חברות בטורקיה במגעים ראשוניים לרכישת גז מלוויתן

השותפים בקידוח לוויתן קיבלו בשבועות האחרונים פניות ממספר קבוצות עסקיות גדולות הפועלות בטורקיה ומעוניינות ברכישת גז ישראלי מהמאגר. חלק מהקבוצות הן טורקיות וחלקן תאגידי ענק מערביים הפעילים בטורקיה. ל"גלובס" נודע, כי בדיונים פנימיים דובר על מכירת גז בהיקף שנתי של 10 BCM ובמחירים שבסביבות 10-11 דולר ליחידת חום. להערכת גורמים במשק האנרגיה, ניתן יהיה להתחיל בהזרמת הגז לטורקיה כבר ב-2016.

אולם, בישראל מודים כי חוסר הוודאות סביב היחסים בין ישראל לטורקיה הוא סימן השאלה העיקרי סביב הפרויקט. "כעיקרון אפשר היה לחתום כבר מחר על מכתבי כוונות למכירת גז לטורקיה", אמר ל"גלובס" גורם ישראלי.

בשלב זה, לא מתנהל משא ומתן רשמי בין הצדדים, בין היתר, כיוון שהשותפים בלוויתן ממתינים להחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים על אחזקותיהם במאגר. עם זאת, בסוד המגעים הלא-רשמיים שמתנהלים בינתיים מעורבים השותפים בלוויתן, קבוצת דלק, נובל אנרג'י ורציו, וכן משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד האנרגיה והמים. האיתותים מטורקיה, שנחשפו לראשונה ב"גלובס", מגיעים גם מדרגי ממשל בכירים, אך נשיא טורקיה, רג'יפ טייפ ארדואן, עדיין לא התבטא בנושא.

הטורקים מעוניינים ברכישת גז ישראלי, אך מסרבים לרכוש גז קפריסאי. עם זאת, צינור הגז המתוכנן צפוי לעבור במים כלכליים של קפריסין. אורך הצינור יהיה כ-600 קילומטרים ועלותו מוערכת בכ-2 מיליארד דולר.

אפיק משתלם

מדובר באפיק הייצוא המשתלם ביותר עבור לוויתן, וההשקעה עשויה להחזיר את עצמה בתוך שנתיים-שלוש, בהנחה שכמויות הגז יגיעו ל-10 BCM לשנה ברוטו או 7-8 שנים אחרי take or pay. השוק הטורקי, הצורך כ-50 BCM בשנה, גדל בקצב שנתי של 5-6 אחוזים. הגז הישראלי אינו צפוי להחליף את הגז הרוסי, ומשום כך העסקה אינה צפויה לעורר התנגדות מצד רוסיה.

מלשכת ראש הממשלה נמסר, כי "בניגוד לפרסומים בכלי תקשורת בימים האחרונים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, לא היה מעורב במגעים ולא נסע לטורקיה לצורך קידומם".