גרמניה לפני כולן

לאן נעלם הפקפוק באיחוד האירופי ומדוע לא מדברים כבר על פירוקו

השנה נאלמו הקולות שאיימו אשתקד על פרישה מהאיחוד האירופי. ויש סיבה לכך. לטובת כל מדינות האיחוד, עדיף לגוש להמשיך להתקיים. הסיבות לכך: הצמיחה בגרמניה בזכות האיחוד, משככת את כעס הגרמנים על שהם משלמים עבור מדינות אירופה הכושלות. היעילות הגרמנית מושכת את כלכלות האיחוד לגרמניה. לכן, עליה לשמר עליו ולמנוע משברים.

גם מדינות האיחוד חייבות לשמר את גרמניה בגוש כדי שתשלם עבור אי-יעילותן ואי-יכולתן להתמודד לבד עם התחרות העולמית. כלומר, כולן חייבות להישאר בגוש: הגרמנים בשל הצמיחה שהגוש מאפשר להם וגאוותם כמוביליו; והשאר מחוסר ברירה. אם הן יפרשו, הגרמנים לא ישלמו להן.

החודש פורסמו נתוני האבטלה בגוש. מתברר שהפער בין גרמניה לשאר אירופה ממשיך להתרחב. בעוד שצרפת, ספרד, יוון ואיטליה נמצאות במיתון והאבטלה בהן שוברת שיאים, כלכלת גרמניה מתאוששת מההאטה שרשמה בסוף 2012, והאבטלה ירדה לשפל חדש.

האבטלה, המיתון והפערים בין גרמניה לאירופה הם בעיה כלכלית וגם פוליטית-חברתית. באיטליה, עדיין לא ברור איזו ממשלה תקום (למרות היתרון למפלגה שהבטיחה לאמץ מדיניות פרו-איטלקית ואנטי-גרמנית). בספרד, הבוחרים זועמים על ראש הממשלה שמואשם בשוחד ועל האבטלה הגואה. ביוון, ההפגנות פוגעות במדינה. בצרפת, כועסים הפוליטיקאים על שחברות כמו פיז'ו עוברות ליצר בגרמניה ומפטרות עובדים.

למרות הבעיות, פסקו החששות שהממשלות הבאות שיוקמו יעזבו את הגוש או יאמצו מדיניות מנוגדת לרפורמות שדורשת גרמניה כדי להתגבר על החובות והגירעונות. כן נגוז החשש שבבחירות בגרמניה ייבחר מועמד שלו מדיניות יותר לאומית משל מרקל.

הסיבה להשלמת כולם עם המצב היא, שהאירופים הפנימו ששינוי בתנאים הכלכליים שנוצרו בעקבות האיחוד יגרור לקטסטרופה: בעקבות האיחוד, הון וכוח עבודה יכולים לזרום בין המדינות. בשל היות גרמניה המדינה עם כושר ייצור וצמיחה מהגבוהים באירופה נמשכו לגרמניה הון, השקעות ויוזמות מאירופה.

אמנם היום פוטנציאל הצמיחה של גרמניה הוא כ-1% לשנה, אך גם זה מספיק להעלאת רמת החיים, ולאפשר תעסוקה מלאה. בשנים קודמות הכלכלה צמחה בקצב כפול ומשולש, בעיקר על-חשבון ספרד, פורטוגל וצרפת, שצמיחתן נפגעה, אבל כל עוד הן יכלו להסתיר זאת, בהלוואות מגרמניה, כולם היו מרוצים.

המשבר חשף את הפערים בין המדינות, אבל היום מאוחר מכדי שהצדדים ישנו את מאזן-הכוחות בגוש. הצמיחה הכלכלית והובלת אירופה מספקות לגרמנים תחושות עוצמה וביטחון. לאחרות, האיחוד מאפשר להמשיך ולממן את רמת החיים שהורגלו אליה.

פתרון אפשרי לאיזון הצמיחה בין מדינות הגוש - שכולן יתייעלו, ואז גרמניה תצמח פחות יחסית. השאלה היא - אם יצליחו למצוא מודל שלפיו המדינות אכן ייעשו יעילות יותר, אבל לא גרמניות יותר. כי אם הבוחרים באירופה יחושו שהאיחוד מאלץ אותם להיות סוג של גרמנים, דבר שאינם רוצים, אז הגוש עשוי בכל זאת להתפרק. אירופה עדיין לא שכחה את שתי מלחמות-העולם שיזמו הגרמנים.