"חלפו הימים שהמאכערים סידרו עניינים במס הכנסה"

לפני 26 שנה ייסדו ד"ר מישאל חשין ועו"ד צבי אגמון את משרד עורכי הדין אגמון ושות'. ברבות השנים מונה חשין לשופט בבית המשפט העליון וניהל קריירה מזהירה כשופט עליון. גם הקריירה של אגמון כעורך דין פרטי זהרה ועלתה, ומשרדו היה לאחד המובילים בארץ בתחום הליטיגציה האזרחית-מסחרית.

לפני כשנה ביצע המשרד מהלך חשוב והתמזג עם משרד בוטיק המתמחה בדיני חברות וניירות ערך, רוזנברג, הכהן, גודארד, אפרת.

באחרונה ביצע המשרד מהלך חשוב נוסף והקים מחלקה חדשה למיסוי - מקומי ובינלאומי. לשם הקמת המחלקה צירף המשרד לשורותיו את עו"ד-ד"ר יהושע (ג'וש) רוזנצוויג ואת עו"ד-רו"ח רויטל אבירם, שהם עורכי דין ותיקים ומובילים בתחום המיסוי.

"לא נטפל במעלימי מס"

לדברי עו"ד צבי אגמון, פתיחת המחלקה החדשה במשרד תרחיב את היצע תחומי העיסוק שבהם יקבלו לקוחות המשרד שירותים ברמה גבוהה.

"לאורך השנים בחנו לא פעם התפתחות לתחומים שונים, ואנחנו עושים זאת רק כשאנחנו מוצאים שותפים מובילים וידועים בתחומם. עורכי הדין רוזנצוויג ואבירם מביאים איתם ניסיון ומומחיות רבת-שנים, ואני מברך על הצטרפותם למשרד".

לרוזנצוויג ולאבירם החיבור עם משרד אגמון, רוזנברג הכהן, נראה טבעי וברור, "הן בשל ההיכרות והעבודה המשותפת עם השותפים הבכירים בעבר, והן בשל השילוב הטבעי בין התחומים והמומחיות בליטיגציה כלכלית, הגבלים עסקיים, נדל"ן, שוק ההון, אנרגיה, מיסוי, ומשפט מסחרי בינלאומי".

- האם יש מקום לנישה מיוחדת למסים במשרדי עורכי דין?

רוזנצוויג ואבירם: "תחום המסים, שהוא סבוך ומורכב, התפתח בשנים האחרונות לשני כיוונים: נושאי התכנון והייעוץ עברו כמעט בלעדית למשרדי רואי החשבון; ואילו הייצוג בבתי משפט ובפני הרשויות נשאר מסורתית וחוקית בידי עורכי הדין, כי התחום הפך ליותר ויותר ליטיגטורי. העבודה היא מרובה. חלפו הימים שבהם מאכערים סדרו עניינים ברשות המסים, ושהחלטות היו מתקבלות גם על בסיס קשרים אישיים. היום הכול מקצועי, וצריך לשלוט בתחום".

- יש נושאים שבהם לא תהיו מוכנים לטפל?

"אנחנו לא מטפלים בנישומים שלא רשמו תקבול או לא דיווחו על הכנסה. לא ברור למה החברה שלנו כל-כך סלחנית למעלימי מס שבעצם גונבים מכל אחד מאיתנו, וכל-כך עוינת לעובדי רשות המסים.

"לפעמים, כשאנחנו יושבים עם חברים שמתפארים ב'איך עבדנו על רשות המסים', או מספרים על עובד רשות 'מושחת' כי הוא ביקש מהם מס על הכנסה שלדעתם אינו מוצדק, אנחנו מסנגרים על המערכת מכל הלב. מערכת המס אינה מושחתת, היא מקצועית ועניינית, ונדרשים אנשים מקצועיים להתמודד עמה".

- איזה שינויים דרושים במערכת המס?

"ראשית, דרוש ראש רשות מסים חזק שיעביר מסר ברור גם החוצה וגם פנימה, שיש מי שיעמוד מאחורי העובדים על כל החלטה שקיבלו. אחד הנושאים הדורשים טיפול הוא זה שמכונה בסלנג 'חקיקה באמצעות חוזרים מקצועיים'. כיוון שאין מספיק תקדימים משפטיים, והחקיקה בדרך-כלל מפגרת אחר הבעיות, אז הרשות פותרת את הבעיה בעזרת חוזרים מקצועיים. החוזרים המקצועיים הם קווי-הנחיה לעובדיה, אך לא לנישומים, אין להם תוקף מחייב, ורובם חד-צדדיים ומפרשים באופן צר.

