בכירים לשעבר באוצר תוקפים היוזמה לבטל את ביה"ד לעבודה

לטענתם, לביה"ד תפקיד חשוב בפתרון סכסוכים ■ מנגד, טוען עו"ד נחום פינברג, שמייצג חברות כי התוכנית היא "קריאת מצוקה" של המעסיקים

בכירים לשעבר במשרד האוצר תוקפים היום (ד') את התוכנית שמיוחסת לאנשי האוצר ומשרד ראש הממשלה, בדבר ביטול בתי הדין לעבודה או צמצום משמעותי בסמכויותיו לאחר הרכבת הממשלה.

"לבתי הדין לעבודה יש תפקיד חשוב במדינה, ובסך הכל הם עושים עבודה מצוינת כגורם מגשר, אז בואו לא נשפוך את התינוק עם המים", אומר יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר. "זה לגיטימי בעיני לדבר על רפורמה במערכת בתי הדין לעבודה, אבל לא לגיטימי בעיני לתקוף את המערכת הזו כדי להגיע לעמדת כוח בפתיחת המו"מ מול ההסתדרות", הוא מוסיף. רכלבסקי רומז לכך, כי ייתכן שביטול בתי הדין לעבודה הוא בבחינת "עז", שנועד להשיג מההסתדרות פשרה בנוגע לתוספות השכר במגזר הציבורי או בסוגיית מיסוי קרנות ההשתלמות.

רכלבסקי סבור כי ניתן לבחון רפורמה שלפיה תביעות פרט של עובדים, להבדיל מסכסוכים קיבוציים, יידונו בבתי משפט השלום ולא בבתי הדין לעבודה - זאת, רק אם יוכח כי מדובר במהלך שיביא ליעילות רבה יותר. ואולם, רכלבסקי מציין, כי בתי הדין לעבודה לא תמיד נתפסו כמגיני זכויות העובדים, וכי פסיקות רבות היטיבו דווקא עם המעסיקים. הוא אף מזכיר שבעבר הרחוק, דווקא ההסתדרות היא שהתנגדה להקמת בתי הדין לעבודה: "כשהקימו בשנות השבעים את בתי הדין זה החליש את ההסתדרות, כי עד אז המוסדות השיפוטיים של ההסתדרות ניהלו את המדינה. הממשלה דאז חשבה שנכון יהיה להקים מערכת ממלכתית בתחום הזה, וההסתדרות הייתה מהמתנגדות הגדולות למהלך".

"משך הסכסוכים יעלה"

גם אילן לוין, עד לפני כשנה הממונה על השכר באוצר, מתנגד בתוקף ליוזמה. "אם היוזמה היא של הממשלה, יכול מאוד להיות ששכרה יצא בהפסדה. אני לא רואה סיבה למה הממשלה צריכה לקדם רעיון כזה", הוא אומר. "לבית הדין לעבודה יש תפקיד מאוד חשוב בשנים האחרונות בפתרון סכסוכים ובהגעה להסדרים - בין היתר באמצעים אלטרנטיביים כמו שכנוע הצדדים ללכת לגישור או לבוררות. הוצאת בתי הדין מהמגרש תביא לעלייה במשך הסכסוכים עד להגעה לפתרון, ולתוצאות חמורות יותר - גם למעסיקים הפרטיים וגם ולמגזר הציבורי שיסבול מהתמשכות המאבקים", הוא קובע.

לדברי לוין, פעמים רבות ביה"ד לעבודה מאפשר גם למעסיקים וגם לראשי הוועדים "לרדת מהעץ ולהתפשר". לטענתו, האמירות של ביה"ד אליהן נחשפים גורמי האופוזיציה שיש כיום בכל ועד עובדים, מחזקות הרבה פעמים את הצד שרוצה להגיע לפתרון. "גם כשביה"ד מותח ביקורת קשה על הממשלה, זה איתות מאוד חשוב למקבלי ההחלטות. זה נותן כיוון ודחיפה לפתרון. יש כמה ועדי עובדים שלא רואים בביה"ד לעבודה כתובת לפתרון, והם היו מעדיפים ערוצים כוחניים יותר, ככה שדווקא פגיעה בבתי הדין לעבודה יכולה לשרת אותם ולא את המדינה".

לוין לא ממהר לקנות את ההצעה שמדברת על חובת בוררות, טרם שהצדדים פונים לבתי הדין לעבודה. "בוררות זה בעצם להעביר למישהו אחר את היכולת להכריע. בוררות לא יכולה לעשות דברים שניתנים למימוש רק במו"מ. למשל, לך תשכנע את האחיות לתת עוד משמרת בחודש. אתה חושב שהן יסכימו כי ככה הבורר אמר? זה עניין למו"מ, של תן וקח. כמו שעון הנוכחות במקרה של הרופאים (שהושג רק במו"מ האחרון ולא במסגרת הליך הבוררות שהתקיים לפני מספר שנים - ש.נ). מו"מ מאפשר לך לזהות את קבוצות הלחץ, לדעת מתי אפשר לסגור ועם מי. במקרה של המתמחים, ראינו איך ביה"ד נתן להם צווי ריתוק ועדיין הם לא חזרו לעבודה. אתה לא רוצה לגרור עובדים בשלשלאות. אז אתה חייב להיות נחוש, אבל גם הוגן ומתפשר".

לדברי לוין, ספק רב אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומי שאמור לרכז את התוכנית הכלכלית, אורי יוגב, מתכוונים לצאת למלחמה חזיתית ביו"ר ההסתדרות, עופר עיני. "אורי יוגב הוא לא אותו אורי יוגב של 2003, ונתניהו הוא לא אותו נתניהו. לשניהם יש תקשורת טובה היום עם עיני, וראינו את זה גם במקרה של הרכבת וגם ברפורמה במנהל מקרקעי ישראל. הרי נניח שיצליחו לנצח את עיני, למרות שאני בספק אם יצליחו לשבור אותו, אתה יודע מה האלטרנטיבה? מישהו רוצה לפגוש ארגון עובדים מיליטנטי במקומה של ההסתדרות?".

קריאת מצוקה של המעסיקים

עו"ד נחום פינברג, שמייצג את המעסיקים הגדולים במשק, סבור כי היוזמה לביטול בתי הדין לעבודה, שמקורה בתוכנית של נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, היא בבחינת "קריאת מצוקה" מצד המעסיקים.

"אם השאלה היא האם מהלך כזה יצליח, אני בספק גדול. אבל האמירה הזו שרוצים להגביל או לבטל את בתי הדין לעבודה היא אמירה כואבת שנובעת מפסקי הדין האחרונים של ביה"ד הארצי לעבודה. זו אמירה של מעסיקים שאומרים 'ככה קשה לנו להתנהל יותר'. במקרה הספציפי של פלאפון, יכול להיות שהפסיקה הייתה מוצדקת בעניינה של החברה בלבד בגלל ההתנהלות שלה. אבל להפוך את זה לפסיקה עקרונית שמחייבת את כולם? בגלל פלאפון צריך להפוך את כל המעסיקים לטפט אצלם בבית? אז נכון שחברה שנשענת על מחצבים לא יכולה לעבור לחו"ל, אבל יש לא מעט עסקים שיכולים יום אחד לעבור לרומניה לצורך העניין".