"גאידמק איש עקרונות. אין בלקסיקון שלו מושג של לנטוש"

תעזבו רגע בצד את המשכורת, כמיליון שקל ברוטו בשנה לפי הערכות. ממבט פה ושם על איציק קורנפיין ניתן לומר שיש רבים שהיו אומרים לא גם למשכורת כמו שלו, כדי למלא את תפקידו. להיות יו"ר בית"ר ירושלים בסביבה ספק אתגרית, ספק הזויה ומאוד יצרית, עם מטען אינטלקטואלי כשלו, זה הרבה מעבר למשכורת, בפרט בשבועות הצ'צ'נים האחרונים של המועדון. אפילו להושיב אותו לראיון חייב אותנו לתנאי חד משמעי: לא לענות לטלפונים. הפתעה: הוא כמעט עמד בזה.

חייבים לומר שאתה לא מכהן כיו"ר בית"ר ירושלים אלא בתופת בית"ר ירושלים.

"אולי מהצד זה נראה תופת, אבל אצלנו בבית"ר ירושלים תמיד קורה משהו. אין אצלנו רגוע, מי מנוחות, שגרה".

אבל אתה רגיל.

"הפעם זה בעוצמות מאוד מאוד גבוהות למה שבית"ר ירושלים רגילה. מראה כמה תהפוכות המועדון הזה עבר מאז תחילת המילניום. היה את דדש, בן גור, זאבי, פירוק, פניג'ל, ארקדי, ומאמנים. תמיד משהו. הפעם המשהו הזה יותר עוצמתי, יותר עקרוני ויש לו השלכות שחורגות הרבה מעבר לבית"ר ירושלים".

בדיעבד, לא היית מעדיף שכל זה לא היה קורה?

"ידענו שמהלך כזה יקרה. בישיבת הדירקטוריון בתחילת השנה האג'נדה של חלק מהחברים היתה לגמור את הנושא הגזעני אחת ולתמיד".

בכמה פעימות או בפעימה אחת?

"אני יכול לומר לך שפנינו באופן לא רשמי למכבי נתניה לפני שלושה-ארבעה חודשים בבקשה לרכוש את אחמד סבע. קיבלנו תשובה שלילית. היתה הבנה בקרב הדירקטוריון שכדי שבית"ר תוכל להתקדם כמועדון, צריך לעשות צעד. ידענו מראש שהמהלך חייב להיעשות ושהוא יגרום להרבה מאוד התנגדות. כשארקדי נכנס למהלך הזה, הוא ידע שזה יעשה הרבה רעש".

מה היו הנסיבות המדויקות להבאת סדאייב וקדאייב?

"אלי כהן ביקש חיזוק. היו אלטרנטיבות. הוא לא מצא. כשנסענו לצ'צ'ניה, אמרו לו שאולי נעשה איתם חילופים והיו כוונות למכור להם שחקנים. אמרו לו שבמשחק יסתכל ויסמן מי שמוצא חן בעיניו. ואלי סימן 3 שמות. השלישי הוא מישהו שהוא רצה יותר מהשניים שהגיעו. ארקדי הצליח לחבר את הקצוות והביא אותם. אולי עיתוי הפרסום לא היה נכון וגרם להתגברות ההתנגדות. מהלך כזה לא עושים בשבת בבוקר כמה שעות לפני משחק. התחייבה מסיבת עיתונאים. מאז אומרים שזו היתה הנחתה על אלי כהן וגם כשהוא אומר שלא, לא מאמינים לו".

האם ההבנה להביא שחקנים מוסלמים היתה חד משמעית?

"כן. לא עלה לדיון נושא של חיזוק מוסלמי, אבל היתה הבנה שהמלחמה בגזענות היא אחד הנושאים הכי חשובים שהדירקטוריון צריך לעסוק בו".

איך התמודדת עם הטענה הביקורתית ולפיה החשש להביא שחקן מוסלמי הפך את מדיניות המועדון לגזענית באופן רשמי?