"מצד אחד, החוזרים הללו הם תופעה רצויה כי הם מתייחסים לבעיות הבוערות ומבהירים מה עמדת הרשויות בעניין; מצד שני, הנישומים נבהלים הרבה פעמים מהחוזרים הללו, ופוחדים לעמוד על זכויותיהם. אנחנו מנסים לנסוך רוח קרב בלקוחותינו ולקרוא תיגר על החוזרים הללו.

"נושא שני שדורש טיפול הוא האכיפה של חוקים מסוימים. הרבה פעמים החוקים עצמם אינם בעייתיים, והבעיה היא ביכולות ליישם ובעיקר לאכוף אותם. לדעתנו, דרושה רביזיה בכל שיטת האכיפה של רשות המסים. הטכניקות מיושנות, והגיע הזמן לעבור למאה ה-21, ולהשתמש במודלים מובנים יותר, בסטטיסטיקות ובמערכות המידע הרבות. הנושאים האלה לא עלו על סדר-היום ברשות המסים.

"מדברים תמיד על עוד תקנים לעוד אנשים שייצאו לרחובות, אבל הדרך הזו היא מיושנת, ואבד עליה הכלח. היום אפשר לעשות הרבה מאוד דרך המחשבים. כמו שנעשה מאמץ גדול להגיש יותר ויותר טפסים דרך האינטרנט - מהלך שראוי לכל שבח - כך צריך לעשות מאמץ לפתח מודלים חדשים, בשיטות חדשות, ולהילחם בתופעות של העלמות מס והון שחור".

- במה מתאפיין המיסוי הבינלאומי ובמה תתעסקו במשרד?

"אנחנו מתמחים במיסוי בינלאומי, ויש לנו לקוחות ממדינות רבות ושונות. משקיעים זרים רבים משקיעים בישראל ועושים זאת ממניע ציוני בצד המניע העסקי, אבל הם לא משקיעים בשביל להפסיד. הדבר החשוב ביותר למשקיע בינלאומי הוא יציבות חקיקתית. קשה להסביר לתושב זר כיצד זה שיעור המס משתנה כל שנה, או כל שנה יש שיח של פוליטיקאים לשנותו.

"אנשים פחות רגישים להעלאת שיעור המס מ-20% ל-25%, ויותר רגישים לזה שהם בדקו את המצב לפני שהשקיעו, והבטיחו להם אחרי ההעלאה ש'זה שיעור המס'; ואחר-כך מודיעים להם שהשינוי לא יחזיק שנים רבות, אלא כבר מדברים על שינוי נוסף.

"אנשים אוהבים ודאות, ולו לטווח הנראה לעין. הורדת שיעורי המס לפני שנים מספר פתחה דלת להרבה מאוד משקיעים להשקיע בישראל, כי שיעור המס דמה לשיעור המס שלהם בבית, ואף היה נמוך מזה.

"שיעורי מס של כ-25% הם סבירים, ואנשים מוכנים לשלם אותם. מנגד, דיבורים על פגיעה בעשירים, בצורך להטלת מס על מיליונרים, מסי ירושה, העלאת שיעורי המס וכדומה, שנשמעים כאן מדי פעם, פוגעים במשקיעים ומרתיעים אותם".

הטבה מוגזמת

- מה דעתכם על סוגיית 'הרווחים הכלואים' ועל כך שהמדינה העניקה לחברות שרצו לשלם מס בגין רווחים אלה הטבות מס של 40%-70%. האם אתם שותפים לביקורת הרחבה נגד חוק הרווחים הכלואים?

"הנושא הזה קיבל הד תקשורתי שלילי, שמבוסס על חוסר הבנה בסיסי. זה לא שחברות טבע או אינטל ביקשו את החוק הזה. בזמנו חשבו שזה חוק מצוין שימשוך משקיעים, וזה מה שקרה. היום נראה שהגזימו עם ההטבות.

"אבל בין זה לבין לראות בחברות הללו כעושקות המדינה, זה מופרז ומקומם. החוק הזה באמת 'כלא' את הרווחים בארץ. ואז בא שר האוצר ואמר שהקופה שלו ריקה, והוא מחפש דרך למלא אותה. הציע לחברות לשלם מס קטן ולשחרר את הרווחים.

"בלעדי ההצעה הזו - לא היינו רואים מסים. אז אפשר להתווכח מה גודל המס הרצוי. מובן שאם השיעור יהיה גבוה, החברות לא ישלמו. הן לא חייבות לשלם. צריך לפתות אותן לשלם - את כל הדברים האלה אנשים רבים לא מבינים וחושבים בטעות שחילקו מתנות בחינם, והחברות חגגו. אבל זה לא המצב. החוק הזה חל כעת על המון עסקים קטנים אחרים, שבכלל לא מוזכרים בעיתונות".