בנק פועלים: תוספת של 6% לזוטרים, קיצוץ של 5% לבכירים

לאחר חודשיים של מו"מ, הנהלת בנק הפועלים וועד העובדים, בראשות יוסי גל, גיבשו אתמול הסכם שכר ל-5 השנים הקרובות

1. יותר לעובדים הזוטרים ופחות לבכירים: לאחר חודשיים של מו"מ, הנהלת בנק הפועלים וועד העובדים, בראשות יוסי גל, גיבשו אתמול (ב') הסכם שכר ל-5 השנים הקרובות, שבמסגרתו יעלה סך השכר של עובדי הבנק בשיעור נמוך מ-6%. מדובר בהסכם מיוחד, שהחידוש המרכזי בו הוא הדיפרנציאציה בין הדרגים השונים בבנק, ובכך שהוא בעצם מטפל בראשונה בצמצום פערי השכר: ככל שהעובד זוטר יותר, תוספת השכר שיקבל תהיה בשיעור גדול יותר.

בעבר, תוספות השכר היו אחידות לכל השכבות, ואולם הפעם לא כל עובדי הבנק ייהנו מתוספת, ויהיו עובדים שאף יספגו הורדה בשכר. העובדים הזוטרים, המהווים כ-9,000 מעובדי הבנק, יקבלו תוספת שכר של עד 6%. תוספת זו תנוע בטווח של 1.5%-6%, תיעשה בפעימה אחת ותחול רטרואקטיבית, מינואר 2013.

דרג המנהלים - שבו כאלף עובדים, וכולל בין היתר את מנהלי האגפים והמחלקות - לא יקבל כלל תוספת שכר בחמש השנים הקרובות, ואילו דרג ההנהלה הבכיר יותר, הכולל 100 עובדים בחוזים אישיים, יספוג ירידה בשכר, בשיעור 2.5%. את הקיצוץ החד ביותר תספוג הנהלת הבנק: חברי ההנהלה, הדירקטורים, המנכ"ל ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי יוותרו בחמש השנים הקרובות על 5% משכרם.

הסכם השכר בין העובדים להנהלה כולל סעיפים רבים נוספים - בחלקם הלכה ההנהלה לקראת העובדים, ובחלקם עשו העובדים ויתורים; המרכזי שבהם הוא הסכמתם לכך שעובדים שיפרשו החל ביולי 2014 לא ייהנו מזכות של ימי הבראה. לפי הערכות, ויתור זה יביא לחיסכון בהוצאות הבנק ב-150-250 מיליון שקל. מנגד, ייהנו העובדים ממענק בגובה של משכורת, שישולם להם ככל הנראה לקראת חג הפסח. כמו כן, קיבלו העובדים יום הבראה נוסף, תוספת של 15% בהוצאות הרכב, וכן בדומה להסכם הקודם הם צפויים לקבל גם אופציות למניות.

2. אקט סמלי וחשוב: לקינן היה ברור שהוא צריך להשיג הסכם שונה מההסכמים הקודמים. בנק הפועלים (בדומה ללאומי ודיסקונט), מוביל בימים אלה תהליך התייעלות. יחס ההוצאות התפעוליות להכנסות של הבנק אמנם טוב ביחס לממוצע המערכת הבנקאית, אבל הוא עדיין גבוה למדי ועומד על יותר מ-60%.

לצורך כך הוביל קינן בשלוש השנים האחרונות תהליך התייעלות מאסיבי בבנק. אלא שעם כל הכבוד למאמצים הרבים שמושקעים, היה זה ברור שהמבחן האמיתי של תוצאות ההתייעלות יוכרע בהסכמי השכר עם העובדים. אם לא ישתנה מנגנון הסכמי השכר, רוב מאמצי ההתייעלות יירדו לטמיון: היקף ההוצאות יירד אולי בשיעור מינורי, אך בטווח הארוך יחזור לרמה הנוכחית.

בנוסף, ישנה ביקורת על פערי השכר הגבוהים בבנקים. גם בבנק ישראל מוטרדים מהפערים הגבוהים, והם אף דרשו מהבנקים להעביר להם את התפלגות עובדי הבנק לפי רמות השכר, כדי להבין כמה עמוקים הפערים. נראה כי קינן הבין שאם יראה דוגמה אישית ויבצע הורדת שכר לדרג ההנהלה הבכירה, יהיה לוועד העובדים קל יותר להסכים לתוספת שכר נמוכה יחסית.

שלא נתבלבל, הורדת השכר לבכירי הבנק והקפאת השכר למנהלים איננה פותרת את פערי השכר, אבל יש באקט הסמלי הזה מסר חשוב - בבנק הבינו שלעובדים בדרג הנמוך מגיע יותר ולאלו בדרג הגבוה מגיע פחות מהמצב הקיים.

3. עוברים לדיסקונט ולאומי: כעת העיניים יהיו נשואות לבנק דיסקונט, שבו יחל בחודש הקרוב המו"מ על הסכם השכר, ולבנק לאומי שבו המו"מ יחל רק בשנה הבאה, אבל ניתן להניח שכבר עתה חושבים בבנק כיצד לטפל בהסכם.

ספק רב אם הנהלות דיסקונט ולאומי יצליחו לגבש הסכם דומה לזה של בנק הפועלים: בבנק זה צפויה השנה עלייה של פחות מ-6% בשכר, וביתר ארבע השנים השכר יישאר ללא שינוי (למעט הצמדות שונות). לעומת זאת, בדיסקונט ובלאומי נקודת המוצא במו"מ היא העלאה מדי שנה של 5% בשכר (המצב הנוכחי). גם אם שני הבנקים יאמצו את המודל הדיפרנציאלי של בנק הפועלים, ספק אם יצליחו לגבש הסכם שיכלול העלאה נמוכה בשכר כמו בבנק הפועלים.

בבנק לאומי נחושים לצמצם את הפער ביחסי היעילות מול בנק הפועלים (יחס היעילות בלאומי עומד על 72%, לעומת 63.4% בהפועלים). מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח, משקיעה מאמצים רבים בתחום זה ומאיצה תהליכים, ואולם בהינתן הסכם השכר הנוכחי בבנק הפועלים, הסיכוי לסגור את הפער בתקופה הקרובה נראה נמוך למדי, וייתכן כי פערים אלה אף יתרחבו.

בנק הפועלים
 בנק הפועלים