מנוע צמיחה כלכלי

לאחרונה התפרסם דוח חשוב של ארגון מדינות ה-OECD בנושא חתירה להגברת השוויון בין המינים והמשמעויות המוסריות, החברתיות והכלכליות הרחבות שיש למטרה זו.

העובדה שמצבה של ישראל לא נבחן במסגרת אותה סקירה, בניגוד לדוחות אחרים שמוציא הארגון, מלמדת כי מדינות רבות בעולם ביצעו התקדמות משמעותית בכיוון של שוויון בין המינים. הדבר בולט במיוחד בהתקדמות ניכרת בשוויון בתחום החינוך. לעומת זאת, בתחום התעסוקה, נשים ממשיכות להרוויח פחות, מתקשות לטפס במעלה הסולם הארגוני, וצפויות להזדקן בעוני בהסתברות גבוהה יותר מגברים. הפליית נשים היא בזבוז של שנים ארוכות של השקעה בחינוך וכן בזבוז בלתי נתפס של משאב אנושי חשוב.

חלק ניכר מאי-השוויון בין המינים נוצר כבר עם המעבר מספסל הלימודים לשוק העבודה. במדינות ה-OECD, בתחילת שנת 2013, נשים עדיין מתקשות יותר מגברים למצוא עבודה ראשונה, והן משתכרות בממוצע כ-16% פחות בעבודתן המקצועית הראשונה לעומת גברים, וכן נאלצות פעמים רבות להסתפק במשרות חלקיות. שוויון משופר בחינוך אינו מבטיח שוויון בסביבת העבודה. נשים רבות מוותרות על יציאה לעבודה כפועל יוצא מעלויות טיפול גבוהות בילדים הממזערות את הערך הכלכלי הנובע לתא המשפחתי בעקבות יציאת האישה לעבוד.

בחברה שברובה תפקיד האישה נתפס עדיין כטיפול בילדים ובבית, ובה לרוב שכר הגבר במשפחה גבוה יותר, קיימת פגיעה מהותית בתמריץ של האמהות לצאת לעבודה במשרה מלאה. סביבות עבודה רבות "מענישות" נשים על הפסקת הקריירה לטובת גידול וטיפול בילדים באופן שוטף. נוכחות הנשים בסקטור העסקי נותרה נמוכה גם בשל תחומי הלימוד שאליהם מכוונות נשים רבות, והן בשל מחסור בתוכניות תמיכה ממשלתיות נרחבות לתמיכה ביזמות נשית.

המדינה יכולה וצריכה לנקוט פעולות של "הפליה מתקנת" לטובת נשים, לקבוע מכסות לנשים בדירקטוריונים, ולהציב יעדים לשילוב יותר נשים במשרות בכירות בסקטור הציבורי. חשוב שהמדינה תשמש דוגמה ותעסיק נשים בתפקידי-מפתח.

ממשלת ישראל צריכה לשקול הכרה במס על הוצאות הטיפול בילדים, במסגרת מעבר מתבקש לדוחות מס אישיים, וכן לפעול להגדלת היצע המסגרות הציבוריות לטיפול בילדים. זאת, על מנת להגדיל את התמריץ של יציאת נשים לעבודה. התאגידים עצמם צריכים לשלב בקוד האתי שלהם יעדים כמותיים ואיכותיים לשילוב נשים בתפקידי-מפתח ולעקוב אחר עמידה ביעדים אלו על ציר הזמן.

על המעסיקים לסייע בבניית מסגרות עבודה גמישות מבחינת שעות ומיקום לנשים, כדי שהן יוכלו לאזן בין הדרישות המשפחתיות לדרישות הקריירה. עידוד יזמות נשית היא מטרה לאומית לכל דבר, שכן מדובר במנוע צמיחה כלכלי אדיר, שיכול לתרום הן לשדרוג חוסנו הפיננסי של התא המשפחתי והן לצמיחת המשק. נכון להיום, רק כ-30% מהעסקים במדינות ה-OECD הם עסקים בבעלות נשים, ורובם קטנים הרבה יותר בממוצע מעסקים בבעלות גברים. סביר להניח שבישראל המספרים נמוכים יותר.

העמדת אשראי זמין וזול

במדינות ה-OECD נשים מנהלות-בעלות עסקים סובלות מהכשרה ניהולית נמוכה יותר בממוצע, ונאלצות להשקיע פחות זמן בעסקיהן מאשר גברים. לכן, הן משתכרות 30%-40% פחות ממקביליהן הגברים העצמאים. נשים נגישות הרבה פחות לאשראי מאשר גברים ורובן משלמות ריביות גבוהות יותר. לזכותן עומדת היסטוריית אשראי קצרה וביטחונות מועטים יותר. הקמת מסגרות-אשראי ממשלתיות ייעודיות הממוקדות בהעמדת אשראי זמין וזול לנשים יכולה לתרום רבות להקמה ולפיתוח של עסקים בבעלות נשים.

הגיע הזמן שתוקם בישראל קרן לאומית בהיקף של מספר מיליארדי שקלים טובים, שייעודה יהיה - סיוע מימוני לעסקים בבעלות נשים. המערכת הפיננסית עצמה צריכה לעודד הקמה של עסקי נשים, הן ברמה הערכית והן ברמה העסקית. לפני הכול דרוש טיפול-שורש מקדים בסטריאוטיפים ובהתנגדויות בציבור הרחב לעידוד נשים ליציאה ללימודים ולעבודה.

הגברת השוויון בין המינים במשק הישראלי בכלל ובשוק העבודה בפרט, תהווה מנוע צמיחה כלכלי יוצא דופן. במדינה שבה ציבורים גדולים לא מעוניינים לצאת לעבודה מסיבות שונות ומשונות, יש לעודד עבודת נשים בכל דרך אפשרית.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון