חגיגות הביומד: מה עומד מאחורי ההנפקות בוול סטריט?

יותר ויותר חברות ביומד ישראליות נכנסות לוול סטריט בדלת האחורית, על ידי הנפקת תעודת פיקדון (ADR), מבלי לגייס הון חדש ■ מדוע הן עושות זאת, מהי תעודת פיקדון ומה ההשלכות של הנפקה שלה

תוך מספר שבועות, כך זה נראה כרגע, תהפוך קמהדע - אחת מחברות הביומד הישראליות המובילות - לציבורית בוול סטריט. קמהדע תעשה את זה בדרך הכי קשה, דהיינו הנפקה של מניות חדשות וגיוס של הון לתוך החברה, תוך כדי ניסיון לשכנע כמה שיותר משקיעים להאמין בחזון שלה.

למרות הפריחה המתחדשת של תעשיית הביומד המקומית, קמהדע די בודדה במערכה, אך לא ממש במלחמה על לב המשקיעים בארה"ב. חברות הביומד שעדיין לא ממש מתאימות להנפקה בשוק ההון האמריקאי - אך מאוד רוצות "לתפוס אמריקה" - מצאו דרך אחרת להפוך לציבוריות בוול סטריט - על ידי הנפקה של ADR (American depositary receipt). מבדיקת "גלובס" עולה כי עד כה עשו זאת חמש חברות ביומד ציבוריות, וכפי הנראה הן לא תהיינה האחרונות. האחרונה שעשתה זאת היא רדהיל (Redhill), וקדמו לה (ראו טבלה) ביוליין, כן פייט, מזור רובוטיקה והדסית.

ADR - איך זה עובד

אז מה זה בדיוק ADR? ובכן, הפירוש המילולי הוא "תעודת פיקדון אמריקאית", אך הפירוש היותר מעשי הוא נייר ערך אמריקאי שעוקב אחר נייר ערך זר. ADR הוא כלי מסחר Made in the USA, שמאפשר למשקיע האמריקאי להשקיע בני"ע זרים (בעלויות מסחר נמוכות בהרבה מאלו של מסחר ישיר בני"ע זר), ובמקביל מאפשר לאותה חברה זרה שמנפיקה אותו להפוך לציבורית בשוק ההון האמריקאי (בעלויות נמוכות בהרבה בהשוואה להנפקה רגילה של מניות רגילות).

דרך אגב, ה-ADR הראשון הונפק בארה"ב בשנת 1927.

ואיך זה בדיוק עובד? מנגנון המסחר ב-ADR שונה מזה של מסחר במניות רגילות, כשה-ADR מונפק למעשה על ידי בנק השקעות אמריקאי. המוביל בתחום בארה"ב הוא BNY Mellon, שנולד מהמיזוג בין Mellon Financial ל-The Bank of New York. כאשר משקיע אמריקאי רוצה לרכוש ADR (נניח של רדהיל) הוא פונה לברוקר שלו, וזה פונה לברוקר מקביל בארץ שרוכש עבורו את מספר המניות שנדרשות כדי שיקבל את חבילת ה-ADR שביקש.

מה פירוש? ובכן, על פי רוב ADR אחד אינו מקביל למניה רגילה אחת. המחיר המינימלי של ADR שמונפק בנאסד"ק (ולא בפלטפורמות מסחר אחרות - פרטים בהמשך) הוא 4 דולר, ולכן חברות שמחיר המניה שלהן בשוק ההון המקומי נמוך מ-4 דולר, כל ADR שלהן יהיה שווה כמה מניות ולא אחת. רדהיל, לדוגמה, קבעה יחס של 1:10.

וכך, ברגע שאותו ברוקר אמריקאי קונה את חבילת המניות שהוא צריך - באותו שוק הון זר - הוא מעביר אותן לבנק המנפיק, שמפקיד אותן בחשבון נאמנות, מנפיק מולן את מספר ה-ADR הנדרשים ומוסר אותן לאותו משקיע שהזמין את התעודות.

אילו סוגי ADR קיימים

בארה"ב, כמו בארה"ב, אין ADR אחד אלא שלושה, וכל אחד מותאם לדרישות החברה שמנפיקה אותו. ADR רמה 1 (Level I ADR) הוא נייר שנסחר באחת הבורסות שאינן כפופות לכללי הדיווח של רשות ני"ע האמריקנית (כמו הבורסה שמעבר לדלפק, OTC), ולכן החובות הרגולטוריות הגלומות בו מצומצמות בהרבה. ADR רמה 2 (Level II) הוא ני"ע שנסחר באחת הבורסות שכן כפופות לרשות (NYSE/נאסד"ק/AMEX), אך במסגרת הנפקתו החברה לא גייסה הון חדש, ואילו ADR Level III הוא כמו ADR רמה 2 אך כן כולל גיוס הון חדש.

