לפני 10 חודשים נכנסה רקפת רוסק עמינח לתפקיד מנכ"לית בנק לאומי. לא היו לה 100 ימי חסד. לא היה לה אפילו יום חסד אחד. רוסק עמינח זיהתה את מה שבלאומי הדחיקו קודם לכן - הבנק נמצא בפיגור בכל הקשור להתייעלות.
כמו כן, רוסק עמינח נאלצה לטפל בחקירת רשויות המס בארה"ב, וכן לטפל במצוקת ההון בעקבות דרישות הלימות ההון של בנק ישראל - וכל זה בד בבד עם האטה במשק, החרפת הרגולציה והתחרות במערכת הבנקאית. בהתאם לכך, היא מובילה תהליכים שיביאו לשינויים מהותיים בבנק. יש שאומרים כי היא פועלת מהר מדי, ועושה יותר מדי תהליכים בעת ובעונה אחת. עתה נראה כי היא גם עושה ניקוי אורוות במאזני הבנק.
ההפסד שלאומי דיווח עליו הבוקר (ב') אינו גזירת גורל, אלא החלטה ניהולית של רוסק עמינח להפריש כמה שיותר ב-2012, שמבחינתה היא שנה אבודה, כדי לנקות את השטח ל-2013, שהיא שנת המבחן הראשונה שלה כמנכ"לית.
כך אנחנו רואים הפרשה של 340 מיליון שקל בגין חקירת רשויות המס בארה"ב, ועוד 150 מיליון שקל בגין הגדלת מספר העובדים שיוצאים לפרישה מוקדמת. ובאופן לא מוצהר, צפויה הפרשה משמעותית גם בהפסדי האשראי.
אפשר לראות בכך שמרנות לאור ההאטה הצפויה במשק, אבל להערכתנו רוסק עמינח החליטה שאם כבר אז כבר: אם ממילא הרבעון הקרוב יהיה חלש, עדיף לנקות את השולחן, ולהגיע ל-2013 נקיים מהפרשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
