גרוניס כופה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה

עד כמה קיצונית גישתו העוינת של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ביחס לבקשות לפסול שופטים מלשבת בתיקים שהוקצו להם? דוגמה לכך ניתן לראות בהחלטה שנתן גרוניס בימים האחרונים, שבה קיבל ערעור על החלטתה של שופטת בית משפט השלום בתל-אביב חנה ינון לפסול את עצמה מלשבת בתיק שהתנהל בפניה.

בניגוד להחלטתה של ינון עצמה, הורה גרוניס כי היא לא תיפסל מהמשך הטיפול בתיק, וכי הוא יוחזר אליה להמשך בירורו ולמתן פסק דין.

בדרך-כלל נוהג גרוניס בגישה קשוחה הדוחה כל ניסיון לערער על החלטת שופט שלא לפסול עצמו; כאן הרחיק נשיא העליון לכת ופסל החלטה של שופטת לפסול את עצמה.

מדובר בהחלטתה של השופטת ינון לפסול את עצמה מהמשך ישיבה בתביעת לשון הרע שהגישו חברת דוק השקעות ויוסף אמודאי נגד צבי תום צבעוני.

צבעוני הגיש בקשה לפסול את השופטת, שלדבריו "האמינה לשקרים הפליליים" של התובעים, ומאחר שהיא "קשורה לגורמים פליליים" האחראים להגשת התביעה נגדו.

מתברר כי צבעוני הגיש בקשה לפסול יותר מ-10 שופטים בתיקים שונים המתנהלים נגדו בבתי המשפט, וכי גם השופטת ריבה ניב שטיפלה בתיק הזה פסלה את עצמה לבקשתו, והוא הועבר לשופטת ינון.

"אין ולא היה לי כל קשר לגורם פלילי בימי חיי", כתבה ינון בהחלטתה, "בין באופן אישי ובין באולמי, בו נדונים תיקים אזרחיים בלבד, והעלאת טענה כזו היא לא רק הזויה אלא חמורה וקיצונית מכדי להעלותה נגד מי משופטי ישראל. לא ברור אם בעבר הופנה עניין זה למי ממנהלי בתי המשפט, שכן מדובר במתדיין סדרתי המגיש בקשות במספר בלתי סביר בתיקים, וביניהן בקשות חריפות לפסילת שופטים בכמות שאינה מתקבלת על הדעת.

"לאור איומו לטפול כוונה פלילית על הח"מ, וטיעונו כי פעלתי לפי השפעה פלילית מבחוץ, ספק גדול כיצד יתנהל תיק כזה באופן תקין בפניי, ביודעי כי צבעוני אך חורש רעת השופטת. אין להשית על שופט לטפל טיפול משפטי שוטף באווירה כבדה של איומים, והשופט אינו אמור לסור למשטרה כדי להתלונן על מתדיין שכזה, בכוחותיו הוא בלבד. לפיכך, אף שמצרה אני על כך, פוסלת אני מטיפול בתיק זה".

אלא שכאמור, גרוניס לא קיבל את החלטתה של ינון והחליט לחייבה לדון בתיק. "לא התקיימה במקרה זה עילה המצדיקה את פסילת בית המשפט. אכן, יש לתת משקל לתחושותיו של השופט הסובר כי אין זה מן הראוי שידון בתיק. עם זאת, להתחשבות בעמדת השופט לפסול עצמו יש גבולות", כתב הנשיא בהחלטתו.

לדבריו, "אין לתת יד לניסיון להטיל מורא על שופטים עד כדי סיכול ההליך השיפוטי התקין. מדובר במתדיין טרדן, המטריד שופטים שהחלטותיהם אינה לשביעות-רצונו, בהגשת בקשות חסרות שחר לפסילתם. יש לזכור כי הזכות לשבת בדין היא גם החובה לעשות כן, והשתחררות בלתי ראויה של השופט מהדיון במשפט עלולה לפגוע בהגינות המשפט ובאמון הציבור". (ע"א 9202/12).