הנפקת ADR (לא כולל גיוס הון חדש), אגב, היא סיפור של כמה מאות אלפי דולרים, ועלויות התחזוקה שלו אינן גבוהות באופן משמעותי מאלו של מניה רגילה בשוק ההון המקומי. כך לטענת אורי שילה, סמנכ"ל הכספים של רדהיל, האחרונה כאמור שביצעה הנפקת ADR. רדהיל ביצעה הנפקת ADR רמה 2 בנאסד"ק, ובעקבותיה תעבור למתכונת דיווח במסגרת חוק "הרישום הכפול", דהיינו בלי דו"חות בעברית, בלי דו"ח תקופתי, בלי דו"ח ברנע ובלי חשיפת מקבלי השכר הבכירים בחברה. רק 20-F, 6-K, ואנגלית, הרבה אנגלית. אם נניח לרגע את הציניות בצד - זו אחת ההשלכות המשמעותיות של הנפקת ADR על ציבור המשקיעים המקומי.

מה היתרונות של ADR

היתרון העיקרי ואולי היחיד של ADR הוא שהוא מאפשר לחברה הזרה להיכנס בדלת האחורית לוול סטריט, ובעלויות נמוכות בהרבה מהנפקה של מניות רגילות. במילים אחרות - חשיפה, חשיפה ועוד חשיפה, ולכמה שיותר משקיעים זרים בכלל, ואמריקאים בפרט. וכן, בטווח הארוך יותר הוא יכול להקל על אותה חברה בבואה לגייס הון בשוק ההון האמריקאי.

"זה לא מהלך שמיועד רק לתוצאה של מחר בבוקר", אומר שילה מרדהיל, "אין פה איזשהו קסם. זה לא אומר שמחר בבוקר השוק האמריקאי יגלה אותנו ויקפיץ את השווי שלנו. בשבילנו, זהו חלק מתהליך צמיחה והתפתחות של חברה, בעיקר כמו רדהיל, שעובדת הרבה מול משקיעים זרים". לדברי שילה, לפני הנפקת ה-ADR החברה לא ביצעה רוד שואו (כמו שעושים לפני גיוס הון) שמטרתו לקדם מכירה של התעודות, אך כן דאגה להיפגש עם משקיעים זרים ולהשתתף בכנסים של בנקי השקעות אמריקאים, כדי לסייע לשוק האמריקאי להכיר את ה-ADR החדש בשכונה.

והוא מציין יתרון נוסף, עקיף יותר: "זהו כלי שלא מגדיל את היצע המניות ולא מדלל את בעלי המניות הקיימים, אך במקביל כן מגדיל את החשיפה של החברה בפני שוק הון שהוא הרבה יותר גדול מהשוק המקומי שלה".

מה החסרונות של ADR

החיסרון העיקרי של מוצר זה הוא תוצר נלווה של היתרון שלו, לפחות לפי שילה. "בגלל שלא מדובר בהנפקת מניות חדשות, ההיצע של ה-ADR אותו ניתן להנפיק ולמכור הוא מוגבל, כי הוא כפוף למספר המניות שהונפקו בשוק ההון המקומי", הוא מסביר.

"לכן, יצירת מסחר ב-ADR היא תהליך שנבנה לאט-לאט. צריך לבנות את העניין סביב החברה, ואז לבנות את הנזילות של ה-ADR. חברה שעושה מהלך כזה לטובת הטווח הארוך, לוקחת בחשבון חיסרון שכזה, ולכן הוא פחות משמעותי עבורה".

ואכן, יצירת מסחר ב-ADR אינה דבר טבעי. "גלובס" בדק את רמות המסחר שנוצרו בארבע חברות הביומד שביצעו עד כה הנפקת ADR (בנטרול רדהיל שה-ADR שלה נסחר רק ימים ספורים), והתוצאות אינן ממש מחמיאות. ברוב החברות מדובר במקרה הטוב על מסחר של מאות עד אלפי מניות בודדות, ובמקרה הגרוע - אפס מניות.

כמובן שבמקרה דנן, עדיין מוקדם לקבוע האם הנפקת ADR אכן מועילה לחברה ביצירת חשיפה לשוק ההון האמריקאי, אך אם מסתכלים על טבע, ענקית הגנריקה הישראלית (כן, היא נסחרת בארה"ב כבר עשרות שנים על בסיס ADR) - כנראה שהשמיים הם הגבול.

tali-z@globes.co.il

זו לא מניה
 זו לא מניה