"לא מסכים לטענה הזו לחלוטין. אני משלם ארבע שנים מחיר של קללות במגרשים בגלל נושא הגזענות. אני לא מתפשר בנושא הזה והגשתי תלונות במשטרה רק על העניין הזה. בינואר 2012 פנינו לקבוצה, לא אנקוב בשם, מתוך רצון להביא ממנה שחקן ערבי בכיר. היו פניות לא פורמליות. הם חזרו אלי בתשובה מהשחקן שאם הוא יחתום בבית"ר, הוא לא יוכל להיכנס לכפר שלו כדי לישון בבית. תמיד אמרתי שהתנאים צריכים להבשיל: א. כשאנחנו כמועדון נוכל לתת לו את התנאים לשחק ולהצליח; ב. שנמצא שחקן שמסכים לבוא ויהיה מספיק חזק במבנה האישיות שלו. פעם הייתי לבד, אבל מאז שנכנסו הדירקטוריון ועמותת האוהדים שגם בתקנון שלה יש התייחסות לגזענות, יש יותר גב ואפשרות להתמודד עם בעיות כאלה. אם הייתי צריך להתמודד עם זה לבד לא יודע איך זה היה נגמר".

יש למעלה מ-60 שחקנים ערבים בליגת העל. לא צורם לך שאתם לא משתתפים בחגיגה הזו?

"התנאים לא היו מתאימים עד כה. שיחקנו לאחרונה מול סכנין. מוחמד כליבאת כבש צמד ואמר שהוא בחיים לא ישחק בבית"ר. כשהתנאים לא הבשילו עדיין זה משני הצדדים. זה ייקח זמן. נצטרך לראות איך אנחנו מתמודדים עם שני הזרים האלה".

***

אתה מבוקר, אפילו שנוא ע"י הקהל. אומרים שאתה משרת את ארקדי, מדברים על השכר שלך. איך אתה מתמודד? איך מנהלים חיים נורמלים כשבאים אליך אוהדים הביתה? לא כואב לך כאחד הסמלים הגדולים של בית"ר בסוף המאה שעברה?

"מכיוון שאני חי את המועדון המון שנים אני יכול להגיד לך שהתמיכה עולה עשרות מונים על הביקורת. נכון שהביקורת עוצמתית ויש כלי תקשורת שאני לא בא להם טוב. אני לא מוריד את הראש, זה לא האופי שלי. אני חוטף הרבה בגלל זה. אני גם יודע שהביקורת נובעת בגלל הניסיון שלי להילחם בגזענות. לא היה גוף שלא פניתי אליו. זו בעיה שלא נוגעת רק לבית"ר, ולכן ביקשתי עזרה מהממסד.

"השכר שלי נדון כל כך הרבה פעמים. יכולתי לקבוע אותו גם בעצמי שהרי יש לי ייפוי כוח לעשות מה שאני רוצה בבית"ר ירושלים - למי למכור את הקבוצה, למי לא למכור - אך מעולם לא עשיתי את זה. אני חתמתי לעצמי רק הסכמי קיצוץ. עשיתי דחיות שכר כמה וכמה פעמים כי ידעתי שאם לא, בית"ר הולכת לפירוק, והיא עמדה כמה פעמים בפני פירוק.

"ארקדי הזרים בשלוש שנים וחצי הראשונות שלו 380 מיליון שקל ובארבע וחצי שנים אחרונות רק 3 מיליון שקל. אי אפשר להחזיק מועדון כדורגל בארץ, בפרט מועדון כמו בית"ר, בלי הזרמת בעלים. תשאל את יענקל'ה שחר, את שרצקי, את אלונה ברקת, והם יגידו לך שמה שקורה עם בית"ר זה נס, זו קוסמות".

ארקדי הודיע שהוא הולך להמשיך עוד שנה. בקיץ הוא הודיע שהוא מתנתק וניהל מו"מ עם אלי טביב. ממה נובע הזיגזג הזה?

