלי - ויעמיד אותם על רגליהם באופן עצמאי. לצד זה, ניאלץ לראות כלי תקשורת בכל הפלטפורמות נסגרים, מצטמצמים או מתאחדים".

- בהקשר זה, מה החשש הגדול שלך בשנה הקרובה?

"החשש שלי לא שונה מזה של כל גופי התקשורת, והוא שנפח ההכנסות לא יאפשר לייצר תקשורת עשירה ואופנתית כפי שראוי שהציבור הישראלי יקבל. אני מקווה ש-2013 תיטיב איתנו".

הוועד לא השפיע

פדר התמודד השנה גם עם התארגנות של עובדי האתר, מהראשונות שסימנו את גל ועדי העיתונאים ששטף את המערכות העיתונאיות. לא רק שההתארגנות של ynet הצליחה לפרוץ את החומות הבצורות של "ידיעות אחרונות", היא הגיעה גם לבית המשפט, לאחר שראשי ההתארגנות טענו שפוטרו בשל פעילותם. הפסיקה הייתה לטובתו של תני גולדשטיין, העובד שפוטר, והאתר חויב לקבלו חזרה לעבודה. זמן לא רב אחר כך הוא עזב שוב את ynet.

"אכן יש טרנד כללי באחרונה, שלא קשור דווקא לתקשורת, שבמסגרתו ההסתדרות דוחפת לעידן של חזרה לעבודה מאורגנת. ענף התקשורת לא שונה מהותית", אומר פדר ומתעקש לא להוסיף.

מערכת הבחירות הנוכחית זוכה לסיקור תקשורתי נרחב גם ברשתות החברתיות, שהיו שוליות לפני ארבע שנים. זו גם התקופה שבה כלי התקשורת נבדקים בציציותיהם באשר לגילוי נטיות פוליטיות כאלה ואחרות. מאחורי הקלעים מסתתרים קרבות של אג'נדות ואינטרסים, כמו הגב הפוליטי שנותן "ישראל היום" לראש הממשלה בנימין נתניהו, ומנגד, המתחרה שלו "ידיעות אחרונות", שמנגח אותו.

פדר מתנער מטענות על השפעות מכיוון המו"ל על התוכן. לדבריו, "אין לנו אג'נדה, וזה דבר מאוד עקרוני. אתר ynet הוא כלי תקשורת מסורתי. אנחנו משתדלים ככל שאנחנו יכולים לא להיות מזוהים עם קו, עמדה, אג'נדה או אידיאולוגיה.

"תמיד יש לכותבים, בטח לכותבי הטורים, נטיות כאלה ואחרות, אבל בשונה מכלי תקשורת אחרים אנחנו ודאי לא כלי שמזוהה פוליטית או שמקדם אג'נדה. למעשה, הטוקבקיסטים מכל הקשת הפוליטית מאשימים אותנו בקידום צד כזה או אחר, מה שמראה שאנחנו כנראה עושים עבודה מאוזנת".

*** הדירוג המלא של 100 המשפיעים בתקשורת - במגזין "פירמה"