"בשלוש שנים וחצי האחרונות ניהלנו כמה פעמים משאים ומתנים כדי להעביר את הקבוצה. הוא אפילו נתן לעמותת האוהדים את האפשרות להביא קונה. וזה לא נעשה. עובדה שגם הם לא מצליחים. היום אנשים לא כל כך רוצים לבוא ולקנות קבוצת כדורגל: להשקיע כסף, להיות באור הזרקורים ולקבל ביקורת לא קטנה. בקיץ היינו עם ראש העיר ניר ברקת, וישראל גולדשמידט - נציגו של ארקדי גאידמק - במו"מ בניו יורק עם אדם מאוד עשיר, מאוד ידוע, שתורם המון לירושלים. ישבנו עם הבן שלו ומשיחת נימוסים הגענו לשיחה בת שעתיים. בסיום הפגישה הוא ביקש בדחיפות את כל הניירת. אחרי עוד מחשבה הוא התקשר אלינו ואמר שהם היו מאוד מעוניינים, הסכומים הם לא משמעותיים, אבל מה יקרה בעוד חמש או 10 שנים, כשירצה לצאת? 'ארקדי שם 100 מיליון דולר בחמש שנים', הוא אמר, 'זה הרבה כסף אפילו במושגים שלנו. ותראה מה עושים לו: הורגים אותו, שותים לו את הדם, מה אנחנו צריכים את זה?'"

האם ההפכפכות הזו של ארקדי נובעת מכך ששוב הוא רואה בבית"ר מנוף עסקי?

"לא חושב. הוא רצה למכור את בית"ר ואנשים לא באו ולא רצו. כולם צועקים 'פירוק פירוק'. אני נלחם בעניין הפירוק לא כי יהיו חייבים לי כסף במקרה כזה, אלא כי בית"ר ירושלים כשם, עם מוניטין, לא יכולה להגיע פעמיים תוך עשר שנים לפירוק. הגירעון המצטבר שלנו הוא 6.5 מיליון שקל. כל שנה אנחנו גם משתדלים בתקציב להוריד את הגירעון. אז על מה אני אפרק את בית"ר?"

***

גל יוסף. פה? לא פה?

"אף פעם לא היה פה, בטח לא באופן רשמי. גל ואני מיודדים. היתה תקופה שייעץ לארקדי. הוא הפסיד פה כסף בבית"ר ירושלים".

דיברת על מוניטין. איך זה מסתדר?

"מכרנו שליטה על כרטיס שחקן לקבוצה אחרת (טוטו תמוז - ר"ע), אז זה שקוראים לו גל יוסף אומר שאסור? כשאיזי שרצקי לוקח שליטה על הכרטיס של איתי שכטר, זה יותר בסדר?"

לא הגיע הזמן שלבית"ר ירושלים יהיה בעל בית שלא משתמש בבית"ר כמנוף עסקי?

"איזה עסקים יש לארקדי פה? אין לו גם עסקים בגרוז'ני. הוא שם במדינה למעלה ממיליארד שקל. הדבר היחיד שיש לו פה זה 'ביקור חולים' וגם זה לא עסק. אם אנחנו כמועדון היינו יודעים לנתב את הכסף לתשתיות והשקעה אמיתית במחלקת נוער, ועדיין להביא את אותן שתי אליפויות ושני גביעים, לא היינו נמצאים במצב שיש לנו היום. גם גולדהאר שפך מיליונים על אוויר עד שמצא את הקונספט שיישאר פה שנים אחרי שילך. אנחנו כמועדון פספסנו כי היה לנו את בעל הבית האידיאלי".

אתם הולכים לעוד קיץ קשה?

"בהנחה וארקדי יעמוד במה שהבטיח, גם סכום כסף נכבד וגם השוואת כל סכום שהאוהדים יגייסו, אז הקיץ יהיה קיץ שאפשר להתכונן כבר מעכשיו".

איציק, עד מתי?

"אם ארקדי היה מחליט לעזוב אז רוב הסיכויים שהייתי הולך יחד איתו. כל עוד ארקדי הבעלים, למרות אלה שלא שמחים לשמוע, אז אנחנו ביחד. היו תקופות שהיינו פסע מפירוק וראיתי מה ארקדי, מחו"ל, עשה כדי שלא תלך לפירוק. מעבר לכך שיש לו משהו לבית"ר, הוא איש של עקרונות. אין בלקסיקון שלו מושג של לנטוש משהו".